החלטה התיק קבוע להוכחות ליום 29.11.05, אולם ב"כ הנתבעת הגיש עוד ביום 7.11.05 בקשה , לדחיית מועד הדיון, שהגיעה ללשכתי, לצערי, (משום שהוגשה למזכירות בית המשפט בוייצמן ולא בשוקן), רק ביום 16.11.05. בבקשתו ציין ב"כ הנתבעת את השתלשלות האירועים, אשר הביאה אותו לבקשה זו והיא כדלקמן: ביום 18.2.04 הוגשה התביעה. ביום 16.6.04 קבעה כב' השופטת גרוסמן כי "שני הצדדים הגישו רשימת מגשרים מתחום גידול היין... אני ממנה את מר יהודה זימנבודה... כמגשר בתיק זה...". ביום 15.11.04 הודיעו הצדדים לפרוטוקול, כי הגישור לא צלח, והחל ניהול התיק לגופו. נקבע כי תצהירי התובע יוגשו תוך 60 יום ותצהירי הנתבעת תוך 60 יום לאחר מכן. כב' השופטת גרוסמן קבעה לק.מ. על יסוד התצהירים ליום 30.3.05. ביום 16.1.05 הגיש ב"כ התובע תצהיר עדות ראשית של התובע בלבד. ביום 27.3.05 הגיש ב"כ התובע גם את תצהירו של מר עמרם סורצקי, אשר שימש יינן ראשי בנתבעת. ביום 14.3.05 הגיש ב"כ הנתבעת תצהירי עדות ראשית של מר אילן חסון מנכ"ל הנתבעת וחוו"ד של ד"ר יאיר מרגלית, מרצה בטכניון בפקולטה להנדסת מזון בנושאי טכנולוגיה וכימיה של יין. כמו כן, ביום 10.5.05 הגיש ב"כ הנתבעת תצהיר נוסף של מר ששון בן אהרון, המשמש כיינן ראשי של הנתבעת. ביום 30.3.05 הופיע רק ב"כ הנתבעת והודיע כי ב"כ התובע לא יגיע בשל תאונה, שארעה ברכבת, וכן נרשם מפי ב"כ הנתבעת: "אני שומר על זכותי להגיש תצהירים משלימים בעקבות תצהירי חברי". כב' השופטת גרוסמן קבעה בהחלטתה כי התיק נקבע לק.מ. נוסף ליום 30.6.05. ביום 23.6.05 הגיש ב"כ הנתבעת בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון של קדם המשפט שהיה קבוע ליום 30.6.05. בבקשתו ציין ב"כ הנתבעת כי ישהה באופן בלתי צפוי בחו"ל בענייני משרדו וכי ב"כ התובע הסכים לבקשת הדחייה והציע כי התיק יקבע להוכחות במקום לק.מ. נוסף. ביום 27.6.05 החליטה כב' השופטת גרוסמן כי: "הוגשו תצהירי עדות ראשית. הצדדים הודיעו כי אינם חפצים בישיבת קדם משפט נוספת על יסוד התצהירים, וכי ניתן להעביר את התיק במישרין להוכחות. משכך, אני מורה כדלקמן: אני דוחה את עמדת הנתבעת, כי יוגשו חוות דעת או תצהירים נוספים. מסכת הראיות בתיק שלמה ובשלה על דרך של הגשת תצהירים וחוות דעת, ואין להוסיף עליהם. ישיבת יום 30.6.05 בטלה בזה. תם שלב קדם המשפט. אני קובעת להוכחות על יסוד התצהירים ליום 29.11.05 בשעה 09:00 בפני כב' השופטת עינת רביד..." (ההדגשה הוספה- ע.ר.). ביום 5.7.05 הגישו הצדדים בהסכמה "הודעה לכבוד ביהמ"ש" חתומה ע"י ב"כ שני הצדדים, עו"ד פרוכטר, ב"כ התובע ועו"ד שרצר, ב"כ הנתבעת, ובה נכתב, בין היתר, כך: "משום מה החליט אף כב' ביהמ"ש לדחות את עמדת הנתבעת כי יוגשו חוות דעת או תצהירים נוספים וזאת בניגוד להסכמת הצדדים ולהודיעה שהגישה הנתבעת לתיק ביהמ"ש לאחר הגשת התצהיר הנוסף מטעם התובע (הדגשה במקור - ע.ר.). כב' ביהמ"ש מתבקש ליתן לנתבעת רשות להגיש חוות דעת ו/או תצהירים נוספים מטעמה לתיק זה עד ליום 1.10.05 ולחילופין לקבוע את התיק לדיון בענין זה. הודעה זו מוגשת בהסכמת הצדדים" (הדגשה במקור - ע.ר.). ביום 11.7.05, קבעה כב' השופטת גרוסמן כדלקמן: "אינני רואה מקום להעתר למבוקש. מועד הגשת התצהירים וחוות הדעת חלף עבר לו". ביום 1.9.05, הוגשה בקשת רשות ערעור, על החלטה זו של כב' השופטת גרוסמן, לביהמ"ש המחוזי, אשר טרם נדונה. בעקבות המצב שנוצר הגיש ב"כ הנתבעת בקשה לדחיית מועד הדיון, על מנת לאפשר לו למצות את ההליכים בביהמ"ש המחוזי, אשר יקבע האם יוכל להגיש תצהירים ו/או חוות דעת נוספות מטעמו, בטרם ישמעו ההוכחות. לאחר שקבלתי את בקשת ב"כ הנתבעת, בקשתי את תגובת ב"כ התובע, עו"ד פרוכטר. עו"ד פרוכטר, התנגד לבקשה בטענה, שאמנם היתה הסכמה מצידו, כפי שהוא מגדיר זאת "גמישות מסוימת", בנוגע להגשת תצהירי עדות ראשית, מטעם הנתבעת, אולם כאמור בהסכמתו מיום 5.7.05, היא היתה מסוייגת לכך שתצהירי עדות הראשית יועברו לעיונו 30 יום לפחות לפני המועד הקבוע להוכחות. המועד האחרון הזה חלף עבר לו, כך שבנסיבות אלה לא פעלה המבקשת גם עפ"י ההסכמה ולכן אין רלוונטיות לבר"ע שהוגשה למחוזי על החלטת כב' השופטת גרוסמן ואין צורך לדחות את מועד הדיון. טענה נוספת היא שחוות הדעת היחידה, שהציגה הנתבעת עד היום לעיונו של ב"כ התובע היא טיוטא של חוות דעת מומחה, אשר שימש כמגשר בתיק זה. ב"כ התובע מציין כי הדבר מנוגד לסעיפים 79(ג) ו 79(ד) לחוק בתיק המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ותקנות בתי המשפט (גישור) תשנ"ג-1993. לפיכך, טוען ב"כ התובע, כי גם אם הערעור יתקבל, הרי המומחה ששימש כמגשר אינו יכול להעיד בתיק זה ולכן דין הבקשה להדחות. לענין טענה אחרונה זו, ביקשתי את תגובת ב"כ הנתבעת, אשר הגיב ביום 23.11.05. לטענתו, אין להתייחס לטענות ב"כ התובע בכל הנוגע לסיכויי הבר"ע, כי מדובר בטענות שמקדימות את המאוחר ודין חוות הדעת של המגשר תידון בהמשך היה ויותר לו להגיש תצהירים וחוות דעת נוספות. נראה כי דין בקשה זו להיות מוכרעת על סמך פרשנות להודעה המוסכמת שניתנה לביהמ"ש ביום 5.7.05. עיקרה של ההודעה המוסכמת הוא הסכמתו של ב"כ התובע, כי הנתבעת תוכל להגיש חוות דעת או תצהירים נוספים. התאריך שקבעו הצדדים להגשת חוות הדעת או התצהירים אינו מהותי להסכמה העקרונית, שלטעמי, היא הקובעת. מאליו ברור, שלנוכח החלטת כב' השופטת גרוסמן, מנוע היה ב"כ הנתבעת להגיש חוות דעת ותצהירים נוספים בכלל ובוודאי וכולל עד המועד שנקבע באותה הסכמה. מכאן, שאת התנאי של הגשת התצהירים וחוות הדעת עד ליום 1.10.05 יש לראות כתנאי שישתנה, כך שתמיד התצהירים יוגשו כ-30 יום קודם למועד ההוכחות, אך אין בכך כדי לבטל את ההסכמה העקרונית של ב"כ התובע להגשת תצהירים נוספים או חוות דעת נוספות. מכאן, שאין מנוס, אלא לאפשר לב"כ הנתבעת למצות את ההליך של הגשת התצהירים וחוות הדעת הנוספות, כפי שהוסכם בין הצדדים. ברור לי שהתובעת נפגעת מכך, שמועד הוכחות, שהיה קבוע לשמיעת התיק שלה יאלץ להדחות, אולם הדבר נובע מאותה הסכמה עקרונית של ב"כ התובע לאפשר לב"כ הנתבעת הגשת תצהירים ו/או חוות דעת נוספות. כאשר בוחנים זה מול זה את הזכות להגשת ראיות אל מול מועד הדיון, ברור שהזכות להגשת הראיות גוברת על מועד הדיון בהיותה מהותית למול נושא, שהוא בעיקרו טכני. איני יכולה להמנע, יחד עם זאת, מלהעיר כי אכן לו כל כוונת הנתבעת לעכב את הדיון, על מנת להגיש חוות דעת של המגשר, הרי שהיא עלולה להתקל בקשיים לא מעטים לנוכח האמור בתקנה 8 (ג) ו - 5 (ח) לתקנות בתי המשפט (גישור) תשנ"ג-1993, אשר קובעות כי המגשר לא ימסור לביהמ"ש את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל ענין הנוגע לגישור, אלא בהסכמת הצדדים. לענין זה, אני מפנה גם לספרו של עו"ד רונן סטי "דרך גישור להסכם" (הוצאת דרכים, 2001), הכותב בין היתר: "יש לנקוט זהירות רבה במתן חוות דעת מסוג זה אשר תאמץ לעיתים גישה הנראית נוטה לטובת אחד הצדדים, והיא עלולה להפר את האיזון העדין ביחסי המגשר והצדדים" (ר' עמ' 105). במקרה זה, משנראה עפ"י תגובת ב"כ התובע, כי הוא אינו מסכים להגשת חוות דעת זו, הרי שהדרך להגשתה נראית בלתי אפשרית. יחד עם זאת, אין הדבר מונע הגשת תצהירים וחוות דעת של אחרים, ולכן אין הדבר משפיע על החלטתי העקרונית. לסיכום - אין מנוס, לדעתי, בנסיבות שנוצרו, אלא לאפשר לב"כ הנתבעת למצות את ההליך להגשת תצהירים ו/או חוות דעת נוספות עפ"י ההסכמה העקרונית, שהגיעו אליה הצדדים, כאשר מועד הגשת חוות הדעת ו/או התצהירים אינו יכול למנוע את ההסכמה העקרונית. 11. לפיכך, מועד ההוכחות נדחה עד לסיום ההליך בביהמ"ש המחוזי. הצדדים יודיעו לי לכשיסתיים ההליך בבית המשפט המחוזי. גישורדיון הוכחותדחיית מועד דיוןיישוב סכסוכיםדיוןחוות דעת