מחלת הסוכרת - תאונת עבודה


     

1. התובע הגיש תביעה בה ביקש להכיר במחלת הסכרת ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.

2. לטענת הנתבע, כפי העולה מכתב ההגנה שהוגש מטעמו, ביום הנטען - 10.5.06, לא אירע לתובע אירוע תאונתי כלשהו וכל שכן אירוע חריג. לכן, לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי"). כן טען הנתבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת הסכרת לבין תנאי עבודתו של התובע.

3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר על תצהירו וכן הגיש מסמכים.
מטעם הנתבע הוגש טופס בל/250 – למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה מיום 5.8.09 וטופס תביעה (נ/2).
התובע עשה עלינו רושם אמין וכפי שאף ציינה ב"כ הנתבע בסיכומיה, אין מחלקות באשר לעובדות שתוארו על ידי התובע – אלא שגרסת הנתבע היא שמדובר במתח מתמשך ולא באירוע ממוקד בזמן ובמקום.

4. עובדות המקרה הן כדלקמן:

א. התובע מכהן כמנהל בית הספר ממלכתי דתי "ארבל" בנצרת עילית, מזה כ-14 שנים.

ב. הוריי אחד מתלמידי בית הספר הגישו תלונה במשטרת ישראל על כליאה והכאת התלמיד על ידי התובע. בעקבות התלונה הגיעה ביום 11.5.06 המשטרה לביתו של התובע כדי לעצור אותו והוא נלקח לחקירה לעיניי שכניו.

ג. בתום החקירה שוחרר התובע לאחר שחתם על התחייבות להתרחק מנצרת במשך עשרה ימים.

ד. בעקבות התלונה נפתחו נגד התובע הליכי שימוע בפני נציבות שירות המדינה.

ה. כן, החלו להופיע פרסומים בעיתונות תחת הכותרות: "חשד: מנהל בית ספר היכה וכלא תלמיד" – מעריב- 14.5.2006; "חשד: המנהל כלא התלמיד בכלוב לחיות" - ידיעות אחרונות – 24.5.06. כמו כן שודרו תוכניות בטלוויזיה, בהן רואיינו הורי התלמיד, כאשר התובע היה מנוע מלהגיב.

ו. לפי הצהרת התובע:

"באותה תקופה, מפקחים של משרד החינוך פשוט החרימו ולא דיברו איתי, חברים התרחקו, המצב היה נורא הרגשתי מצורע ובודד ואני לא מאחל לשונאי לעבור את הטראומה הקשה שעברתי.
במקביל זומנתי לשימועים בנציבות המדינה. למרות שמדובר היה בעלילה בדויה, עת נוכחתי כי האמת לא יוצאת לאור, כי אם להיפך, נאלצתי לקחת עו"ד ולשלם לו כסף רב, על מנת שיסייע לי לטהר את שמי ולהאבק על חפותי".

ז. התובע מתאר בתצהירו את האירועים הקשים שהיו בבית הספר בהיעדרותו והמתח בו היה שרוי.

ביום 31.8.06 זוכה התובע מהאשמות כנגדו בהליך המשמעתי בנציבות שירות המדינה וכן בחקירה הפלילית, כאשר התיק נסגר ולא הוגש כנגדו כתב אישום.

ח. בחודש נובמבר 2006 התגלתה אצל התובע סכרת מסוג 2.

5. טענת הנתבע, כאמור, היא כי המצב אותו מתאר התובע הינו של "מתח מתמשך", כאשר בהתאם להלכה הפסוקה סכרת אינה יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המיקרוטראומה ואין מדובר ב"אירוע תאונתי" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.



6. המסגרת הנורמטיבית:

בית הדין הארצי לעבודה סקר את ההלכה בעניין ההכרה במחלת הסכרת כפגיעה בעבודה, בדב"ע נג/0-228 אלזם נ' המוסד, פד"ע כח 25, שם נפסק:

 
"לא מצאנו פסקי דין רבים הדנים במחלת הסכרת כתאונת עבודה. מפסקי הדין שמצאנו עולה, כי המבוטח הביא באותם הליכים "ראשית ראיה", והצביע על אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל, דברים שאינם קיימים במקרה דנן.ב
בדב"ע שן/0-175 איבגי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) נדון מקרה של יו"ר ועד שהועבר למורת רוחו מתפקידו הרגיל כמכונאי קירור, וכעבור חודש וחצי הופע אצלו מחלת הסכרת. התמנה מומחה, אשר נתבקש לחוות דעתו אם היה אירוע חד-פעמי שניתן לקשור להופעת המחלה. הוא השיב בשלילה, והעתירה נדחתה.ו
בדב"ע נד/0-8 קוטב - המוסד לביטוח לאומי לא פורסם) נדון מקרה של החמרת מחלת סכרת כתוצאה מאירוע חד-פעמי. האירוע התרחש במשך יומיים, היתה תקלה במחשב, הפסקת השקיית החממות של המבוטח, וסכנה כי ירדו הפרחים לטמיון וייגרם נזק רב למבוטח. טענת המבוטח היתה, כי כתוצאה מכך נאלץ לעבוד פיזית קשה, והיה בחרדה בגלל הפסדים שעלולים להיגרם לו. בית הדין האזורי הגיע למסקנה, כי האירוע אינו "אירוע חריג". בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע, שהאירוע הוגדר כ"אירוע חריג", והעניין הוחזר לבית הדין האזורי למינוי מומחה.
דב"ע שן/0-187 קריגר - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), דן בקשר הסיבתי שבין "פגיעת איבה" באוטובוס "אגד" בכביש החוף לבין הופעת מחלת הסכרת והופעת אוטם בשריר הלב. התביעה נדחתה על סמך חוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, אשר קבע אין קשר סיבתי בין האירוע לבין מחלת הסכרת מהסוג שפקד את המבוטח (שאינו סוג המחלה ממנו סובל המערער). אולם, לעניננו חשוב שהמומחה התמנה על סמך קיומו של אירוע חריג חד-פעמי.נ
מפסקי הדין שצוינו לעיל עולה, כי אם לא ניתן להצביע על אירוע חריג בעבודתו של המבוטח, שניתן לקשור אותו להופעת מחלת הסכרת במועד שהופיעה, לא יתמנה מומחה יועץ רפואי.ב
לא הובאה לפנינו פסיקה על פיה התמנה מומחה יועץ רפואי במקרה של קשר בין מחלת הסכרת לבין מתח מתמשך, ללא סיפור של אירוע חריג בסמוך להופעת המחלה.ו
נוסיף, כי מינוי מומחה במקרה כזה נוגד את הפסיקה על פיה מתח מתמשך אינו יכול להיות תאונת עבודה."
 
בפסק דין עב"ל 1214/04 יהודה בן שושן נ' המוסד (פסק דין מתאריך 28.3.05), דחה בית הדין הארצי לעבודה תביעה להכיר בסכרת כפגיעה בעבודה, בנימוק ש"לא התמלאו התנאים להכרה במתח קיצוני כגורם להחמרת מחלת הסכרת".
זאת, לאחר שהוחזר התיק לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שימונה מומחה יועץ רפואי, כדי שיבחן על בסיס התשתית העובדתית, האם מחלת הסכרת בה לקה המערער נובעת מהליך של מיקרו-טראומה או תאונת עבודה.

7. דיון ומסקנות:

התובע אכן מתאר מצב של מתח נפשי קשה שנמשך מספר חודשים. אולם אותו מצב החל עם אירוע פתאומי שניתן לכנותו "אירוע חריג" – שהתרחש ביום 11.5.06 עת הגיעו שוטרים לביתו של התובע, עצרו אותו לאור התלונה שהוגשה כנגדו על כליאה והכאת תלמיד.
התובע – אדם מבוגר ומכובד, ללא כל רקע פלילי או משמעתי - נלקח מול שכניו לתחנת המשטרה, נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים. אין לנו כל ספק כי אותה מסכת עובדתית מהווה "תאונה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי – אירוע פתאומי שניתן לתאר בזמן ובמקום.

לאחר מכן החלו הליכי החקירה וההליכים המשמעתיים כנגד התובע וברור כי התובע היה נתון במצב של מתח קשה, שנמשך תקופה לא קצרה. יחד עם זאת, אין באותו "מתח" כדי למחוק אותו "אירוע חריג" שכבר התרחש ביום 11.5.06 עת התובע נעצר.

התובע גילה כי הוא לוקה במחלת הסכרת בחודש נובמבר 2006. על אף זאת, לא ניתן לומר בוודאות (לפחות לא בשלב זה של הדיון) מתי התפרצה המחלה, שגילויה אינו מיידי ודורש ביצוע בדיקה רפואית (בשונה מאוטם שריר הלב, שניכר בבירור). מכל מקום, עניין הקשר הסיבתי בין האירוע לבין המחלה הוא עניין שברפואה ועל מנת להשיב על כך יש למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

8. לאור האמור לעיל, אנו קובעים שהיה אירוע בעבודת התובע כפי שתואר לעיל.
יש למנות מומחה יועץ רפואי.

9. המשיב יזמין חומר רפואי כמקובל (יש כבר חומר שהתקבל).





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון