עמידה ממושכת - תאונת עבודה


להלן פסק דין בסוגיית עמידה ממושכת - תאונת עבודה:פסק-דין      

הסוגיה העומדת להכרעתנו, האם ספר שעיקר עבודתו בעמידה על הרגליים, יכול ותוכר מחלת הדליות ברגלו הימנית ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה. בפנינו תביעה להכיר בפגיעתו של התובע ברגליו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

העובדות:
1. התובע עובד כספר במספרה שבבעלותו במשך כ-26 שנים.

2. עבודת התובע מתבצעת בעמידה והיא נמשכת בין 10 ל-12 שעות מדי יום עבודה.

3. במהלך עבודתו נשען התובע על רגלו הימנית הדומיננטית מספר רב של פעמים מדי יום בהתאם לתנועותיו סביב לקוחותיו.

4. במהלך עבודתו כספר החל התובע לחוש כאבים ברגלו הימנית, רגלו הדומיננטית, והוא אובחן כסובל מדליות , ורידים בולטים ואי-ספיקה ורידית. כתוצאה מכך אף נותח התובע בשנת 1994.

ביום 3.5.10 מונה פרופ' אדר רפאל, מומחה רפואי בתחום כלי הדם וכירורגיה כללית על מנת שיחווה דעתו בעניינו של התובע.

ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו על ידו:


1. מהי מחלת התובע?
"מחלת התובע הינה דליות בוורידי הרגליים (Varicose veins), מצב לאחר ניתוח לכריתת הדליות ברגל ימין.
הגורם למחלת הדליות אינו ידוע, וככל הנראה מדובר בנטייה קונסטיטוציונית
ומשפחתית (1-3). על רקע היחלשות דופן הווריד קיימים כמות פועלים ומאיצים
נוספים הגורמים להתפתחות המחלה, ולהחמרתה וביניהם שינויים הורמונאליים
(בנשים), עודף משקל, סיפור משפחתי, גיל מתקדם וסגנון עבודה.
באנשים שעיקר עבודתם בעמידה ישנה שכיחות יתר של דליות , לא רק בנשים,
אלא גם בגברים (4-9)."


2. האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין מחלתו לבין עבודתו או הארוע, כמתואר בעובדות המוסכמות?
"כאמור לעיל, בהינתן החולשה הפוטנציאלית בדופן הווריד, גורמים אחרים -
בריאותיים וסביבתיים, יכולים לתרום להיווצרות הדליות ובהמשך להחמרת
המצב. עקב ההתרחבות ההתחלתית של הווריד משתבשת פעילות השסתומים
הקיימים בוורידי הרגליים שתפקידם - בסיוע משאבת השרירים - להבטיח את
זרימת הדם הוורידי מהחלק המרוחק של הרגליים לכיוון הלב. התרחבות הווריד
אינה מאפשרת סגירת השסתום ותפקודו נפגם, מה שמאפשר זרימה חוזרת של
הדם (רפלוקס), עליה נוספת של הלחץ בוורידים הרחיקניים וענפיהם, שמתרחבים ונעשים מפותלים. ההתרחבות משבשת תפקודם של שסתומים נוספים וחוזר חלילה במעין מעגל רשע (Vicious circle) של עמדון ורידי כתוצאה מלחץ ורידי מוגבר (Elevated resting pressure), הרחבת ורידים, אי ספיקת מסתמים, ועליה נוספת בלחץ בשטח ניקוז נוסף של המערכת השטחית של ורידי הרגליים.
משאבת שרירי השוק, שהיא חשובה במיוחד לשיפור החזרה הוורידית מן הרגל
לכיוון הלב, מופעלת בעיקר בהליכה, ובתנאי שהרגל חבושה באגד או גרב אלסטית
מתאימה. אבל בעמידה ממושכת בעבודה אין הפעלה של משאבת השריר, ועובדה
זו גורמת להחמרת העמדון הוורידי."


3. האם השפעת עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובע?
"בהעדר גורמים אחרים ידועים אצל ע.ר - גיל מתקדם, עודף משקל, מין נקבה -
יש לקבל שעמידה על הרגליים במקום העבודה במשך שעות רבות לאורך שנים
רבות הינה הגורם הדומיננטי בהתפתחות מחלת הדליות ברגלו הימנית."


4. מיקרוטראומה - האם ניתן לראות בכל פעולה ופעולה, שביצע התובע, כמפורט בעובדות המוסכמות פגיעה, שהיא כשלעצמה לא גרמה למחלת התובע, אולם בהצטרפותן יחד נגרמה מחלתו?

"בימים אלה קיבלתי מכבוד השופטת עידית איצקוביץ תיק אחר (כהן עליזה, 2308/09 ) מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר עניינו אף הוא מחלת הדליות
בוורידי הרגליים. בהחלטה מיום 21/4/10 שצורפה למינוי מצאתי בסעיף 5 ניתוח
מפורט ומאיר עיניים עבורי בסוגיית המיקרו-טראומה.
בנושא הדליות , המונח מיקרו-טראומה איננו חלק מההסבר הרפואי הפתו- פיזיולוגי של היווצרות הדליות , אבל הקשר בין עמידה ממושכת בעבודה לבין החמרת מחלת הדליות מוכר, ולכן בין רופאים תעסוקתיים המחלה מוכרת כמחלת מקצוע לעובדות ועובדים שעיקר עבודתם בעמידה.
בטרמינולוגיה הרפואית הדוגמה הקלאסית לחבלה שנגרמת ע"י מיקרו-טראומה
היא נזק רקמתי שנגרם ע"י הרעידות החוזרות של פטיש אוויר, בניגוד לחבלה חד-
פעמית. מחלת הדליות לעומת זאת היא מחלה פרוגרסיבית מהאפקט המצטבר של
הלחץ המוגבר בוורידי הרגליים, כפי שהסברתי ב- 2. לעיל.
אבל למיטב הבנתי, ניתן לגשר בין הראיה הרפואית לנוסח המשפטי ע"י זה שכל
עליה בלחץ הוורידי שנגרמת ע"י פרק זמן של עמידה, קצר או ארוך יותר, תחשב
כמיקרו-טראומה לדופן ולשסתומים הוורידיים, אשר במצטבר לאורך שנים גורמת
להאצת תופעות המחלה.
התהליך הוא אמנם הדרגתי. אבל לא עקב התפתחות של דרגה נוספת במחלה (כמו
למשל גרורות במחלת הסרטן, או נמק ברגל במהלך מחלת הסוכרת), אלא בגלל
הצטברות "אירועי המיקרו-טראומה" הפוגעים בוורידים לאורך שנים.

(ההדגשה בחוות הדעת – א.ג.כ)


ולסיכום, כותב המומחה:

"זהו מקרה די קלאסי של מחלת מקצוע (ספרות( שבו עובדים שעות רבות בעמידה. ע.ר. פיתח דליות סימפטומטיות ברגלו הימנית מספר שנים לאחר שהחל לעבוד במספרה שלו. בהינתן הרקע הקונסטיטוציוני למחלה (שתואר לעיל), ובהעדרם אצל ע.ר. של גורמים אחרים המשפיעים על התפתחות הדליות , ניתן לקבוע כי מחלת הדליות של ע.ר. הוחמרה במשך השנים עד לצורך בניתוח ברגל ימין, בעיקר בגלל עבודתו."


הצדדים לא ביקשו להפנות שאלות הבהרה למומחה.



טענות הצדדים
לטענת התובע, בחוות דעתו קובע היועץ הרפואי כי עבודתו של התובע בעמידה במשך שנים ארוכות היא זו שגרמה למחלתו וכי אופי העבודה אף גרם להחמרת המצב.
חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם בית הדין ברורה ומפורשת ואין סיבה לסטות ממנה ועל כן יש להכיר בפגיעתו של התובע כפגיעה בעבודה.

טענות הנתבע:

  1. פגיעתו של התובע ברגלו אינה תוצאה של פגיעה בעבודה מאחר שהתובע עומד על רגליו במשך שעות עבודתו אך הוא אינו עומד נייח ונע כל הזמן סביב הלקוח המסתפר, רוכן לעברו בזוויות שונות ולמעשה מדובר בתנועות הליכה מועטות ולכיוונים שונים לאורך שעות.
  2. התובע ביצע מגוון פעולות תוך כדי עמידה ולא הוכח רצף של תנועות החוזרות על עצמן.
  3. עמידה ממושכת שיכולה לגרום למאמץ או ללחץ על הרגליים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרו טראומה.
  4. מחלתו של התובע הינה התפתחות מחלה על רקע קונסטיטוציוני.
  5. המומחה לא נתן הסבר לפגיעה החד צדדית (רגל ימין) ממנה סובל התובע.
  6. המומחה קובע כי הגורם למחלת הדליות בוורידי הרגליים איננה ידועה.
  7. המומחה סבור כי מחלתו של התובע הינה מחלה המתפתחת באופן הדרגתי באופן תחלואי.
  8. המומחה מנסה בחוות דעתו להכיר בתובע כנפגע בעבודה ובונה קונסטרוקציה משפטית שאיננה בתחומו.
  9. תנוחה לא נוחה אשר גורמת למאמץ או לחץ על איבר מסוים איננה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה.
  10. פגיעתו של התובע ברגלו אינה תוצאה של פגיעה בעבודה.



הכרעה:
לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובחנו את חוות הדעת של המומחה, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהיא, נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים (עב"ל 313/97 המוסד נ' אשר יניב פד"ע לה 529, 532):

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.
 
לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע..." (ההדגשה במקור).
 
המומחה קובע כי הגורם להתפתחות ולהחמרת המחלה הינו בין השאר סגנון העבודה וכי אנשים שעיקר עבודתם בעמידה, שכיח יותר כי יחלו בדליות בוורידי הרגליים ומחווה דעתו כי "יש לקבל שעמידה על הרגליים במקום העבודה במשך שעות רבות לאורך שנים רבות הינה הגורם הדומיננטי בהתפתחות מחלת הדליות ברגלו הימנית."

עוד מסביר המומחה כיצד תורת המיקרוטראומה קשורה למחלתו של התובע – עמידה על הרגליים במשך זמן קצר או ארוך גורמת לעליה בלחץ הוורידי בדופן ובשסתומים הוורידיים אשר לאורך השנים גורמת להאצת תופעת המחלה. לסיום קובע המומחה כי מחלתו של התובע נגרמה בעיקר בגלל עבודתו.

על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי הינה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית.
עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383). לדידו של בית הדין, "המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005, טרם פורסם).

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ועקבית והשתכנענו כי מחלתו של התובע קשורה לעבודתו ואנו מאמצים את חוות הדעת.


אשר על כן, דין התביעה להתקבל.
הנתבע ישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, ותוך 30 יום מקבלת פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון