מהי גישת בית המשפט הפעל סמכותו למחיקה על הסף ? הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט על מחיקה על הסף של תביעה. סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מסמיך את בית המשפט לצוות על מחיקת כתב התביעה, כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי סעיף זה, אך ורק כאשר ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש. בית-המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית-המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף. מחיקה על הסף או דחייה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יברר תמיד דיון עניני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמליסטי. הטעם לגישה זו נעוץ בכך שהדרכים הנ"ל שוללות מהתובע את זכותו להביא את ענינו כפי שנטען לפני בית המשפט. מכיוון שכך קבעה הפסיקה מבחנים צרים וברורים ורק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט בדרך מקוצרת והחלטית זו בלי להידרש לסוגיה שבמחלוקת גופא. לגבי מחיקה על הסף, נפסק כי אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לברור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו. ולגבי דחייה על הסף, נפסק כי רצונו (של המחוקק) היה שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהם ממש, כאשר הוא נכח לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתביעתו, נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת. מחיקה על הסףשאלות משפטיות