במסגרת פרשה רחבת היקף של תיאום מכרזים לגיזום עצים שפרסמה חברת החשמל במהלך השנים האחרונות, הועמדו לדין למעלה מ- 40 נאשמים, ובכללם תאגידים, ויוחסו להם עבירות שונות, ובכללן עבירות של הסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 ועבירות מרמה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977. בהליך גישור שהתנהל בפני כב' הנשיא ד' חשין, הגיעה המאשימה להסדר טיעון עם הנאשם שלפניי, ובמסגרתו תוקן כתב האישום שהוגש נגדו. הצדדים הגיעו להסכמה גם לעניין העונש, כפי שיפורט להלן, והם עותרים במשותף כי אכבד הסכמה זו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם והורשע לפי הודאתו, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום ניהל הוא עסקים בישראל ועסק בגיזום עצים. ביום 11.5.09 פרסמה חברת החשמל מכרז לביצוע עבודות גיזום וכריתת עצים באזור רעננה. על פי תנאיו, תקופת ההתקשרות הייתה לשנה עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות. לפני המועד להגשת ההצעות, הגיע הנאשם, ביחד עם אחרים, ששמותיהם מפורטים בכתב האישום, לפיו יוותר הוא – ביחד עם אחרים – לטובת חברה ששמה השביל הירוק, על האפשרות לזכות במכרז, ובתמורה תחלק השביל הירוק את העבודה על פי המכרז, בקבלנות משנה, לנאשם ולחבריו. עוד הוסכם בהסדר האמור אליו הגיע הנאשם, כי המחיר המוצע במכרז יועלה ביחס למחירים שהיו בעבר. לשם גיבוש ההסדר הכובל, קיימו הצדדים לו מגעים שונים ובכללם פגישות משותפות. על פי ההסדר, השביל הירוק, הנאשם ואחרים הגישו הצעות למכרז. הצעתה של השביל הירוק עמדה על 1,241,000 ₪, והייתה הנמוכה מבין ההצעות. עם זאת הייתה גבוהה ב- 35% מן האומדן העצמי שהוכן על ידי חברת החשמל. לפיכך החליטה ועדת המכרזים לנהל משא ומתן עם המציעים השונים, על מנת להוזיל את מחירי ההצעות. בעקבות זאת, זומנו המציעים השונים למשא ומתן עם ועדת המכרזים, ובכללם הנאשם. במהלך הפגישה התבקש הנאשם להסביר את תמחור הצעתו ולהציע הצעה חדשה. הוא עשה כן, כפי שעשו רוב המציעים האחרים. גם חברת השביל הירוק הוזילה את הצעתה והעמידה אותה על 1,100,000 ₪. הצעתה נותרה ההצעה הנמוכה מבין ההצעות. בהסתמך על המצגים הכוזבים שהציג הנאשם (כמו גם חבריו – על פי הנטען) כאילו הצעתו הוגשה באופן עצמאי וללא תיאום, בחרה חברת החשמל את חברת השביל הירוק לביצוע העבודה נשוא מכרז רעננה. בהתאם להסדר שהושג בין המציעים והנאשם בכללם עובר להגשת ההצעות, התקשרה חברת השביל הירוק עם הנאשם ועם אחרים, ומסרה להם את עבודות הגיזום בקבלנות משנה. הנאשם קיבל עבור עבודתו סכום של 300,000 ₪. בגין מעשים אלה, שהם נשוא האישום הראשון בו הודה, הורשע הנאשם בעבירות של צד להסדר כובל (סעיפים 2(א), 2(ב)(1), (39 ו-(4), ו- 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, וקבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). בעבירות זהות הורשע הנאשם לפי הודאתו במסגרת האישום השני שיוחס לו בכתב האישום המתוקן לצורך הסדר הטיעון. אישום זה עניינו במקבץ של חמישה מכרזים שפורסמו במהלך שנת 2010, לאזור רמלה, לאזור באר שבע, לאזור אשדוד, לאזור נתניה ולאזור דן ("מכרזי הדרום", כפי שכונו בכתב האישום). עובר למועד להגשת המכרזים חילקו הנאשם ושותפיו לעבירה את המכרזים ביניהם. על פי ההסדר שגובש בין המעורבים, מכרז נתניה חולק לנאשם ולאדם נוסף, ומכרז דן חולק לאחרים. בפועל, במכרז נתניה זכה חברו של הנאשם, והנאשם קיבל מידיו 5,000 ₪ בלבד, בניגוד לציפיותיו על פי ההסדר. כאמור, הסדר הטיעון כלל גם הסכמה לעניין העונש, ולפיו יושת על הנאשם עונש של חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור עבירה על חוק ההגבלים העסקיים או עבירה לפי סעיפים 415 ו-416 לחוק העונשין; וקנס בסכום של 100,000 ₪, אשר ישולם ב-40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ממועד מתן גזר הדין. ב"כ המאשימה עמד, בדבריו, על כך שהנאשם לא יזם את ההסדרים הכובלים בהם הורשע. לטעמו, מקומו של הנאשם יחסית לכלל המעורבים בפרשות השונות הוא "אי שם מתחת לאמצע", כלשונו, אולם לא בתחתית המדרג. עוד הביא לתשומת הלב כי במסגרת הסדר טיעון שכבר אושר, נדון מעורב אחר בפרשה, יוסף מסילתי, לעונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, לקנס בסכום של 30,000 ₪ ולמאסר על תנאי, והכל על יסוד מעורבותו באישום השני המיוחס לנאשם שלפניי. אכן, אותו מסילתי שיתף פעולה כבר בזמן החקירה, להבדיל מהנאשם, אולם כבר בשלבים מוקדמים, עוד בטרם הוגש כתב האישום, החל הנאשם בדיונים רציניים עם המאשימה לשם הגעה להסדר טיעון, שהבשיל רק לאחר הגשתו. בהשוואה למסילתי, הורשע הנאשם באישום נוסף, ולפיכך עונשו המוצע חמור יותר ומשקף את ההבדל. עוד טען ב"כ המאשימה כי העונש המוצע עולה בקנה אחד עם הסדרי טיעון שנעשו בשנה האחרונה עם נאשמים שמצבם דומה לזה של הנאשם. ב"כ הנאשם הצטרפה, מדרך הטבע, לטענות ב"כ המאשימה והדגישה את החיסכון הרב בזמן השיפוטי, בתיק המכיל כ- 150 עדי תביעה, את לקיחת האחריות של הנאשם אל מול פני הנאשמים האחרים ואת חרטתו הכנה. בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות הצביעה על כך שאין לו עבר פלילי, שמצבה של החברה שבבעלותו בכי רע והיא על סף חדלות פירעון. הנאשם סובל מבעיות לב ומבעיות בריאות נוספות, ובנסיבות אלה סבורה אף היא כי נכון יהיה לכבד את הסדר הטיעון. השוואת עניינו של הנאשם עם עניינו של הנאשם מסילתי, שכבר נגזר דינו על ידי מותב אחר (כב' השופט משה יועד הכהן); עיון בגזרי דין אחרים בעבירות דומות שניתנו אף הם במסגרת הסדרי טיעון (ראו עניינו של נאשם 9 בת"פ 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון אנג'ל ואח', גזר דין מיום 9.7.13; עניינה של נאשמת 16 בת"פ 49529-12-11 מדינת ישראל נ' אבי בן דרור ואח', גזר דין מיום 20.12.12 ועניינו של נאשם 17 באותו תיק, גזר דין מיום 13.11.12); ומכלול השיקולים שפורטו לעיל הביאוני למסקנה כי הסדר הטיעון המוצע על ידי הצדדים ראוי ומאוזן בנסיבות העניין. לפיכך, ובהתחשב בחוות דעתו של הממונה של עבודות השירות, אני גוזרת על הנאשם, את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור עבירה על חוק ההגבלים העסקיים או עבירה לפי סעיפים 415 ו-416 לחוק העונשין. קנס כספי בסכום של 100,000 ₪, אשר ישולם ב- 40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.5.14.מכרזדיני חברותהגבלים עסקיים