החלטה המבקשת עותרת להצהיר כי כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו לה שלא כדין ולכן לא בוצעה המצאה כדין, או לחילופין להורות על ביטול ההמצאה. המבקשת טוענת כי חברת ארמדילו טכנולוגיות רפואיות בע"מ (להלן: "ארמדילו"), אליה הומצא כתב התביעה אינה מורשית בהנהלת עסקים של הנתבעת מס' 2 בישראל (כמשמעות המונח בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(להלן: "התקנות)). לטענתה, ארמדילו הינה חברה פרטית בשליטת המשיב מס' 2, אביו של התובע, כך שלמעשה הנתבעים המציאו את כתב התביעה לעצמם. המשיבים טענו בתגובותיהם שהבקשה לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין. בתשובה לתגובה (מיום 14/6/07) טענה המבקשת כי הגשת תצהירים ערוכים כדין נמנעה מאחר שמקום מושבה של המבקשת הוא בקליפורניה, וכי הוא מתעתד להגיש תצהיר כנדרש. ביום 1/7/07 הוגש תצהיר מאומת על ידי נוטריון במחוז קולומביה. בכתב המינוי מיום 11/8/04 נאמר, בין היתר- “This is to certify that the Armadillo Technologies…are acting on behalf of PhotoThera, Inc as the local representative for the Israel. Armadillo Technologies will maintain custody and full accountability of the investigative devices shipped for the purposes of clinical investigation for the Neurothera System”. ניתן להיווכח, כי במסגרת כתב מינוי זה הוסמכה ארמדילו לתפקד כנציגה המקומית של המבקשת בישראל, מה שהקנה לה אחריות בלעדית על מתקני הניסוי הקליני. ביום 24/5/06 ערכו הצדדים הסכם ייעוץ (Consulting Agreement), שבמסגרתו עוגנו הוראות ספציפיות המסדירות את אופן התנהלותה של ארמדילו כנציגה של המבקשת בישראל. ההוראה הרלבנטית יותר לענייננו, מצויה בתחילת סעיף 12, והיא קובעת (בתרגום לעברית) כי לא יווצרו בין הצדדים יחסי סוכנות, מיזם משותף, שותפות או זיכיון. ארמדילו הצהירה כי היא מודעת להיותה צד עצמאי שאינו סוכן או מועסק של המבקשת (בהמשך הסעיף ניתנה התייחסות למידה שבה רשאית המבקשת לפקח על אופן עריכת הניסוי בישראל, אך עניין זה פחות רלבנטי לענייננו). המבקשת מסתמכת על הוראה זו וטוענת כי יש בה בכדי להעיד על כך שארמדילו אינה "מורשית בהנהלת עסקים" שלה, כמשמעות המונח בתקנה 482 לתקנות. אני סבור, כי טענה זו נובעת מפרשנות לא מדוייקת של הוראת התקנה. נקבע בפסיקה, כי אין לפרש את הביטוי "מורשה הנהלת עסקים" במשמעות הטכנית של שלוח, אלא יש לבחון האם על פי הנסיבות קיימת דרגת קשר אינטנסיבית בין המורשה לנתבע, שמבחינה נורמטיבית מעידה על כך שסביר להניח כי המורשה יידע את הנתבע בדבר ההליכים שננקטו נגדו. המגמה הכללית היא להרחיב את תחולתה של תקנה 482, לאור הגלובליזציה והקטנת המרחקים (רע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל), תק-על 94(3) 409; בש"א 27364/05 Canadian Standards Association (CSA) נ' סוליד טכנולוגיות שימושיות בע"מ, תק-מח 2006(2) 770; רע"א 11822/05 Philip Morris USA נ' יובל אלרואי , תק-על 2006(2) 1360). המשיב מס' 2 טען בתגובתו כי לב עסקיה של המבקשת הינו פיתוח מכשיר המטפל בנפגעי שבץ מוחי באמצעות מכשיר לייזר, המתבסס על הפטנט נשוא התביעה. לצורך קבלת אישור ה-FDA לשימוש במכשיר הלייזר, נדרשה המבקשת לעבור מספר שלבי ניסוי המוכיחים כי המכשיר הינו יעיל ונעדר תופעות לוואי מסוכנות, וזאת על ידי הקמת מספר מרכזי ניסוי ברחבי העולם. המשיב מס' 2 הינו המדען הראשי של המבקשת ועומד מאחורי פיתוח מכשיר הלייזר, ולכן הוחלט כי הוא יקים בישראל מרכז לעריכת הניסויים הקליניים. פרשנותה של המבקשת המונח, פשטנית למדי ואין לקבלה. בנוסף, טען המשיב מס' 2 כי הוחלט שפעילותו של פרופ' אורון בישראל תרוכז דרך חברת ארמדילו שבבעלותו, והיא תהיה נציגתה של המבקשת בישראל לכל דבר ועניין. בתגובתו של המשיב מס' 1 פורטו פעולות שונות שלטענתו, בוצעו על ידי ארמדילו (במסגרת הניסוי כמו גם במסגרת מחקרית רחבה יותר), והמעידות על קיומו של קשר מדעי אינטנסיבי בינה לבין המבקשת. בתשובתה, הכחישה המבקשת בכלליות את הפעולות המיוחסות לה, בטענה שהן בוצעו על ידי המשיב מס' 2 בתוקף מעמדו כעובד שלה. אני סבור, כי גם אם המשיב מס' 2 הוא שבפועל קידם את עריכת הניסויים, אין הדבר מפחית מרמת הקשר בין המבקשת לבין ארמדילו, שהינה חברה בשליטתו של המשיב מס' 2 (ועל כך אין מחלוקת). בנוסף, לא מצאתי בתשובה לתגובה התייחסות עניינית למשמעות הקשר המדעי בין המבקשת לבין ארמדילו, ולכן מקובלת עלי גירסתו של המשיב מס' 2 בעניין. לאור האמור, ניתן לקבוע כי המבקשת וארמדילו הינן שתי חברות שפעלו יחדיו באופן שוטף לשם עריכת הניסויים הקליניים במכשיר הלייזר, ולצורך כך, הקשר בין שתיהן אינטנסיבי מספיק על מנת שניתן יהיה להניח, כי ארמדילו תיידע את המבקשת בדבר הגשת התביעה נגדה (כפי שאכן היה, ראה סעיף 3 לבקשה). העובדה שבמסגרת כתב המינוי, הוסמכה חברת ארמדילו לשמש כנציגה המקומית של המבקשת בישראל, מעידה על האופי שהתכוונו הצדדים להעניק לפעילותן של החברות, כבר באותו מועד. גם אם ההגדרה או המשמעות של "נציגות" זו צומצמה במידה מסויימת בהסכם הייעוץ, הרי שאין בכך בכדי להפחית ממידת אינטנסיביות הפעילות המשותפת של הצדדים להסכם. לאור זאת, מתקיימים בענייננו הקריטריונים הרלבנטיים לתקנה 482(א) לתקנות, כך שניתן לקבוע, כי המצאת כתב התביעה לארמדילו מהווה המצאה כדין עבור המבקשת. אציין, כי טענת המבקשת לפיה הפורום האמריקאי הוא הפורום הנאות לבירור ההליך, הינה טענת חוסר סמכות שמקומה בבקשה לדחייה על הסף. המבקשת טענה כי התביעה כנגד המשיב מס' 2 אינה אלא אחיזת עיניים, שכן למשיבים מס' 1 ו-2 יש אינטרס משותף בקבלת תמורה נוספת עבור הרישיון לפטנט, ולכן, למעשה, המשיב מס' 1 המציא את כתב התביעה לעצמו. אמנם, המשיב מס' 2 (שהינו נתבע בהליך) התנגד לבקשה, מה שמעלה תהייה מסויימת. יחד עם זאת, זהות האינטרסים בין המשיבים כמו גם עצם הזכאות לקבלת אותה תמורה או תמלוגים, הינן סוגיות שיתבררו בשלב מתקדם יותר של ההליך, והן אינן משפיעות על תחולתה של תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב מס' 1 שכ"ט עו"ד בגין הבקשה, בסך 10,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, ללא קשר לתוצאת ההליך בתיק העיקרי. המצאת כתבי בי דין