להלן פסק דין בנושא פגיעה בלסת התחתונה: פסק דין 1. בפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 , על החלטתה של וועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") , מתאריך 17.6.09. הוועדה דנה בעניינו של המערער לאחר שנפגע בעבודתו כמלצר, בתאריך 20.4.06 , עת נפלו על ראשו שולחן וכסאות. 2. בישיבתה הנ"ל קבעה הוועדה, כי למערער 10% נכות רפואית צמיתה , לפי סעיף 73(2)א II למבחני הנכות, בגין פגיעה בלסת התחתונה. יובהר, כי הערעור לא נסב על הקביעה הנ"ל. הערעור - עניינו קביעת הוועדה, כי לא נותרה למערער נכות בגין פגיעה נטענת בעיניו, כתוצאה מן הפגיעה. 3. הוועדה דנה בעניינו של המערער במהלך מספר ישיבות. למען שלמות התמונה העובדתית ולהבהרתה תפורט להלן השתלשלות העניינים: בישיבתה הראשונה, מתאריך 22.10.08 , נבדק המערער ע"י מומחה פה ולסת ונקבעה לו , כאמור, נכות בשיעור 10% בגין פגיעה בלסת התחתונה. בישיבה הנ"ל מסר התובע לחברי הוועדה תוצאות בדיקה אלקטרופיזיולוגית וחוו"ד מאת פרופ' גרזוזי, מומחה ברפואת העיניים. מאחר ועל חברי הוועדה לא נמנה מומחה בתחום זה , עצרה הוועדה את הדיון על מנת לקבל חוות דעת של יועץ, מומחה לרפואת העיניים. המערער הופנה לשם כך לפרופ' פרידמן, מנהל מחלקת עיניים בביה"ח בני ציון (להלן: "היועץ"). כעולה מחוות דעתו של פרופ' פרידמן, מתאריך 2.12.08 , ערך היועץ למערער בדיקת עיניים יסודית ומקפת , שממצאיה פורטו בחוות הדעת. בין היתר ציין המומחה את חדות הראיי של התובע: 6/6 בעין ימין, במשקפיו; באשר לעין שמאל העלתה בדיקתו, כי "עם תיקון מתאים של 1.5 -ע"י.....(מילה לא ברורה - ע.ק) ניתן היה להפיק ראייה של לפחות 6/30 בעין שמאל, עד שהבחין בכך". עוד ציין היועץ, כי אין פזילה , תגובות האישונים תקינים , "הקטעים הקדמיים ב.מ.פ פרט לצלקת עדינה למטה בקרנית הימנית , רחוקה מהמרכז, אין כל סימני חבלה בקטעים הקדמיים. בקרקעיות שתי העיניים הקטבים האחוריים תקינים לחלוטין כולל ה...(מילה לא ברורה - ע.ק) השמאלית . נראית צלקת קוריורטינלית ישנה בהיקף התחתון אשר צוינה גם בבדיקה לאחר הפגיעה - בעין ימין. לא נראו עכירויות נכרות". בפרק הסיכום והמסקנות קבע המומחה: "החבלה ארעה כתוצאה מנפילת חפצים, אך ללא חבלה ישירה בעיניים , אף לא צוינה חבלה כזו בבדיקתו הראשונה. הליקוי בראייה בעין שמאל עושה רושם פונקציונאלי לפחות בחלקו (מחוסר שיתוף פעולה). בכל מקרה, אין נזק מהחבלה היכול להסביר ליקוי זה. היועץ אינו מקבל את האמור בחוות דעתו של פרופ' גרזוזי מ 20.10.08 אשר גם הוא מציין כי לא מצא סיבה לליקוי הראייה". לסיכום קבע, אפוא, היועץ: "אין נכות כתוצאה מהפגיעה הנדונה בעיניים". (ההדגשות - אינן במקור, ע.ק). ה. הוועדה התכנסה שנית בתאריך 31.12.08 , לאחר שקיבלה את חוות דעתו של היועץ וקבעה, כי היא מקבלת את מסקנותיו ומאחר ובכוונתה לבטל את 5% הנכות שנקבעו לו בדרג הראשון (לפי סעיף 52(1)(ב)3), עצרה את הדיון על מנת להודיע למערער ולאפשר לו להגיב. הוועדה התכנסה לישיבה שלישית , עם קבלת תגובת המערער באמצעות בא כוחו, אליה צורף מכתב נוסף מאת פרופ' גרזוזי. בשלב זה ובטרם סיום הדיון, ביקשה הוועדה השלמת חוות דעתו של היועץ, לאחר עיון בחומר שצורף מטעם המערער. כעולה מחוות דעתו המשלימה מיום 5.5.09 (להלן: "חוות הדעת המשלימה"), היועץ בדק את המערער פעם נוספת ופירט ממצאי בדיקתו , משחזר על חדות ראייתו בשתי העיניים וקבע: "בחינת הצל הראתה קוצר ראייה קל בלבד בעין שמאל. הקטעים הקדמיים בשתי העיניים ב.מ.פ. בקרקעיות העיניים הדיסקות והמקולות תקינות בשתי העיניים. לא נראו עכירויות משמעותיות בזגוגית עין ימין פרט ל PVD." בפרק הסיכום והמסקנות לחוו"ד זאת קבע המומחה: " היועץ עיין במכתב חדר מיון בי"ח סורסקי מיום הפגיעה , אז ראה בעין ימין 6/7,5 ובעין שמאל 6/15. התלונן על נקודות שחורות בשתי העיניים. היום מוסר שבעין שמאל אין ראיית נקודות. צוין גם , כי היתה חבלת ראש בלבד, לא חבלה בעיניים, הקרקעיות היו תקינות לחלוטין (הבדיקה ע"י דר' הלפרין). היועץ עיין שוב בחוות דעתו של דר' גרזוזי מיום 20.10.08 ומכתבו מיום 20.2.09 וכן בבדיקה האלקטרופיזיולוגית מיום 7.10.08. לא נמצאה שום עדות בבדיקה הראשונה בחדר מיון לזעזוע רשתית בשתי העיניים וגם לא ברור פשר זעזוע כזה, כפי שכותב דר' גרזוזי בחוות דעתו ובמכתבו. הבדיקה בחדר מיון מציינת כי הרשתיות היו תקינות לחלוטין, ללא בצקת במקולה. היעדר חבלה ישירה לעין גם תומך בחוסר ממצא כזה. לא נראתה בבדיקה גם היום כל עכירות משמעותית בזגוגית והפרדות זגוגית אחורית אינה מקנה כל נכות. הבדיקה האלקרופיזיולוגית מציינת ירידה בpattern בעין שמאל שמיוחס ליקוי במקולה השמאלית, אך גם אם זה קיים - אין קשר בינו לבין הפגיעה הנוכחית . גם פרופ' גרזוזי לא מצא כל ליקוי קליני המסביר את לקוי הראייה. לאור האמור חוזר היועץ על החלטתו מישיבתו ביום 2.12.08. אין נכות בעיניים הקשורה לפגיעה הנדונה". (ההדגשות - אינן במקור, ע.ק). ז. בישיבתה המסכמת מיום 17.6.09 עיינה הוועדה בחוות דעתו המשלימה הנ"ל של היועץ וקבעה, כי היא "מקבלת את החלטתו לאחר עיונו החוזר במסמכים, כי אין נכות בעיניים הקשורה לפגיעה הנדונה". 4. תמצית טענות המערער: קביעת הוועדה שרירותית, סתומה ובלתי מנומקת. הוועדה לא התייחסה באופן מנומק לחוות דעתו של דר גרזוזי אשר הוגשה לה מטעם המערער. פרופ' פרידמן , היועץ לוועדה, כמו גם הוועדה - שאימצה את מסקנותיו, לא התייחסו לפגיעה בעיניו של המערער בגינה נגרמו לו, בין היתר, צלקות בקרניות העיניים. בנוסף, אין התייחסות לתוצאות בדיקת ה VEP ולממצאים שנקבעו בה בדבר כושר ראייה נחות משמאל בתגובה לגירוי צורתי מתחלף. אין גם התייחסות לממצאים בדבר עכירויות בעיניים.. 5. תמצית טענות המשיב: לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, שהיא מנומקת ומעוגנת בתיעוד הרפואי הרלבנטי. ההחלטה ניתנה לאחר התייעצות במומחה לרפואת עיניים בהתייחס, בין היתר, לחוות הדעת של דר' גרגוזי כמו גם לחומר הרפואי ובשים לב לממצאי בדיקה עדכנית , שערך המומחה עצמו למערער. הכרעה 6. אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה, כי ערעור זה דינו - להדחות, באין כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כפי שיובהר להלן. 7. כאמור, הוועדה דנה בעניינו של המערער במהלך מספר ישיבות. עיון בפרוטוקולים של הוועדה ובחוות הדעת של היועץ מטעמה (אשר אומצו ע"י הוועדה) מעלה, כי נערכו למערער בדיקות עיניים יסודיות ומקיפות, אשר ממצאיהן פורטו, אחד לאחד, בשתי חוות הדעת של היועץ, תוך התייחסות עניינית לתלונות המערער, כמו גם לתיעוד הרפואי הרלבנטי ולחוות דעתו של המומחה מטעמו, פרופ' גרזוזי , לרבות מכתבו הנוסף. 8. היועץ פירט באופן נהיר , ענייני וברור, מדוע אין הוא מקבל את קביעותיו של פרופ' גרזוזי, בין היתר בשים לב לממצאי הבדיקות העדכניות אשר ערך למערער , שהם שונים מאלה שפורטו ע"י פרופ' גרזוזי בחוות דעתו. 9. עוד קבע היועץ, כי אין נזק מחבלה המצדיק ליקוי ראייה. קביעתו זאת , המבוססת על ממצאי בדיקתו, כמו גם על רישומי ביה"ח, מעוגנת היטיב ודי בכך על מנת להבהיר מדוע לא התקבלה בוועדה המלצת פרופ' גרזוזי ליתן לתובע 20% נכות בגין ירידה בעין שמאל לפי פריט 52(1)(1)ז', מה גם בשים לב לכך כי בסעיף הנ"ל מוקנית הנכות בשיעורה זה בגין"חדות ראייה 6/60 בעין שמאל". משלא נמצאה חדות ראייה בשיעור הנ"ל, נכון למועדי הבדיקות העדכניות ונוכח קביעתו המפורשת של היועץ, כי מדובר ב"קוצר ראייה קל בלבד בעין שמאל" שאינו מגיע לשיעור בו נקב פרופ' גרזוזי, ברי כי לא היה מקום לקבל את המלצתו, מה גם נוכח קביעתו הנוספת של היועץ, לפיה "הליקוי בראייה בעין שמאל עושה רושם פונקציונאלי לפחות בחלקו (מחוסר שיתוף פעולה) וכי בכל מקרה, אין נזק מהחבלה היכול להסביר ליקוי זה". להזכיר, פרופ' גרזוזי עצמו ציין אף הוא, כי לא מצא סיבה לליקוי הראייה. 10. בחוות הדעת המשלימה התייחס היועץ, כאמור, לליקוי שנראה בעין שמאל בבדיקה האלקרטרופיזיולוגית בקבעו, חד משמעית, כי "גם אם זה קיים - אין קשר בינו לפגיעה הנוכחית". מדובר בקביעה רפואית שהיא בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה, בענייננו - באמצעות היועץ המומחה שמונה לשם כך מטעמה וקביעותיו אומצו על ידה במלואן. 11. באשר להמלצתו הנוספת של המומחה מטעם המערער, להעניק לו 5% נכות לפי סעיף 66(2) לפריטי הנכות: סעיף זה עניינו "עכירות בזגוגית בצורה בינונית או קשה". משקבע היועץ, כי עפ"י שתי הבדיקות העדכניות שערך למערער "לא נראו עכירויות ניכרות" ו (בבדיקה הנוספת) "לא נראתה בבדיקה גם היום כל עכירות משמעותית בזגוגית" - ברי, כי לא היה מקום לקבל את המלצתו הנ"ל של פרופ' גרזוזי. 12. הטענה בדבר העדר התייחסות לצלקות שנגרמו למערער בקרניות העיניים בגין הפגיעה, אף היא אינה מבוססת בשים לב לקביעת המומחה, כי לא נגרמה כלל חבלה לעיניו של המערער עובר לפגיעה, קביעה הנתמכת ברישומים מפורשים בתיעוד הרפואי הרלבנטי כמו גם בממצאי בדיקתו, שהעלתה כי בקטעים הקדמיים, שהם ב.מ.פ ואין בהם כל סימני חבלה , מדובר בצלקת עדינה בקרנית הימנית וכי גם בקטבים האחוריים מדובר בצלקת ישנה בלבד, שצוינה ככזו גם בבדיקה אשר נערכה למערער מיד לאחר הפגיעה. הנה כי כן, מקביעותיו של היועץ עולה, כי אין כל קשר בין הצלקות לפגיעה ודי בהתייחסותו זאת , שהיא קביעה רפואית המדברת בעד עצמה. אוסיף ולו בבחינת למעלה מן הצריך, כי בחוות דעתו , פרופ' גרזוזי עצמו לא המליץ כלל על הענקת אחוזי נכות כלשהם למערער בגין הצלקות. 13. לסיכום, משאימצה הוועדה את קביעות היועץ, שהן כולן מנומקות, ענייניות, מבוססות על התיעוד הרפואי הרלבנטי ועל ממצאי שתי הבדיקות העדכניות שערך למערער, תוך התייחסות- עניינית אף היא, לחוות הדעת מטעם פרופ' גרזוזי , הרי מלאה הוועדה תפקידה כדין. משאימצה הוועדה את קביעות המומחה וחוות דעתו, לא היה עליה להוסיף ולנמק את הקביעות (מה שאין כן לו החליטה שאין היא מקבלת את קביעותיו, שאז היה עליה לנמק ולהסביר מדוע קביעות היועץ מטעמה , אשר מונה על ידה, אינן מקובלות עליה). בנסיבות דנן, החלטתה אף היא מבוססת, מעוגנת ומנומקת כדבעי ולא מצאתי כל פגם משפטי בהחלטתה, המצדיק התערבות ביה"ד. 14. אשר על כן, הערעור נדחה. כמקובל בתביעות שהן בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 15. לצדדים הזכות לפנות בבקשת רשות ערעור על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. נישואין / חתונהלסת