פ ס ק - ד י ן א. מהות התובענה זו עתירה למתן סעדים הצהרתיים ומתן הוראות לנאמן. ב. עובדות רלבנטיות המשיב מס. 1 היה נאמן בעסקאות מקרקעין, וכתוצאה מכך קיבל לידיו בשנת 1994 סכום של 6,411,231.2 ₪, ואשר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום הגשת התובענה מגיעים לסכום של 19,430,953.74 ₪. המבקש והמשיב הם גיסים, כאשר המשיב מס. 1 נשוי לאחות המבקש. הצדדים המעורבים בעניננו הם: אביהם של המבקש ושל אשת המשיב, שאין מחלוקת שנפל למשכב; ישיבת פוניבז' אשר המבקש, המשיב והרב אברהם כהנמן הם מנהליה ובעלי מניות בה. עיקר עניינו של הסכסוך, הוא כספים שקיבלה חברת מפעלי הישיבה בע"מ, שטרם נמחקה מרשם החברות, ונוהלה ע"י הרב אברהם כהנמן. לעמדת המבקש הנהנים מהכספים המצויים בידי המשיב הינם הרב אברהם כהנמן וישיבת פוניבז'. יש לציין כי המבקש הוא נושא משרה בכיר בישיבת פוניבז'. הישיבה עצמה לא תבעה מאומה, וגם לא הוכח כי יפתה את כוחו של המבקש לתבוע בשמה, במעין תביעה נגזרת. המבקש מציין כי היו פניות רבות לרב מרקוביץ (ר' נספח 11 ו - 12) בקשר לניהול כספי הנאמנות ורצון לעשות הפרדות וחשבונות, - ברם הוא לא הגיב להם. המשיב מס. 1 אינו מכחיש כי הכספים נשוא תובענה זו הועברו אליו עוד בשנת 1994 ע"י הרב אברהם כהנמן, בהיותו אחראי בישיבה לתחום הכספים, וכשהרב עדיין במלוא חושיו, ומאז ועד הגשת תובענה זו לא התבקש כנגדו שום סעד משפטי. לטענת המשיב המדובר בריב בין החתן לבין הבן של הרב, שכל אחד מהם שואף להיות ראש הישיבה, ולכל אחד מהם תומכים. הדבר כבר עלה בבוררות (נספח ב/1 ו - ב/2 שצורפו לתשובה). רק לאחר שהמשיב, לעמדתו, ביקש לאשר את פסק הבוררות שניתן בינו לבין המבקש, ומשהוחזר הדיון מביהמ"ש העליון לביהמ"ש המחוזי כדי להכריע בבקשה, החל המבקש לתור אחר עילות תביעה מדומות כלפי המשיב. עוד הוא מציין כי לא צוינה כל הוראת נאמנות אותה הוא הפר. אדרבא הוא מציין כי הוא העביר לפני כ - 10 שנים (סעיף 80 ואילך לכתב התשובה) סכום של 200,000 דולר, לנכדתו של הרב כהנמן, שהיא בתו של המשיב, בהסכמת הרב כהנמן וכחלק מכוונתו של הרב להעניק לכל אחד מנכדיו אפשרות לרכוש דירה לכשיצטרך. על כך לא באה כל זעקה וכל דרישה לבירור או טענה שהופרו הוראות נאמנות. לשם השלמת התמונה יש לציין כי אחד משני הנהנים הזכאים לקבל חלק מתוך כספי הנאמנות הוא: אביו של המבקש, ואילו הנהנה השני הוא מוסד ללימוד תורה ותלמוד הזקוק לכספי הנאמנות לצרכיו השוטפים. האב לא הגיש תצהיר. לא הובאו מסמכים רפואיים אודות מצבו הרפואי, ברם נראה כי אין הדבר במחלוקת בין הצדדים. ישיבת פוניבז' שהוא המוסד הנהנה, - לא הצטרפה לתובענה זו. הצדדים הסכימו שבית המשפט יתן פס"ד ע"ס כל המסמכים שהוגשו לפניו, ואין צורך בשמיעת עדים. ג. הפלוגתאות בין הצדדים מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים: - היש הסכם בוררות מחייב בין הצדדים? - היש לבית המשפט סמכות עניינית? - היש למבקש מעמד להגשת התובענה? - האם צורף תצהיר כדין? - היעדר יריבת והיעדר עילה. ד. היש הסכם בוררות מחייב בין הצדדים? נספח א' לתשובה הוא שטר בוררות ,שזו כותרתו פלוס תוספת בכתב יד :"ישיבת פוניבז'". תחילתו היא כדלקמן: "אנו החתומים מטה הרב אליעזר כהנמן והרב שמואל מרקוביץ מקבלים עלינו לקיים ככל שיפסקו הרבנים הגאונים הרב חיים צימבליסטא שליט"א , הרב פינחס שרייבר שליט"א הרב מאיר הייזלר שליט"א שנבררו על ידינו לדון ולהכריע בענין סמכויותיהם וזכויותיהם של הצדדים בישיבת פוניבז' מוסדותיה ונכסיה בכל הענינים השייכים לכך, כולל בעניינים הרוחניים". עפ"י שטר בוררין זה שהוא מיום כ"ה בסיון תשנ"ט, כבר ניתן ביום כ"ג אדר א' תש"ס (נספח ב' לתשובה על שני חלקיו) פסק בוררין שהסדיר את עניניה הרוחניים של הישיבה ואת ענייניה הכספיים של הישיבה. מה שעולה מניסוח שטר הבוררין ומטיעוני הצדדים הוא, כי נראה שהצדדים לא הפרידו בין האישיות המשפטית של הישיבה, לבין עצמם כמייצגים וכמנהלים של אותה ישיבה מכוחו של הרב אברהם כהנמן. ואם נחזור לפלוגתאות: המבקש לא השיב מדוע לא היתה פניה לבוררות, בעוד שבזמן עבר כן היתה פניה כזו. ישיבת פוניבז' בע"מ שהיא אישיות משפטית, לא פנתה בקשר לנאמנות, וייתכן שהדבר מוסבר במחנות שנוצרו בין המבקש למשיב בקשר לניהול הישיבה מבחינה רוחנית. הרב אברהם כהנמן נראה שלא פנה עקב בעיות בריאות. נותרו המתדיינים האמיתיים על כתר הישיבה והם המבקש והמשיב, כשבאמתחתו של כל אחד נימוקים מדוע להידון כאן. גורס המבקש כי יש לו עילת תביעה מכח חוק הנאמנות; גורס ב"כ המשיב, כי לא רק שעילת תביעה זו אינה קיימת בנסיבות, אלא שהיא נחסמת ע"י שטר הבוררין שאמור לחייב את הצדדים. מעיין בשטר הבוררין שהוראותיו הרלבנטיות הובאו לעיל, נראה שיש טעם בטענה זו. אומנם ניסוח הסעיף הוא רחב , ואינו "משפטי" ומייצג את עירוב התחומים כאמור שבין הישיבה לבין הצדדים הכא, אבל ברור שהוא מעניק לבוררים סמכות רחבה להסדיר את עניני הכספים של הישיבה כמו גם את ענייניה הרוחניים. נכון שאין לדבר כאן על זכויות ישירות של הצדדים בנכסי הישיבה, ברם ברור שכספים שהתקבלו בשביל מוטבים, שאחד מהם זו הישיבה, ולגבי המוטב השני - הוא "מיוצג" בפועל ע"י בן וחתן, שגם מנהלים את הישיבה, נכנסים להגדרה זו של שטר הבוררות. תיאמר האמת שתמוה בעיני מדוע מתחפר, ואין לי תיאור טוב יותר, המשיב מס. 1 בעמדתו שלא ליתן דין וחשבון על כספים שמוחזקים אצלו בנאמנות, ועוד יותר תמוה בעיני מדוע לא היתה פניה לבוררות ע"י המבקש, לפי שטר הבוררין, למטרה זו. אשר על כן אני מקבלת את הטענה של קיום הסכם בוררות מחייב בין הצדדים. בנסיבות,- כל צד ישא בהוצאותיו. מקרקעיןמתן הוראותנאמנות