תקנות 362 ו- 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מסדירות את התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ. לפי תקנה 362, על המבקש סעד זמני להציג "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה", וכן לשכנע את בית המשפט כי הנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד, כלומר - כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בהוראה מיוחדת הנוגעת לעיכוב יציאה מן הארץ, המצויה בתקנה 384(א) נקבע, כי בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנה זו מגלמת, בין היתר את דרישת ה"הכבדה". בהקשר קרוב, זה הנוגע להטלת עיקול זמני על נכסיו של נתבע, נפסק, כי הדגש במתן צו כזה מושתת על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש. עוד נפסק כי לעניין דרישת ההכבדה רלוונטית האפשרות שהמשיב יבריח את נכסיו או יעשה מעשה אחר העלול להכשיל את ביצוע פסק הדין, אך עם זאת יש לבחון שיקולים אלה בהקפדת יתר על מנת שלא לפגוע מעבר לנדרש ולהכרחי בזכות הקניין של המשיב. נקבע גם כי לעיתים אף גובה סכום התביעה ייחשב כשיקול רלוונטי למתן הצו, זאת כאשר מבקש הצו הצליח להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען, עוד יוער, כי עצם העובדה שנכסיו של בעל דין מצויים בחו"ל, אין בכך כדי להעיד בהכרח על קושי עתידי במימוש פסק הדין. בהקשר הספציפי של עיכוב יציאה מן הארץ נפסק, כי הזכות לצאת מן הארץ, שהיא בעצם חלק מחירות התנועה, הפכה, עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לזכות בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי, על- חוקי. לפיכך, משקלה של זכות זו ושל השיקולים המגולמים בה עלה לעומת התקופה שקדמה לחוק היסוד, מצב אשר עשוי למצוא לו ביטוי במסגרת פרשנות החקיקה המקנה סמכויות הוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ. כן הובהר כי מקום שמדובר בעיקול די בחשש סביר שאי-מתן הצו 'יכביד' על ביצוע פסק הדין, בעוד שבעיכוב יציאה נדרש כי הדבר 'יכביד באופן ממשי'. ברי איפוא כי המדובר בדרגה גבוהה יותר של הכבדה, מה גם שלא אחת ניתן לממש זכיה גם בחוץ לארץ, דרישות השכנוע כשבעיכוב יציאה עסקינן גבוהות יותר, נוכח אותה זכות יסוד של חופש התנועה שעיכוב היציאה מגבילה. נטל השכנוע מוטל על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ, ובהתחשב בזכות החוקתית של המשיב לקניינו או לחופש תנועתו, יש לייחס חשיבות רבה לאיכותן ולכמותן של הראיות אשר מתיימרות לבסס את הרכיבים האמורים, אשר ביסוד טיעוניו של מבקש הצו. עיכוב יציאה מהארץצווים