החלטה 1. המערערת היא המנהלת והמפעילה של רשת סניפי "אופטיקנה" למכירת משקפיים, עדשות מגע, משקפי שמש וביצוע בדיקות ראיה. המערערת והמשיבות מס' 1 ו-2 כרתו חוזה שלפיו שכרה המערערת מהמשיבות מס' 1 ו-2 נכס בשטח של כ- 90 מ"ר ב"קניון גירון" באשקלון, לצורך הפעלתו כחנות "אופטיקנה". בחוזה השכירות נקבע כי: "מוסכם על הצדדים כי במבנה הנוכחי של קניון גירון לא יושכר שטח לשוכר אחר שמטרת עיסוקו הינה מכירת משקפיים ו/או עדשות מגע ו/או ביצוע בדיקות ראיה ו/או מכירת משקפי שמש. לאחר הרחבת קניון גירון והוספת שטחים מסחריים רשאי יהיה המשכיר להשכיר שטחים לשוכרים שעיסוקם במכירת משקפי שמש ואביזרים נלווים בלבד". אחרי שפתחה המערערת את חנותה ב"קניון גירון" רכשה המשיבה מס' 1 מחברה אחרת זכויות במבנה שבתוך הקניון, שלא היה בבעלותה ובשליטתה בעת כריתת החוזה; ואז השכירו המשיבות מס' 1 ו-2 למשיבות מס' 3 ו-4 חנות בשטח מבנה זה לצורך מכירת משקפי שמש ומוצרים נלווים. המערערת הגישה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה נגד המשיבות לצוות עליהן להמנע מפתיחת החנות של המשיבות מס' 3 ו-4. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' זפט), בפסק דינו מיום 31.3.04 דחה את תביעתה. המערערת ערערה על פסק הדין. בגדר הערעור בקשה צווים זמניים, עד להכרעה בערעור, האוסרים על המשיבות להפעיל בקניון גירון עסק של מכירת משקפיים. המשיבות השיבו על הבקשה. 2. דינה של הבקשה להידחות. בלב הכרעתו של בית המשפט המחוזי עמדה פרשנותן של המילים שבחוזה השכירות שכרתו המערערת והמשיבות מס' 1 ו-2: "לאחר הרחבת קניון גירון והוספת שטחים מסחריים רשאי יהיה המשכיר להשכיר שטחים לשוכרים שעיסוקם במכירת משקפי שמש ואביזרים נלווים בלבד". בית המשפט המחוזי סבר כי אין לפרש "הרחבה" ו"הוספה" רק כהרחבה פיסית של קניון גירון על ידי בנייה של קומות נוספות או בניה של תוספת לשטחו, אלא גם כהרחבה בדרך אחרת של השטח המסחרי המקורי של הקניון, כפי שנוהל על ידי המשיבות מס' 1 ו-2 בעת שנכרת חוזה השכירות עם המערערת. אחיזה לדבר מצא, בין היתר, במילים שברישא של הפיסקה: "מוסכם על הצדדים כי במצב הנוכחי של קניון גירון". הפרשנות שנקט בית המשפט היא אפשרית, והיא, למצער, שקולה כנגד הפרשנות שבה אוחזת המערערת, שלפיה רק הרחבה והוספה פיסית במשמע. אשר לנזק שנגרם למערערת עקב פתיחת חנותן של המשיבות מס' 3 ו-4 הרי שתוכל לזכות בפיצויים בשל כך אם תזכה בערעורה. במצב דברים זה לא נתקיימו הטעמים המצדיקים מתן סעדים זמניים כבקשת המערערת (ראו, בין היתר, עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים 1989 בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נו(2) 163; ע"א 4234/02 דולב חברה לבטוח בע"מ נ' דוד נאמן, תקדין עליון 2002(2) 399). 3. הבקשה למתן צווים זמניים בערעור נדחית. הוצאות הדיון בבקשה בסך 10,000 ₪ יחולו לפי תוצאות הדיון בערעור. ניתנה היום, כ"ז באייר תשס"ד (18.5.04). ש ו פ ט העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04040770_M04.docמפ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il ערעורצווים