החלטה -ביחס נתבע מס' 1 בפניי בקשה למחיקת התביעה על סף, ובקשה למחיקת כותרת. התובע הגיש תגובה והנתבע מס' 1, (להלן: "הנתבע"), הגיש תגובה לתגובה. טענות הנתבע: הנתבע טוען כי בכתב התביעה לא מפורט מתי התגבש החוב. לטענת הנתבע המדובר בתביעה על פי הסכם הלוואה בת 60 תשלומים, לא נטען בכתב התביעה כי הודע לערב שהתובע מתכוון להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, ולכן דין התביעה להימחק על סף. עוד נטען כי לא צורף כל מסמך ממנו עולה כי החייב העיקרי קיבל את סכום ההלוואה. כלומר, על פי הטענה המדובר בתביעה מוקדמת, ועילה שטרם באה לעולם. הנתבע טוען כי התובע לא הודיע לו שהחייב העיקרי אינו משלם את ההלוואה. עוד נטען כי התובע עתר לחייב את הנתבע בריבית השונה מזו הקבועה בחוק הערבות. נטען כי התובע השתהה בהגשת התביעה, למעלה מחמש שנים ממועד שבו ניתן צו כינוס נכסים כנגד החייב העיקרי. הנתבעים טענו כי נספח ג' לכתב התביעה אינו ראשית ראייה לסכום הקצוב, משום שהיתרה המופיעה בו הינה 8,836 ₪, ויש סתירה בין הסכום המופיע בדף החשבון לבין סכום התביעה, וכן יש סתירה הנוגעת לאוטנטיות של הנספח, ולכן אינו יכול לשמש כראשית ראייה. עוד נטען כי התובע לא המציא לנתבע מסמכים שהתבקשו על ידו, ולכן יש להורות על מתן רשות להתגונן רק בשל טענה זו. לפיכך, עותר הנתבע למחוק את התביעה , לדחות את התביעה ולחילופין למחוק את הכותרת סדר דין מקוצר. טענות התובע: התובע טוען כי לנתבע הומצאו דפי החשבון מהם עולה כי ההלוואה נשוא התביעה הוזרמה לחשבונו של החייב העיקרי. כי התובע הודיע לחייב העיקרי על הפסקת התשלומים על פי ההלוואה וכן לנתבע מס' 2 כערב. עוד נטען כי בא כוחו הקודם של הנתבע פנה בעניין, לאור מכתב ההתראה לתובע, ולכן דין הטענה כי לא הומצאה הודעה לערב להידחות על סף. נטען כי הריבית על פיה חושב סכום התביעה הינה הריבית על פי החוק. התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן בשלב זה אין על התובע להמציא את כל דפי החשבון לכתב תביעתו אלא די לו שימציא את הדף האחרון. ביחס לטענה בעניין מסמכים נטען כי הנתבע עתר לקבלת מסמכים שהומצאו לו, אלא שלאחר שקיבל את כל המסמכים המבוקשים על ידו דרש לקבל רשימה ארוכה של מסמכים שאינה רלוונטית לכתב התביעה או להגנתו, ולכן אין לקבל טענה זו. דיון: בשלב זה של הדיון, בטרם שמיעת הבקשה למתן רשות להתגונן מועלות טענות לסילוק התביעה על סף, ולכן על ביהמ"ש לבחון את כתב התביעה כפי שהוגש ולברר את הטענות המועלות על ידי הנתבע על יסודו של כתב התביעה. עיון בכתב התביעה מעלה כי כלפי הנתבע נטען כי החייב העיקרי קיבל מהתובע הלוואה בסכום של 150,000 ₪ לה ערב הנתבע. התובע טוען בכתב תביעתו כי החייב העיקרי לא עמד בתשלומי ההלוואה, כי הוגשה כנגדו תביעה, החייב העיקרי הוכרז כפושט רגל, וכי הנתבע הינו ערב להלוואה. התובע טוען עוד בכתב תביעתו כי הנתבע נדרש לשלם את החוב אך לא נענה ולכן עותר הוא לחייב בתשלום סכום החוב בצירוף ריבית כפי חוק הערבות. לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים: בקשה לפתיחת חשבון כתב התחייבות להחזר ההלוואה - החתום על ידי החייב העיקרי והנתבע מסמך גילוי מידע לערב יחיד דף פירוט אשראי שקלי ביחס להלוואה אישור כי דף החשבון שהוגש הינו הדף האחרון על פי נוהל רישומי הבנק מסמך הנוגע לחישוב הפרשי הצמדה וריבית מכתבי דרישה עותק כתב התביעה שהוגש כנגד החייב העיקרי צו כינוס נכסים כנגד החייב העיקרי די בכל אלה כדי להוביל לדחיית הבקשות המועלות על ידי הנתבע בבקשתו. הנתבע טוען כי לא פורט המועד שבו החייב העיקרי הפסקי לשלם את ההלוואה, לא נאמר כי התובע נתן את ההלוואה. דומני כי כתב התביעה לרבות המסמכים שצורפו אליו מספיקים בשלב הזה, ואין צורך לדרוש מהתובע לפרט כל תאריך ותאריך. עוד אני סבורה כי התובע פרט שהחייב העיקרי קיבל הלוואה, ואינו חייב להמציא אסמכתא להפקדת סכום ההלוואה בחשבונו של החייב העיקרי, אם קיימת טענה כי החייב העיקרי לא קיבל את ההלוואה בפועל הרי זו טענת הגנה. ביחס לטענה כי הנתבע לא קיבל מכתב דרישה ולא הודע לו כי החייב העיקרי הפסיק לשלם את ההלוואה, זוהי טענת הגנה, ככל שתעמוד במסגרת החקירה הנגדית. ביחס לטענה כי התובע עתר לחייב את הנתבע בתשלום ריבית מעבר לריבית הנקובה בחוק הערבות, הרי בכתב התביעה צוין במפורש כי החיוב הינו על פי החוק, ואף צורף מסמך חישוב הפרשי הצמדה וריבית, כך שאם קיימת טענה עובדתית שלמרות האמור בכתב התביעה בפועל לדבר לא נעשה כדין זוהי טענת הגנה ולא טענה למחיקת התביעה על סף. ביחס לטענה כי התביעה אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, לכתב התביעה צורף מסמך, הנחזה להיות הדף האחרון ממנו עולה כי יתרת החוב נשוא ההלוואה הנוגעת לערב היחיד, כלומר, לחלקו על פי כתב התערבות, הינו 331,972 ₪, וכן אישור לביהמ"ש כי החישוב נערך על פי נוהלי הבנק ורישומיו, ודי בכך בשלב הזה על מנת להכשיר את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. ביחס לטענה כי התובע לא המציא לנתבע מסמכים שנתבקשו על ידו, הרי הדבר אינו מדויק, התובע המציא את כל דפי החשבון, המציא את כל המסמכים הנוגעים להלוואה, אלא שלאחר קבלת המסמכים נתבקש התובע להמציא רשימה ארוכה של מסמכים, כאשר אין כל הסבר מדוע הוא מתבקש לקבל את המסמכים המבוקשים, לצורך העלאת איזה טענת הגנה, אלא דרישה כוללנית וארוכה המפרטת כמעט את כל המסמכים שניתן להעלות על הדעת שיהיו קיימים אצל התובע, דרישה מסוג זה נדחתה על ידי בהחלטות קודמות, ואינני מקבלת אותה גם בתיק זה. הנתבע זכאי לקבל מסמכים לצורך הגנתו, ולא להעלות דרישה שבינה לבין הגנתו אין מאומה רק על מנת שיוכל להעלות טענה כי בהעדר קבלת מסמכים זכאי לקבלת רשות להתגונן. על הנתבע היה להבהיר מדוע מסמך זה או אחר נחוצים לו לצורך פירוט הגנתו, בהעדר פירוט כזה, ובהעדר כל טעם לקבלת מסמכים הנוגעים לחשבונו של החייב העיקרי, כאשר הנתבע ערב לפירעונה של הלוואה ספציפית, מתוך כלל התנהלות החייב העיקרי בחשבונו, הרי אין לי אלא להניח כי המדובר בדרישה שאין בצידה כל נימוק המניח את הדעת לבד מהרצון להעלות את הטענה כי לא נתקבלו מסמכים ובכך לנסות לקבל רשות להתגונן מנימוק זה בלבד. לפיכך, הבקשות נידחות. הנתבע מס' 1 ישא בהוצאות הבקשות ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי בסכום של 3,000 ₪ + מע"מ. מחיקת כותרת