צירוף סבים לתביעה בבית דין לענייני משפחה

החלטה 1. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת (להלן: "ההחלטה"), של בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא, תמ"ש 7393/05 מיום 13.5.08 (כב' השופטת מקייס). התיק הועבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו לפי החלטת נשיאת בית המשפט העליון. 2. המבקשים, הם סבם וסבתם של המשיבים שהינם קטינים, מצד אביהם, והם נתבעים לתשלום מזונותיהם. בהחלטה נדחתה בקשת המבקשים לצרף את סבם וסבתם של המשיבים מצד אמם כנתבעים נוספים והתיר צירופם רק כצד ג'. 3. לעמדת המבקשים יש לפטור אותם מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. בבקשה נטען כי המבקשים הינם אנשים מבוגרים, הסובלים ממחלות שונות וכי ידם אינה משגת להפקיד את הערובה. עוד נטען לסיכויי ההצלחה הטובים של בקשת רשות הערוער. 4. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטעמם, אין המבקשים עומדים בנטל של העדר יכולת כלכלית, כאשר לעניין זה מצביעים על העדר אסמכתאות כנדרש להוכחת דלות כלכלית, כי המבקשים נמצאים ביתרות זכות גבוהות בחשבונותיהם, על העדר סיכויי הצלחה ועוד. 5. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת: "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה." תקנה 432(א) לתקנות קובעת: (א) החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך" העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי: "השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור". בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין). עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא. בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לענייננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה: "בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא." מן הכלל אל הפרט: 6. לא שוכנעתי כי מצבם של המבקשים מונע מהם את היכולת להפקיד את הערבון. עיון בדפי הבנק של המבקשים מלמד על תנועות כספיות בסכומים לא מבוטלים. לפני חודשים ספורים נפרע בחשבונם פקדון בסך של כ 80,000 ₪ שאף בו יש כדי לאיין את הטענה בדבר חסרון כיס. גם לא ניתן הסבר להפקדות הכספיות בחשבונות המבקשים כאמור בדפי החשבון, לא כל שכן מדובר בהפקדות במזומן, שמקורותיהן לא הובהרו כמו גם למשיכות הכספיות הרבות בחשבון, מטרותיהן ולכן אין מקום ליתן פטור מערבון. 7. בחנתי גם סיכויי הערעור, רק לצורך ההחלטה למתן פטור מערבון ולא ראיתי שהסיכויים לקבלת הערעור, הם גבוהים. קל וחומר שעסקינן בערעור על החלטה דיונית, שבית המשפט של הערעור אינו נוהג להתערב בה, במיוחד שלא נחסמה הדרך לפני המבקשים לצרף את הורי אמם של המשיבים כצד לתובענה על ידי הגשת הודעת צד ג'. לא כל שכן, ההלכה הפסוקה מקשה בצרוף נתבעים לבקשת נתבע אחר, שעה שהתובע אינו מעוניין לצרף נתבע. לפיכך, דין הבקשה להידחות. העירבון יופקד עד ולא יאוחר מיום 20.11.08, אחרת יידחה הערעור. הוצאות ההליך יובאו בחשבון בפסק הדין בערעור. זכויות סבים וסבתות (דיני משפחה)בית המשפט לענייני משפחה