פסק דין 1. לפנינו תביעת התובעת נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") אשר דחה תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בגב, במפרקים, בצוואר, בידיים, בכתפיים ובשורש כפות הידיים בהעדר קיום אירוע תאונתי אשר אירע תוך כדי ועקב עבודתה. 2. בהסכמת הצדדים מונה ביום 17.2.10 דוקטור ז'ק יעקב פעילן, כיועץ מומחה (להלן: "המומחה") מטעם בית הדין על מנת לחוות דעתו בעניינה של התובעת. העובדות אשר הועברו אל המומחה הן כדלקמן: "א. התובעת ילידת 1975 מהנדסת תוכנה במקצועה. ב. התובעת עבדה כמהנדסת תוכנה החל משנת 2000. ג. התובעת עבדה מידי יום במשך כ -12 שעות ביום מול מחשב. ד. בעקבות עבודתה של התובעת נגרמו לה כאבים מיגרוטריים חזקים, כאבי צוואר, ידיים, מפרקים, כתפיים, כאבי גב וכאבים בשורשי כפות הידיים. ה. ביום 07/02/08 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין דלקת בגידי המרפקים ושורשי כפות הידיים. ו. ביום 08/04/08 דחה פקיד התביעות את תביעת התובעת. ז. התובעת אינה עובדת מחודש ספטמבר 2007". 3. להלן השאלות אשר הופנו אל המומחה הרפואי ותשובותיו: א. מהי המחלה ממנה סובלת התובעת? "במרפק השמאלי אובחנה אפיקונדיליטיס לטרלית. בשורש כף היד השמאלית אין אבחנה, למעט רגישות בהנעה. בכתפיים בצואר ובגב- אין ממצאי בדיקות ואין אבחנות." ב. האם מדובר בתהליך תחלואי רגיל או שקיים קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתה? "באפיקונדיליטיס לטרלית (הנקראת גם TENNIS ELBOW), מדובר בתסמונת של תהליך תגובתי לקרעים קטנים מיקרוסקופיים של מוצא השרירים המיישרים מזיז האפיקונדיל החיצוני וסביבותיו, באיזור המרפק. התסמונת שייכת לקבוצת ה-ENTHESOPATHY - מחלה/פגיעה (DISORDERS) של גידים או רצועות באיזור אחיזתם בעצם. אין קשר סיבתי לתנאי עבודתה מול מחשב. מדובר בתהליך תחלואתי רגיל". ג. במידה והמחלה ממנה סובלת התובעת יסודה בתוצאה של תהליך תחלואי ושל תנאי עבודתה, האם ניתן לומר כי השפעת תנאי עבודתה של התובעת על המחלה פחותים בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? "אין קשר לתנאי עבודתה מול מחשב. מדובר בתהליך תחלואתי רגיל." ד. האם ניתן לגרוס כי כל פעולה ופעולה הייתה פעולה זעירה ומצטברת אשר גרמה לתובעת לנזק בהתאם לתורת המיקרוטראומה? "לא. אין קשר לתורת המיקרוטראומה." ה. האם קיימת תשתית עובדתית למחלת מקצוע כנזכר ברשימה והאם קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת למחלתה? "לא. אין תשתית למחלת מקצוע." 4. התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה. בית הדין התיר הפניית חלק מהשאלות אל המומחה הרפואי. 5. להלן שאלות ההבהרה אשר הועברו אל המומחה הרפואי ותשובותיו: א. האם לאור התיעוד הרפואי המצוי בתיק הרפואי של התובעת ביחס לשנים 2010-2009 יש כדי לשנות ממסקנתך? "אין בתיעוד הרפואי המצוי בתיק רישומים שונים מהשנים 2010-2009 הקשורים לתביעה הנדונה." ב. האם עבודה מול מחשב הכרוכה בשימוש חוזר לאורך זמן (12 שעות בכל יום, במשך שנים) בשרירי האמה ופרק היד עשויה לגרום לקרעים קטנים מיקרוסקופיים ברקמות השריר? "כן, בעבודה מול מחשב השרירים הפעילים עליהם מופעל העומס ועלולים "להיפגע" הם השרירים מכופפי האצבעות הארוכים. אצל הגב' לפידוס אובחנה "פגיעה" של מוצא השרירים מיישרי שורש כף היד והאצבעות". ג. מדוע אפיקונדליטיס לטרלי אינו יכול להגרם מתנאי עבודת התובעת בהתייחס למאפייני עבודתה? "באפיקונדיליטיס לטרלית קיימת "פגיעה" של מוצא השרירים מיישרי שורש כף היד והאצבעות. בעבודה מול מחשב מופעל עומס ועלולים "להיפגע" השרירים מכופפי האצבעות הארוכים". ד. האם לאור התהליך התגובתי לקרעים קטנים מיקרוסקופיים של מוצא השרירים המיישרים, בשים לב לתנאי העבודה, מספר שנות העבודה ושעות העבודה ביום (12 שעות) יש כדי ללמד על פעולות זעירות ומצטברות אשר גרמו לנזק על פי תורת המיקרוטראומה? "לא, לגבי השרירים המיישרים (אפיקונדיליטיס לטרלית). כן, לגבי השרירים המכופפים הארוכים של האצבעות (אפיקונדיליטיס מדיאלית)." טענות התובעת: 6. לטענת התובעת ההלכה הפסוקה קבעה כי יש להבחין בין רצף של פעולות או תנועות זהות במהותן לבין פעילות החוזרת על עצמה ומורכבת מתנועות ופעולות שונות. לפיכך, ככל שבמהלך היום ביצעה התובעת פעולת אחרות והפסיקה מדי פעם לכתוב ולהקליד, אין בכך כדי לשנות את העובדה כי ביצעה במשך פרק זמן ממושך תנועות רצופות חוזרות ונשנות. 7. לטענת התובעת כי המומחה התעלם מממצאים נוספים שנקבעו על ידי הרופאים אשר בדקו אותה. בנוסף, לא התייחס המומחה לקביעת הרופאה המטפלת באשר לסידנרום פרק כף היד, אלא אך לאפיקונדיליטיס הליטרלי. 8. עוד טענה התובעת כי לא נבדקה על ידי המומחה וקביעתו מבוססת על המסמכים הרפואיים שהומצאו. כמו כן נטען כי חוות הדעת אינה מנומקת והתשובות לשאלות ההבהרה מתחמקות ואינן מספקות. 9. התובעת טענה כי קיימות אסכולות רפואיות שונות בנוגע לפגיעה ממנה סובלת היא על כן, משעסקינן בתיק מתחום הביטחון הסוציאלי, יש להעדיף את האסכולה הרפואית המיטיבה עימה. טענות הנתבע: 10. טענות התובעת באשר לקיום תשתית עובדתית ו/או אופי עבודתה אינן רלוונטיות משנתנה החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. 11. לא הוצגה כל ראייה כי המומחה התעלם מאבחנות רפואיות בעניינה של התובעת. בנוסף התובעת נמנעה מהגשת בקשת הבהרה ביחס למסמך מסוים ממנו לטענתה התעלם המומחה. 12. טענות התובעת בענין אסכולה רפואית נוספת אינן מבוססות, לא הונחה תשתית ראייתית לקיום אסכולה אחרת, כנדרש בהתאם להלכה הפסוקה. דיון והכרעה: 13. אשר למשקל שיש ליתן לחוות דעת של מומחה מטעם בית הדין נקבע כדלקמן: "הלכה פסוקה היא, כי בתי-הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות-דעת המוגשות על-ידי מומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית-הדין רבה יותר. חוות-דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית-הדין לחוות-הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית-הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן". (עב"ל 1608/04 שלום אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.3.08) 14. יתכנו מקרים בהם בית-הדין ידחה האמור בחוות דעת המומחה-יועץ רפואי. מקרים אלה נדירים ביותר ויתקיימו כאשר קביעות המומחה הרפואי מבוססות על הנחת יסוד בלתי נכונה אשר אינה מעוגנת היטב בחומר הראיות, או על הנחה משפטית מוטעית (דב"ע לז / 71-0 אברהם ברג נ' המוסד, לא פורסם; דב"ע לז/ 50-0 המוסד נ' יהושוע שרמייסטר, לא פורסם). הנה כי כן, למעט מקרים יוצאי דופן, בית הדין יטה לסמוך ידיו על קביעות המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. 15. המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי "אין קשר סיבתי לתנאי עבודתה מול מחשב. מדובר בתהליך תחלואתי רגיל." בנוסף, ציין המומחה בתשובה לשאלת ההבהרה כי עבודה ממושכת מול מחשב יוצרת עומס על השרירים מכופפי האצבעות הארוכים. אולם, הפגיעה ממנה סובלת התובעת יסודה במוצא השרירים מיישרי שורש כף היד והאצבעות. קרי, הפגיעה ממנה סובלת התובעת איננה פגיעה אשר עשויה להיגרם כתוצאה מהקלדה ממושכת על מחשב. 16. בנוגע לטענה בדבר אבחנה בין פעולות רצופות החוזרות על עצמן לבין פעילות רצופה, נציין כי המומחה הרפואי לא קבע כי עבודת התובעת אינה כוללת פעולות רצופות החוזרות על עצמן וממילא לא ביסס קביעתו על כך, לפיכך דין טענה זו להידחות. 17. אשר לטענת התובעת בעניין אסכולה רפואית המטיבה עמה,יפים הדברים הבאים: "על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה - חובת ההוכחה. ההוכחה חייבת להיסמך על חוות דעת רפואית כבדת משקל, שממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של האסכולה האחרת המטיבה עם המבוטח יותר מהאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה שמונה. הוכחת האסכולה יכולה להסתמך גם על פסיקה קודמת שהכירה כבר בקיומה". (בר"ע 105/09 יגאל איילון נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 3.5.2009). 18. ככל שקיימות אסכולות רפואיות שונות תועדף האסכולה המיטיבה עם המבוטח. אולם, על המובטח להוכיח כי אכן קיימת אסכולה כנטען. במקרה שלפנינו התובעת לא הפנתה לחוות דעת אחרת כבדת משקל המוכיחה קיומה של אסכולה רפואית נוספת בעניינה אלא העלתה הטענה באופן כללי. על כן קובעים אנו כי לא הורם הנטל הרובץ על כתפי התובעת להוכחת קיום אסכולה רפואית אחרת. 19. כמו כן, אין לקבל טענות התובעת בנוגע לבדיקתה. תפקיד המומחה הרפואי מטעם בית הדין הוא לבחון את המסמכים הרפואיים המופנים אליו ובהתבסס עליהם לחוות דעתו ואין הוא מחויב לבדוק הנפגע בעצמו. על המומחה לחוות דעתו בהתאם לעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין,המסמכים הרפואיים אשר נשלחו אליו,לרבות חוות דעת שונות אשר הייתה התובעת רשאית לצרף. 20. לסיום נציין כי טענת התובעת בדבר התעלמות המומחה ממצאי בדיקות שנעשו על ידי רופאיה,דינה להידחות. התובעת לא הפנתה למסמך ספציפי אליו לא התייחס המומחה. בנוסף, ביחס לממצא הלכאורי בדבר סינדרום כף היד, הבהיר המומחה בחוות דעתו מהי הפגיעה ממנה סובלת התובעת והיה ער לטענתה עם זאת, סבר הוא בהתאם לשיקול דעתו הרפואי כעולה מקביעתו כי אין לקבל עמדת התובעת. סוף דבר: 21. לאור האמור לעיל ולאחר שבחנו את חומר הראיות וחוות דעת המומחה, קובעים אנו כי דין התביעה להדחות. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. מחשבים ואינטרנטתאונת עבודה