עובד לא חוקי - תאונת עבודה

מה הדין במקרה של תאונת עבודה של עובד לא חוקי (שוהה שלא כדין) ?
האם זכאי עובד לא חוקי שנפגע בתאונת עבודה לקבלת דמי פגיעה מביטוח לאומי ?

להלן פסק דין בסוגיית עובד לא חוקי - תאונת עבודה:
פסק - דין      



האם חל בעניינו של התובע סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, עקב טענת המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד וגם הנתבע) כי התובע שוהה בישראל שלא כדין; וככל שכן האם התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה, בגין תאונת עבודה שהוכרה על ידי המוסד – אלה השאלות העומדות לפתחנו.


העובדות החשובות לענייננו:



התובע, יליד 1970, עבד אצל הקבלן מאיר כחלון; בתאריך 13/8/2006 בעת ביצוע עבודתו נפל מגובה שלושה מטר ונפגע עקב כך.




התובע הובהל למרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, שם אושפז במחלקה האורטופדית ועבר שני ניתוחים לקיבוע שברים בירך שמאל ובחוליות עמוד שדרה מתני; ביום 28/8/2006 התובע שוחרר לביתו (ר' סיכום מחלה מתאריך 28/8/2006 – נספח לתצהיר התובע, ת/1).




המוסד הכיר בתאונה מיום 13/8/2006 כ"תאונת עבודה" ואישר לתובע את תביעתו לדמי פגיעה מיום 20/9/2006, עקרונית, ללא תשלום (ר' הודעות המוסד מתאריכים 4/10/2006 ו- 7/11/2006 – נספחים 1 -2 לכתב התביעה וכן הודעה על פגיעה בעבודה - נספח 6 לתצהיר התובע, ת/1); התובע הגיש תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 14/11/2006 בה אושרה לו תקופת אי כושר של 91 יום, החל מיום 14/8/2006 (להלן – תקופת אי הכושר) (ר' נספח 4 לתצהיר התובע, ת/1).




במכתבו מתאריך 8/11/2007 הודיע המוסד לתובע על שלילת זכאותו לדמי פגיעה בגין התאונה מיום 13/8/2006, בהסתמך על הוראת סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ב – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי וגם החוק) מן הטעם ש"בתקופה שמ- 18.1.01 שהית בישראל שלא כדין, אינך זכאי לתשלום דמי פגיעה בעד תקופה 13.8.06 – 12.11.06. ב- 18.1.01 פג תוקפה של אשרת השהייה שניתנה לך" (ר' הודעת המוסד מיום 8/11/2007 – נספח לכתב הגנה).




עיקר טענות התובע:




התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה, מכוח החלטות המוסד מתאריכים 4/10/2006 ו- 7/11/2006 להכיר בתאונה אשר ארעה לו ביום 13/8/2006 כתאונת עבודה.
סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי אינו חל בנסיבות המקרה, שכן סעיף זה חל על ענפי ביטוח אשר מלכתחילה הזכאות בהם מותנית בהיות המבוטח "תושב ישראל", להבדיל מענף נפגעי עבודה, לגביו שאלת תושבותו של אדם זר או תושב האזור (ג'נין), אינה רלוונטית לצורך הגדרתו כמבוטח בביטוח נפגעי עבודה, ודי בכך שאותו אדם הינו בגדר "עובד" כהגדרתו בסעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, על מנת שיהיה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה וללא קשר ל"הפרה" של הוראה מנהלית ו/או הוראה חוקית כזו או אחרת.




הכפפת הסדר ביטוח נפגעי עבודה להוראת סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי, בנסיבות המקרה, מוסברת רק משיקולי ענישה בלבד ובניגוד גמור למטרתו הסוציאלית של חוק הביטוח הלאומי .




התובע אינו עונה להגדרה של "שוהה שלא כדין", כאמור בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, שכן במהלך השנים הרבות בהן שהה בישראל, משרד הפנים לא הוציא לו צו הרחקה, כאמור בסעיף 13(ב) לחוק הנ"ל, ומדיניות משפטית ראויה היא כזו אשר מפרשת מונח זה באופן דווקני .




בנסיבות המקרה, על המוסד להפעיל את שיקול דעתו ולבחון את עניינו של התובע כמקרה חריג ויוצא דופן, מה גם שההסדר האמור בסעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי פוגע בזכות יסוד של התובע, לפחות זכות הקניין (סע' 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).




לאור פרשנות המוסד את הוראת סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי, כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת בג"צ 1911/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח', יש לקבל את תביעת התובע, הן לגמלאות בעין והן לגמלאות בכסף.




עיקר טענות המוסד:




התובע אינו זכאי לדמי פגיעה שכן ביום הפגיעה (13/8/2006) התובע שהה בישראל באופן בלתי חוקי; המוסד נסמך בהקשר זה על תעודת עובד ציבור של גב' ליאת חמו פרידמן, ראש ענף ברשות האוכלוסין וההגירה בסניף עפולה של משרד הפנים, שם צויין, כי כל שהייה של התובע בישראל מעבר לתאריך 19/6/2002 הינה שהייה בלתי חוקית.
סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל, בעד תקופת שהותו כאמור. אדם השוהה שלא כדין בתחום מדינת ישראל, אינו זכאי לגמלאות בכסף הניתנות על בסיס תושבות, שמשמעה תושבות כדין וכחוק.


הנתבע מפרש את סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי כשולל גמלאות כסף בלבד, בניגוד לגמלאות בעין. בבג"צ 1911/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח', נקבע כי פרשנות זו של הנתבע הינה פרשנות ליברלית וראויה בנסיבות העניין, המונעת פגיעה מיותרת באנשים העובדים בישראל ושוהים בה שלא כדין.

למוסד אין כל סמכות לקבוע כי שהותו של התובע בארץ הינה כדין ומשלא הסדיר התובע את מעמדו כחוק במשרד הפנים, אין לתובע להלין אלא על עצמו ולא ניתן לראותו כמי ששוהה כדין בישראל.

העובדה ששולמו דמי ביטוח עבור התובע אין בה לכשעצמה כדי לסייע לתובע בתביעתו לדמי פגיעה, שכן אין בהוראות סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי כדי לשחרר את המעסיקים של השוהים בלתי חוקיים מתשלום דמי ביטוח, הואיל והם ממשיכים להיות מבוטחים והם זכאים לגמלאות אחרות שאינן נשללות על ידי סעיף 324ב הנ"ל.

דיון והכרעה:



הצדדים חלוקים, איפוא, בשאלות – האם התובע התובע שהה בישראל שלא כדין ביום 13/8/2006, מועד קרות התאונה ואילך; וככל שכן האם התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה, בגין תאונת העבודה שהוכרה על ידי המוסד וזאת נוכח הוראת סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי.


נבחן תחילה את השאלה האם התובע שהה בישראל שלא כדין.

האם התובע שהה בישראל שלא כדין ביום 13/8/2006, מועד קרות התאונה ואילך



גב' ליאת חמו פרידמן, ראש ענף ברשות האוכלוסין וההגירה, בסניף עפולה של משרד הפנים, אישרה בתעודת עובד הציבור מיום 8/2/2009 (מוצג נ/1) (להלן - תעודת עובד הציבור), כי ביום 19/6/2002 נלקחה מהתובע תעודת הזהות הישראלית, הוחזרה לו תעודת הזהות של הרשות הפלשתינאית והוא התבקש לעזוב את ישראל. כן אישרה, כי ממועד זה (19/6/2002) ואילך, כל שהייה של התובע בישראל הינה שהייה בלתי חוקית. וכך צויין בתעודת עובד הציבור:
סעדיה X ת.ז. X נישא לגב' סעידה אזרחית ישראלית ת.ז. X תאריך נישואין 08/04/95.
בקשתם לאיחוד משפחות אושרה והבעל המוזמן קיבל מעמד מסוג מת"ק (אישור שהייה בישראל) מתאריך 14/02/99 ועד 14/05/00.
ע"פ נוהל המדורג, שונה מעמדו של הבעל המוזמן למעמד מסוג א/5 תושב ארעי ת.ז. X מתאריך 17/08/00 עד 17/08/01.
כל תאריך הקודם למעמד מסוג מת"ק שהמוזמן היה בארץ, הרי שזה היה בחזקת שהייה בלתי חוקית.
לקראת הארכת המשך מעמדו הגישו בקשה להארכה ובעקבות התנגדות של משטרת ישראל ושב"כ ניתנה הנחיה לעיכוב בקשתו. בתקופה זו לא קיבל מעמד, אך לא נתבקש לעזוב את הארץ.
בתאריך 19/06/02 נלקחה ממנו ת.ז. הישראלית. מעמדו בוטל. הוחזרה לו ת.ר. של הרש"פ ונתבקש לעזוב את הארץ.
תיק בני הזוג נסגר.
כל שהייה בישראל מעבר לתאריך 19/06/02 הינה שהייה בלתי חוקית בישראל.
כיום לג'האד אין מעמד כל שהוא בישראל.




התובע ויתר על זכותו לחקור את מוסרת ההודעה (ר' הצהרת ב"כ התובע, פ' מיום 11/3/2009, עמ' 2 ש' 2 -4) ולא הביא כל ראייה שיש בה כדי לסתור את תוכן התעודה; בנסיבות אלה אנו מקבלים את האמור בתעודה וקובעים כי כל שהייה של התובע בישראל מעבר לתאריך 19/6/2002 הינה שהייה בלתי חוקית. נציין כי קביעה זו מתיישבת עם עדותו של התובע בפנינו, במהלכה אישר כי בשנת 2002 לקחו לו את תעודת הזהות הישראלית ומאז ועד היום לא קיבל אותה חזרה (פ' הנ"ל, עמ' 4 ש' 17, ש' 22).




משקבענו כי התובע שוהה שלא כדין בארץ החל מיום 19/6/2002 ואילך - נבחן האם סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי שולל ממנו זכאות לתשלום דמי פגיעה, הגם שתאונת העבודה מיום 13/8/2006 אושרה על ידי המוסד.



האם התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה נוכח הוראת סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי



סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי אשר כותרתו "שלילת גמלה משוהה שלא כדין", קובע כך:

"324ב. (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין."

המונח "שוהה שלא כדין" מוגדר בסעיף 13(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל) כ"מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, ונמצא בישראל, בלי רשיון ישיבה".



סעיף 324ב. התקבל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003) התשס"ג – 2002 ועניינו שלילת גמלאות ביטוח לאומי המשולמות ללא תלות בתושבות. עד לחקיקתו של הסעיף הנ"ל, גם מי ששהה בישראל ועבד בה ללא אשרה כדין, נהנה מזכויות סוציאליות לפי שלושה ענפי ביטוח לאומי: ביטוח אמהות, ביטוח נפגעי עבודה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. גמלאות אלה הן גמלאות מחליפות שכר, הנובעות מחוב שכר או מנכות עקב העבודה (ר' בג"צ 1911/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח'; ניתן ביום 12/11/2003; להלן- פסק הדין האגודה לזכויות האזרח).


שאלת חוקיותו של סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי נדונה בפסק הדין האגודה לזכויות האזרח בישראל. העותרים שם טענו, כי אי תשלום הגמלאות בשלושת ענפי הביטוח (ביטוח אמהות, ביטוח נפגעי עבודה, וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד) לשוהים שלא כדין, מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולאמנות בינלאומיות עליהן חתומה המדינה, ופוגעת בזכויות אדם חוקתיות ובסיסיות ביותר, ובהן הזכות לשלמות הגוף, לחיים, לקבלת טיפול רפואי בסיסי ובזכות לכבוד.

במסגרת פסק הדין האגודה לזכויות האזרח הביא כבוד הנשיא ברק דברים מתוך הודעת המשיבים, בדבר הפרשנות שמעניק המוסד להוראת סעיף 324 ב לחוק. על פי פרשנות זו, יש להוציא מתחולת הכלל הקבוע בסעיף 324ב לחוק את אותן גמלאות, לגביהן יש מעביד המשלם עבורן דמי ביטוח כדין. פרשנות זו, על פי עמדת המוסד לביטוח לאומי, תביא להפעלת ההוראה בסעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי באופן הבא:

"(1) שוהים לא חוקיים יהיו זכאים לגמלאות בעין מכוח ענפי הביטוח המפורטים בסעיף 8 לעיל [ביטוח אימהות, ביטוח נפגעי עבודה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד], קרי, כל הטיפולים הרפואיים (כולל אשפוז) ושיקום רפואי עקב פגיעה בעבודה ואשפוז לצורך לידה.
 
(2) ישולמו גמלאות מכוחם של שוהים לא חוקיים. קרי, שוהה לא חוקי שנהרג בפגיעה בעבודה, ישולמו לתלוייו גמלאות תלויים מכוח סימן ח' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, ישולם תשלום מיוחד לילודים למי שנפטרו בעת הלידה (סעיף 62 לחוק הביטוח הלאומי), ישולם חוב שכר עבודה לשאיריו של עובד שנפטר (מכוח סעיף 191 לחוק) וישולם מענק פטירה (מכוח סעיף 310) לשאיריו של נכה עבודה.ב
 
(3) ישולמו לשוהים לא חוקיים גמלאות שאינן בעד תקופה, קרי מענק לידה וכיוצ"ב.
 
(4) ישולמו גמלאות בכסף למי שנפגע בהיותו שוהה לא חוקי, אך הפסיק להיות שוהה לא חוקי. קרי, אם הפכה שהותו לחוקית או אם יצא מישראל".

כן הבהיר המוסד לביטוח לאומי במסגרת הודעתו הנ"ל, בדבר הפרשנות שיש להעניק להוראת סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי כי, למעשה, השוהים שלא כדין יקבלו את מלוא זכויותיהם, למעט גמלאות שוטפות בכסף (בהבדל מגמלאות בעין וממענקי כסף חד פעמיים) בעד תקופת שהייתם הבלתי חוקית בישראל, ועל כן אין בהוראות סעיף 324ב לחוק כדי לשחרר את המעסיקים של שוהים שלא כדין, מתשלום דמי ביטוח. העובדים ממשיכים להיות מבוטחים וזכאים לקבל את שאר הגמלאות, כאמור.

לאור עמדה זו של המוסד לביטוח לאומי, קבע כב' הנשיא ברק בפסק דין האגודה לזכויות האזרח, כי הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי להוראת סעיף 324ב לחוק היא פרשנות ראויה בנסיבות העניין; ואלה דבריו:

"לאור עמדה זו של המשיבים באשר לפרשנות וליישום של סעיף 324ב לחוק הביטוח המלצנו לעותרים למשוך את עתירתם, המלצה שנתקבלה על דעתם. מן הראוי לציין, כי הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי להוראת החוק היא פרשנות ראויה בנסיבות העניין. יפה עשו המשיבים בכך שנתנו פירוש ליברלי להוראות החוק, ובכך מנעו פגיעה מיותרת באנשים העובדים בישראל ושוהים בה שלא כדין. עמדת המוסד לביטוח לאומי נראית ראויה גם מהיבט אחר: היא מחייבת את המעבידים להוסיף ולשאת בתשלומי דמי הביטוח גם עבור עובדים השוהים שלא כדין, תשלום המשמש למימון אותן זכויות שאינן נשללות על ידי סעיף 324ב לחוק.
אי לכך, בהסכמת העותרים, העתירה נמחקת".

יוטעם, כי גישת בית הדין, בהתייחס למתן זכויות לשוהים בלתי חוקיים, עוד טרם חקיקתו של סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי, היתה כי למרות שיש לפרש חוק סוציאלי לפי שיטת הפרשנות הנוחה למבקש התגמולים, זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי, יוענקו למי ששוהה בארץ כדין שהרי "אם תוענקה לשוהים בארץ באופן בלתי חוקי כל הזכויות הסוציאליות אשר אותן ייחד המחוקק לתושבי המדינה בלבד 'יגדלו הקשיים העומדים בפני השלטונות המנסים לגרשם מהמדינה שבעתיים', ויוטל עול כספי על תקציבי הביטחון הסוציאלי" (ר' דב"ע נג/04-20 המוסד לביטוח לאומי – ג'בארין מוחמד אבו האני, פד"ע כו 122, 129).



טוען התובע כי סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי אינו חל בנסיבות המקרה, משום שסעיף זה חל על ענפי ביטוח אשר מלכתחילה הזכאות בהם מותנית בהיות המבוטח "תושב ישראל", להבדיל מענף נפגעי עבודה. אין בידנו לקבל טענה זו. בפסק הדין האגודה לזכויות האזרח צויין במפורש, כי סעיף 324ב מתייחס לשלילת גמלאות ביטוח לאומי המשולמות ללא תלות בתושבות, כמו כן צויין כי סעיף 324ב חל על שלושה ענפי ביטוח לאומי והם: ביטוח אמהות, ביטוח נפגעי עבודה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.


עוד טוען התובע, כי הוא אינו עונה להגדרה של "שוהה שלא כדין", כאמור בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, שכן במהלך השנים הרבות בהן שהה בישראל, משרד הפנים לא הוציא לו צו הרחקה. אין בידנו לקבל טענה זו. העובדה שמשרד הפנים לא הוציא לתובע צו הרחקה אינה עושה אותו "לשוהה כדין".



הנה כי כן, התובע הינו בגדר "שוהה שלא כדין" ועל כן חל בעניינו סעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי. בשים לב לסעיף 324ב וגם לפי הפרשנות המרחיבה של המוסד, אין התובע זכאי לתשלום בגין דמי פגיעה, שהינם בגדר גמלה בכסף.




משאלה פני הדברים תביעת התובע נדחית.




משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות





הדיון התנהל בהרכב חסר של המותב, משנציג ציבור הוזמן ולא התייצב.




לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון