פסק דין 1. ע"פ הסכם מיום 13/12/98 (להלן: "ההסכם"), התחייבו הנתבעים לשלם לתובע, עו"ד במקצועו, שכ"ט בסך 107,520 ש"ח, בגין טיפולו ב- 4 כתבי אישום, שהוגשו נגדם בביה"ד לעבודה בבאר-שבע ובבימ"ש השלום בבאר-שבע. 2. לטענת התובע, הנתבעים לא שילמו לו את מלוא שכה"ט המוסכם, והם חייבים לו יתרה, בסך 40,000 ש"ח, המשוערכת לסך של 41,400 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה. 3. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבעים ביקשו רשות להתגונן, ובהסכמה, ניתנה להם רשות. 4. לטענת הנתבעים, התובע התרשל בייצוגם, בכך שבניגוד להוראותיהם, הגיע לעיסקת טיעון, בתיקים שבביה"ד לעבודה, בקשר לאישום על אי תשלום שכר מינימום, (להלן: "האישום על שכר המינימום"). עוד טוענים הנתבעים, כי התובע התרשל פעם נוספת, כאשר בשל העובדה שמיהר לדיון אחר, לא הסביר להם את פרטי עיסקת הטיעון, באשר לאישום על שכר המינימום ולא נתן להם, ביום בו הוצגה עיסקת הטיעון, לעיין בפרוטוקול ולהיווכח, כי הוכנסה גם הודאה באישום על שכר המינימום. 5. לטענת הנתבעים, כשהובררה להם הטעות, הם פנו לתובע והוא הודה בטעותו וגם ניסה לתקן את הטעות, ללא הצלחה. לטענת הנתבע, במהלך חילופי הדברים בינו לבין התובע, הסכים התובע לוותר על יתרת שכה"ט, כנגד וויתור הנתבעים על תביעותיהם נגדו. 6. לטענת הנתבעים, כתוצאה מרשלנותו של התובע, נגרמו להם נזקים, הן בשל הפגיעה בשמם הטוב והן, בשל קנס גבוה יותר, שהושת עליהם. 7. בישיבת קדם המשפט, ביום 31/12/00, הסכימו ב"כ הצדדים, להסמיך את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, ללא חובת הנמקה, לאחר שיוגשו תצהיר מטעם התובע וסיכומים מטעם הצדדים. 8. בתצהירו, מכחיש התובע, כי היתה התרשלות כלשהי מצידו ו/או, כי הסכים לוותר על יתרת שכה"ט. התובע מפרט בתצהירו את העבודה המרובה, הטובה והמאומצת, שעשו הוא ועובדי משרדו, בייצוג הנתבעים, כשמדובר, בכתבי אישום חמורים, גם ע"פ קביעת ביה"ד לעבודה. התובע מדגיש את פעילותו הרבה, למנוע פגיעה כלשהי בנתבעת 2, שהיתה נאשמת גם היא, נוכח החשיבות הרבה שיחס הנתבע, לפעילותה השוטפת של הנתבעת 2. 9. בסיכומיהם, חוזרים הצדדים על טיעוניהם וטענותיהם, זה בכה וזה בכה. 10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועל דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 30,000 ש"ח, בצרוף הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. בהתחשב בדרך המהירה, בה בחרו הצדדים לסיים את הדיון ועל דרך הפשרה, לא יהיה חיוב בהוצאות, כל צד ישא בהוצאותיו. סדר דין מקוצרשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין