1. בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19/10/10, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 0% בגין תאונת עבודה מיום 30/7/08. 2. המערער טוען, כי הוועדה טעתה כאשר לא נימקה מדוע אינה מקבלת את חוות הדעת של ד"ר ולן, וכן טעתה בכך שלא התייחסה למכתבו של ד"ר הימלפרב. בנוסף לכך, טוען המערער כי מאז התאונה הוא סובל מסחרחורות ומחוסר יציבות, וכי הוועדה התעלמה מטענותיו. המערער הפנה לבדיקת שינה שערך כ- 3 חודשים אחרי התאונה, וטען כי הוועדה לא התייחסה לבדיקה זו. 3. המשיב טוען, כי הוועדה התייחסה לתלונות המערער, התייחסה לבדיקות שהונחו לפניה, ערכה בדיקה קלינית מקיפה, ואף ביקשה חוות דעת ממומחה אא"ג. לאחר קבלת חוות הדעת סיכמה הוועדה את ממצאיה, וקבעה כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער בתחום אא"ג לבין התאונה, וכן כי לא נותרה נכות מבחינה נוירולוגית ואורטופדית. דיון והכרעה: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). 5. הוועדה התכנסה בשני מועדים: ביום 8/6/10 וביום 19/10/10. ביום 8/6/10 שמעה את המערער, ביצעה בדיקה קלינית, וקבעה בהאי לישנא:- "בסי.טי. עמוד שדרה מותני מיום 19/11/08 ... בבדיקה - הליכה חופשית כולל הליכה על קצות אצבעות ועקבים. עמוד שדרה צווארי תנועות 80 מעלות לכל צד, כיפוף לפנים מגיע עם הסנטר לחזה ויישור 50 מעלות הטייה 30 מעלות לכל צד. אין התכווצות שרירים פרברטברלים החזרי גפיים עליונות תקינות ואין החזרים פתולוגיים. תנועות כתפיים מלאות ע"ש מותני אין כיפוף שרירים פרברטברלים. כיפוף לפנים מגיע עם האצבעות עד לקרסוליים. מבחן ע"ש ... הטיה לכל צד 30 מעלות, תנועות סיבוביות 65 מעלות לכל צד יישור 25 מעלות SLR שלילי. תחושה תקינה בגפיים התחתונות והחזרים תקינים. בדיקה נוירולוגית - אין ניסטגמוס, עצבים קרניאליים תקינים רומברג יציב קורדינציה תקינה, שאר הבדיקה צוינה בבדיקה האורטופדית." בפרק הסיכום והמסקנות קבעה הוועדה כדלהלן: "הועדה עיינה במכתבו של ד"ר ולן מ- 10/3/10 ואינה מקבלת את מסקנותיו מכיוון שממצאי הבדיקה היום בועדה שונים מממצאיו. מבחינה אורטופדית ונוירולוגית הועדה דוחה את ערר התובע וקובעת כי לא נותרה נכות הקשורה לתאונה הנידונה. לצורך סיכום דיון הועדה מבקשת חוות דעת רופא אא"ג בגין תלונותיו על סחרחורות ולהתייחס לבדיקת ה- ENG שהמציא וכן הקשר הסיבתי לתאונה הנידונה." כאמור, המערער הופנה לבדיקת מומחה בתחום אא"ג, לאור תלונותיו על סחרחורות וטנטון, ובמסגרת מסקנותיו קבע ד"ר פיליבה כדלקמן:- "לאור הבדיקות, בדיקת שמיעה OAE, בדיקת ENG אשר כולן תקינות. היועץ קובע כי לא נגרם כל נזק לאוזניים עקב התאונה הנידונה. אין כל קשר סיבתי בין תלונותיו בנוגע לאוזניים לבין התאונה הנידונה." הועדה התכנסה שוב ביום 19/10/10 ללא נוכחות המערער וקבעה:- "הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר פליבה, אא"ג מיום 7/9/10 ומקבלת את חוות דעתו, כי אין כל קשר סיבתי בין תלונותיו בתחום אא"ג לבין התאונה הנידונה. מבחינה אורטופדית ונוירולוגית כפי שנקבע בישיבת הועדה מיום 8/6/10 הועדה דוחה את הערר וקובעת כי לא נותרה כל נכות הקשורה לתאונה הנידונה." 6. ד"ר גד ולן, המומחה מטעם המערער, כתב בחוות דעתו מיום 7/3/10 לאור תוצאות בדיקה גופנית של המערער: - "ימני דומיננטי. הליכה ויציבה תקינות מבחן על שם רומברג שלילי. טווחי תנועות הצוואר - סיבוב לימין 70 מעלות, לשמאל 60 מעלות, יישור וכיפוף מוגבלים בשליש. טווחי תנועות הגב התחתון - כיפוף 60 מעלות ישור 10 מעלות והטייה 20 מעלות לכל צד." הוועדה קבעה כי אינה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר ולן, מכיוון שממצאי הבדיקה שלה שונים מממצאיו. ואכן, עולה כי הוועדה מצאה בבדיקה הטייה ותנועות צוואר שונות מאלה שמצא ד"ר גלן, ולפיכך נהיר כי הממצאים של הועדה שונים מהממצאים של ד"ר ולן. כאשר מונחת חוות דעת בפני ועדה רפואית, על הוועדה להתייחס התייחסות "עניינית ומנומקת" כמתבקש בנסיבות המקרה, וייתכן להתייחס אליה גם במלים קצרות. הסדר הטוב מחייב שהוועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות הדעת, ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת (דב"ע ל/15-01 אשר בטרמן -המוסד, פד"ע ב', 147; דב"ע נא/122-99 חיים רייזלר - המוסד, פד"ע כג', 169; דב"ע לד' 258-0 יגאל הניג - המוסד פד"ע ו, 225). עם זאת, שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה ועדה בנכה, שונים מאלה ששימשו כתשתית עובדתית למומחה שהכין חוות דעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונות. מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית ומנומקת (דב"ע נד/22, 21-01 המוסד - דוד כהן , פד"ע כז 54). 7. לאור האמור, מאחר והממצאים שונים, מובן כי המסקנות יהיו שונות, ודי בכך כדי לצאת חובת ההנמקה. 8. לגבי מכתבו של ד"ר הימלפרב, בו כתב כי לאור תוצאות בדיקת יציבה ממוחשבת, הוא ממליץ על טיפולי פיזיותרפיה לבעיית הסחרחורות והמליץ על בדיקת ENG; המערער ביצע את הבדיקה, ותוצאות הבדיקה הונחו בפני המומחה של אא"ג מטעם הוועדה, אשר קבע שאין קשר סיבתי, והועדה אימצה את מסקנותיו. 9. לגבי בדיקת השינה- המערער לא הציג את תוצאות בדיקת השינה בפני הוועדה מדרג ראשון, ולא בפני הועדה מדרג שני, ולכן הוועדה לא התייחסה לבדיקה זו. 10. לאור כל האמור לעיל, לא נפל פגם בהחלטת הועדה; הוועדה ערכה בדיקה קלינית, הסתמכה על בדיקת ENG, התייעצה עם מומחה, אימצה את מסקנותיו, ומצאה ממצאים קליניים שונים מהממצאים אותם מצא המומחה הרפואי מטעם המערער. בכל אלה נהגה הוועדה כדין, ואין מקום להתערבותו של בית הדין. 11. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. 12. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין. נכותביטוח לאומי