להלן החלטה בבקשה לפטור מאגרה: החלטה 1. זוהי בקשה לפטור מאגרה. המבקשים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעת בסכום של 1,033,871 ₪ טענות המבקשים: 2. המבקשת והנתבעת חתמו על הסכם לניהול תחנת התדלוק "פז שער השרון" (להלן "התחנה") הנמצאת בצומת טייבה. הובהר כי קיימת תכנית חדשה האמורה לשנות את צירי הכניסה לתחנה. לאחר פתיחת התחנה החלה מע"צ בבצוע עבודות ונוצרו קשיים בכניסה לתחנה, למשך 7 חודשים . למבקשים נגרמו הפסדים אותם הם תובעים מאת הנתבעת. 3. הנתבעת הסכימה לתת לתובעת אפשרות להפעיל תחנת דלק נוספת באזור התעשיה "סגולה" בפתח תקווה, אולם לבסוף נסגרה התחנה בשל אי כדאיות והפסדים. 4. למבקשים נגרמו נזקים ולפיכך היא ביטלה את ההסכם ואלה ההוצאות אותם היא תובעת. א. סך של 310,500 ₪ בגין שכר עבודה. ב. סך של 14,950 ₪ בגין נקיון תחנת התידלוק. ג. סך של 46,615 ₪ לערך בגין הוצאות חשמל. ד. סך של 54,000 ₪ בגין ארנונה. ה. סך של 20,770 ₪ בגין תקשורת נל"ן. ו. סך של 10,700 ₪ בגין ביטוח. ז. סך של 146,910 ₪ בגין דמי הפעלה (שכירות) ח. סך של 41,000 ₪ בערך בגין מזכירות והנהלת חשבונות ט. סך של 37,530 ₪ בגין הוצאות פרסום וקידום מכירות. 5. הרווח הגולמי לשנת פעילות עמד ע"ס 216,104 ₪. לפיכך הפסדיה של המבקשת לטענתה הינם 463,871 ₪ על סכום זה מתווסף סך של 570,000 ₪ הוצאות כלליות ואובדן רווח צפוי. הכולל גם הוצאות שהוצאו על ידי המבקש (נסיעות אבדן ימי עבודה) אובדן רווח עתידי ועוגמת נפש. 6. בקשה לפטור מאגרה נשענת על שני אדנים - ראה תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח 1987. "(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה על כך ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". שני האדנים הינם: א. אי יכולת כלכלית מוכחת. ב. ההליך מגלה עילה. תחילה נבחן את האדן הראשון והוא אי יכולת כלכלית מוכחת. 7. בבקשה מציינים המבקשים כי מבקש 2 מרצה עונש מאסר של 6 חודשים בעבודות שירות המסתיימת ב-10.3.06. לפיכך אין הוא משתכר. 8. המבקשים הגישו תשובה מורחבת, לנוכח עמדת הפרקליטות כי יש לדחות את בקשתם משום שלא הוצגה תשתית ראייתית לענין מצבם של המבקשים. הוסיפו המבקשים את הפרטים כדלקמן: אין בבעלות המבקש כל נכס דלא ניידי או כלי רכב. הוא ורעייתו מתגוררים בדירה שכורה. רעיית המבקש מועסקת כמטפלת במעון לנכים בנתניה מטעם משרד הרווחה. ומשכורתה עומדת על סך של כ-3000 ₪ נטו. היא חולה בסרטן. אין למבקש חשבון בנק. 9. לענין בחינת היכולת הכלכלית דין הבקשה להדחות. המבקש לא צרף חוזה שכירות לדירת המגורים . המבקש אינו מפרט את מצבם הכלכלי של בני משפחתו הקרובה, הורים אחים, מה מעשיהם ומה יכולתם הכלכלית, האם יש להם רכוש. המבקש אינו מפרט מה מצבם הכלכלי של משפחת רעייתו, הורים אחים לפיכך לא הרימו המבקשים את הנטל המוטל עליהם ולכן דין בקשתם להדחות. כידוע נטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת כלכלית מוטלת על המבקש. לשם כך עליו "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה ודינה להדחות מטעם זה בלבד". ראה בש"א 128/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא דינים עליון כרך יב 516. 10. לענין מצבה הכלכלי של המבקשת יש להחיל על בעל הדין שהוא תאגיד את העקרונות החלים על בעל דין רגיל. ראה ת.א. (ת"א) 1903/90 אטלנטיק חברה לדייג וספנות בע"מ (בפירוק) נ' חברת מאיר עזרא ובניו תקדין מחוזי כרך 91 (2) 830. 11. זאת ועוד, המבקשים צרפו תלושי שכר של רעיית המבקש, בתלוש של ינואר 06 מופיעה התחייבות לרכישה מחברת שקל אלקטריק בסך של 5600 ₪ (היתרה הינה 1750 ₪). כאשר התשלום החודשי הינו 350 ₪ לחודש. כמו כן מופיעים שלושה חיובים עבור "פס הזהב פריים" בתשלומים כדלקמן: 312.57 ₪, 312.84 ₪ ו-375.90 ₪ . כלומר תשלום חודשי של כ-1000 ₪ לחודש עבור רכישות אלה. 12. זאת ועוד בתלוש המשכורת של אשת המבקש, מופיעים הורדות לשמונה הלוואות, ביניהן הלוואה לבר מצוה בסך של 15952 ₪, הלוואה קרן מיכאל בסך של 8266 ₪, הלוואה יהב רגילה 8214 ₪, הלוואה בעל חשבון 8214 ₪ וכו'. סה"כ החזרת הלוואות הינן כ-2090 ₪ ויתר ההורדות עבור פס זהב פריים ושקם אלקטריק מצביע על הורדות של כ-3500 ₪ לחודש. לפיכך המשכורת של אשת המבקש בסך של 3000 ₪ לחודש הינה לאחר ניכויי תשלומי ההלוואות שנלקחו. 13. לאור האמור אני סבורה, שהמבקשים לא הצליחו להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח חוסר יכולת כלכלית, ולו בשל כך יש מקום לדחות את בקשתם. 14. למעלה מהנדרש, אני סבורה, כי אף לענין עילת התביעה ישנם בקיעים. כפי העולה חתמה המבקשים עם הנתבעת על הסכם מסחרי לניהול תחנת תדלוק. כידוע, בכל עסק חדש קיים סיכון מסויים. בנוסף אם סברה המבקשת כי היא אולצה לחתום על ההסכם הנוסף, הרי על פי חוק החוזים (חלק כללי) סעיף 20 היה עליה להודיע על ביטול החוזה תוך זמן סביר. 15. גם הטענה כי עבודות מע"צ נמשכו זמן רב יותר ממה שהובטח על ידי הנתבעת, הרי התביעה אמורה להיות גם כנגד מע"צ. אינני סבורה שהנתבעת קובעת למע"צ את סדרי עבודתה. 16. בנוסף, המבקשים הגישו כתב תביעה מתוקן בתאריך 20.9.05 ראה בש"א 177198/05 כאשר המבקש אינו מופיע עוד כתובע, אלא המבקשת היא התובעת היחידה. לפיכך לא ברור כיצד מוגשת בקשה לפטור מאגרה, על ידי שני מבקשים, גם המבקש, אשר איננו בעל דין יותר. 17. סוף דבר הבקשה לפטור מאגרה נדחית. פטור מאגרהאגרה