פסק דין 1. בפניי ערעור על החלטת ועדת רשות, אשר החליטה ביום 28.4.10 כי אין להפעיל ביחס למערער את תקנה 18א (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשל"ז - 1956. טענות הצדדים 2. לטענת המערער, אין שום מקום עבודה שיקבל אותו לאור מצבו הרפואי. המערער הוסיף כי המציא לוועדה מסמך מרופא אורטופד, לפיו הוא סובל ממוגבלות בתנועות האצבעות, יש לו כאבים נוראיים שעוברים לכיוון כף היד והמרפק, וכן הוא נוטל משככי כאבים חזקים. למרות כל זאת, החליטה הוועדה שהוא כשיר לחלוטין לעבוד. במסגרת הדיון בבית הדין מיום 6.1.11 הוסיף המערער וטען, כי הוא מכונאי רכב במקצועו, ואף עבד בקמ"ג ובצבא קבע . לבסוף טען כי הרופא שדן בעניינו אינו אורטופד . 3. לטענת המשיב, החלטת הוועדה נשוא הערעור מיום 28.4.10, אשר לא הכירה במערער כ"נכה נזקק", התקבלה באופן תקין ומנומק . הוועדה התכנסה בהתאם לפסק הדין מיום 18.3.10, וזאת בהרכב מתאים, עיינה במסמכים שבפניה ולא נפל כל פגם בהחלטתה . במסגרת הדיון מיום 6.1.11 הוסיף המשיב וטען, כי המטרה של התקנה נשוא הערעור היא לבדוק אם התובע כשיר לעבודה כלשהי ולא רק לעבודה שביצע לפני הפגיעה . הדין החל 4. תקנה 18א' (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 קובעת כדלקמן: " 'נכה נזקק' - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיוזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות". 5. הפסיקה קבעה, כי הגדרת מבוטח כ"נכה נזקק" מחייבת עמידה בשני תנאים מצטברים: האחד, שוועדה רפואית תקבע למבוטח נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית; השני, שוועדת הרשות תמציא לגביו אישור, לפיו אין לדעתה למבוטח סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות. ראה : דב"ע נד/293-0 דוד בר ששת נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 11. עוד נקבע, בהתחשב בלשון תקנה 18 א(א), כי לא די לבחון את הפגיעה התפקודית התיאורטית ביכולתו של המבוטח להשתכר, אלא יש לבחון את הסיכוי המעשי להשתלבות בשוק העבודה . ראה : בל (ב"ש) 2250/01 זסלבסקי ראיסה נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) . בל (חי) 25/04 מירב בן צבי נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) . דיון והכרעה 6. מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 28.4.10 עולה, כי במסגרת פירוט הנימוקים לדחייה קבעה הוועדה בהאי לישנא: "נמסר מכתב מ - 23.2.10 ד"ר ברסקי מיכאל, התובע התחיל ריפוי בעיסוק ; מקבל טרדמקס לכאבים; שם קיבוע לאצבע נגד כאבים; חצי שנה היה עם מתלה. אלגוליזין מקבל היום, כאבים מקרינים לכיוון היד; מאז 2/09 שפוטר אינו עובד ומקבל הבטחת הכנסה . מכונאי במקצועו. הוועדה שמעה טענותיו של הנפגע +עיינה מחדש בתיקו כולל החומר הרפואי (כולל מה שנמסר בוועדה). לדעת ועדת רשות אין בנכותו, מצבו הרפואי פונקציונאלי כדי למנוע מבעד הנפגע התעסקות כלשהי ולו באופן חלקי. התובע בהחלט יכול לעבוד בעבודה אשר לא מצריכה הפעלת אצבע ". 7. מעיון בהחלטת הוועדה עולה, כי לא נפל בה פגם כלשהו. עסקינן בהחלטה מפורטת ומנומקת, במסגרתה התייחסה הוועדה לחומר הרפואי אשר עמד בפניה, כמו גם לתלונותיו של המערער; תוך שהיא מסבירה מדוע המערער אינו עונה על דרישות התקנה , וזאת בין השאר מאחר המערער יכול לעבוד באופן חלקי בעבודה כלשהי. 8. המדובר בהחלטה שנתקבלה על ידי ועדה אשר ישבה בהרכב מתאים. עוד עולה מפרוטוקול הוועדה, כי היא התייחסה לנתוניו האישיים של המערער על רקע מצבו הרפואי, כפי שעלה מתלונותיו הוא ומהחומר הרפואי בעניינו, ובסופו של יום קבעה את שקבעה . 9. משמסקנת הוועדה בנסיבות העניין היתה מפורטת, מנומקת וסבירה, ובשים לב שבמסגרתה נקבע כי המערער יכול לעבוד באופן חלקי בעבודה כלשהי, אשר לא מצריכה הפעלת האצבע הפגועה, הרי שאין מנוס מדחיית הערעור . אחרית דבר 10. דין הערעור להדחות . 11. בנסיבות העניין , אין צו להוצאות. 12. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין. ביטוח לאומי