נכות מצטברת 10 אחוז

פסק דין 1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 16.3.10, אשר התכנסה מכוח פסק דין מיום 10.11.09 בתיק ב"ל 2625/09, והותירה את דרגת הנכות של המערער בשיעור 10%. 2. בפסה"ד בתיק ב"ל 2625/09 נקבע בהאי לישנא: "א. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, אשר תתייעץ עם מומחה נוירולוג בכל הנוגע לליקוי הנוירולוגי, בפני הנוירולוג תונח בדיקת ה- EMG מיום 17/6/08 והועדה תיתן החלטתה בנושא הנוירולוגי. ב. בעניין האורטופדי, לאור העובדה, כי המערער עבר ביום 12/5/07 ניתוח אשר בו בוצע קיבוע חוליות L4-L5 - L3-L4 תסביר הועדה מדוע אין להעניק למערער בגין קיבוע ע"ש מותני. ג. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה. ד. המערער וב"כ יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה ואף בעניין תחולת הנכות. " 3. הוועדה התכנסה בימים 28.1.10 ו- 16.3.10, וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער. 4. המערער טוען כי הוועדה טעתה בפרשנות סעיף 37 (4), ולדעתו יש לקבוע נכות מצטברת אורטופדית -10% לפי סעיף 37(7) (ב) ונוירולוגית 5% לפי סעיף 29 (6) (I-II). 5. המשיב טוען כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין, התייעצה עם נוירולוג, וקבעה את דרגת הנכות על פי ממצאיה הרפואיים. המשיב טוען כי לא ניתן להעניק נכות חופפת, הן נוירולוגית והן אורתופדית, בגין אותו ממצא רפואי, ולכן לא ניתן להעניק דרגת נכות אורטופדית לפי סעיף 37(10), משהוענקה נכות נוירולוגית. המשיב מבקש לדחות את הערעור. דיון והכרעה 6. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל,פד"ע כד 160). 7. הוועדה התכנסה ביום 28.1.10, ובפרק הסיכום והמסקנות קבעה: "הוועדה עיינה בחוות הדעת נוירולוג מיום 18/1/10 ומקבלת אותה לפיה נכותו 5% לפי סעיף 29(6) 1 ו-2 מותאם. הוועדה עיינה בפסק דין מיום 10/11/09 ופעלה לפיו. בתחום האורטופדי - הוועדה מציינת כי תנועות עמ"ש מותני מתבצעות בין החוליות L1-L2 - L3 - L4-L5-S1 . זאת אומרת קיימים חמש סיגמנטים של תנועות הגב התחתון. לאחר קיבוע של שני סיגמנטים מבין החמישה זמן קצר לאחר הניתוח קיימת הגבלה בינונית בתנועות עמ"ש מותני שמשתפרת עם הזמן כי הסיגמנטים הסמוכים לוקחים על עצמם חלק מהתנועות החסרות ונשארת הגבלה קלה בתנועות בלבד. סעיף 37(3) בו מצויין קיבוע עמ"ש מותני (לומברג או קליזי) מייחס למחלה דלקתית שגורמת לאיחוי של כל המרווחים בין החוליות הגורם לאיבוד מוחלט של תנועתיות בגב התחתון ולא על קיבוע בחלק מהחוליות של הגב התחתון. לכן יותר נכון במקרים של קיבוע בין החוליות להשתמש בסעיף 37 (7) ולתת נכות לפי הגבלה בתנועות. כי כן קיימות תנועות בגב התחתון של חלק מהחוליות ולא של כולן. לאור האמור לעיל, הוועדה חוזרת על קביעתה כי אין נכות - החמרה במצבו כאשר טווח התנועות לפני ואחרי הניתוח דומות". 8. ביום 16.3.10 קבעה הוועדה: - "הוועדה מציינת כי הנכות הכוללת של התובע נקבעה בוועדה ביום 19/1/94 בשיעור 20% לפי סעיף 37 (7) ב' בניכוי 10% לפי סעיף 37(7)א' בגין מצב קודם, סה"כ נכותו בגין התאונה בשיעור 10%. הוועדה סבורה כי מבחינה אורטופדית לא חלה החמרה במצבו. הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר פרוכורוב מיום 19/1/10 ומקבלת חוות דעת כי נכותו מבחינה נוירולוגית בשיעור 5% לפי סעיף 29 (6) 1 -2 מותאם. על פי סעיף 37 (10) ב' כאשר מדובר בתסמונת של בקע דיסק וכשקיימות הפרעות ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות או בהתאם לממצא נוירולוגי. לפיכך, קובעת הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו ובכך פעלה על פי הוראות פסק הדין. הוועדה עיינה בבדיקת הכנסות מיום 8/2/10 שנערכה על ידי פקיד תביעות ובה נמצא כי לא חלה ירידה בהכנסותיו.התובע חזר לעבודה ואין ירידה בהכנסותיו. " 9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקולי הוועדות, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות. לפי סעיף 37(10) (א) לא ניתן להעניק שתי דרגות נכות, הן אורטופדית והן נוירולוגית. הסעיף קובע בזו הלשון: "תסמונת של בקע הדיסקוס (Hernia disci syndrome)    א.    שהתרפאה - 0% ב. כשקיימות הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד-השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי." ולכן, משקבעה הוועדה סעיף נוירולוגי, הרי שבדין לא העניקה נכות אורטופדית לפי סעיף זה. 10. ההחלטה להתאים סעיף ליקוי היא החלטה רפואית. הוועדה קיבלה האמור בחווה"ד הנוירולוגית מיום 18/1/10, כלומר העניקה למערער דרגת נכות של 5% נכות לפי סעיף 29(6) (1) (2) מותאם. בעניין האורטופדי ציינה הוועדה, כי לאחר הקיבוע שעבר בגבו, המערער נותר עם הגבלה קלה בתנועות הגב בלבד. לאור האמור, ולאחר שהסבירה קביעתה בעניין זה, ציינה יש להעניק למערער נכות ע"פ סעיף בגין תנועתיות, שעה שסעיף הקיבוע אינו מתאים, מאחר ומדובר בקיבוע של מספר חוליות בלבד. לאור האמור, קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער בעניין האורטופדי, והותירה את דרגת הנכות לפי סעיף 37 (3). אחרית דבר 11. לאור האמור, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית, ודין הערעור להדחות. 12. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה. נכות