רקע כללי 1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בגבו מיום 22.8.02 כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה, והתובע הגיש כנגד החלטת הנתבע תביעה בתיק בל 817/03. במהלך הדיון הוסכם כי תבדק גם הטענה, כי הליקוי ממנו סובל התובע בגבו התפתח לפי תורת המיקרו טראומה. לאחר שהנתבע לא הכיר בקיומה של מיקרוטראומה, גם על כך נסב הדיון בתיק בל 817/03. בתיק זה, התייחסה התביעה לשנים 2001-2002. 2. תביעתו של התובע בתיק ב"ל 817/03 נדחתה ע"י כב' הנשיא ר' כהן בפסק דין מיום 5.2.06 ועל כך הוגש ערעור לבית הדין הארצי. 3. במסגרת הערעור (עב"ל 283/07) הגיעו הצדדים להסכמה, כי הערעור יימחק ואולם, "אין במחיקת הערעור משום מניעה מצד המערער לטעון כי הינו סובל ממיקרוטראומה גבית החל מיום 23.8.02 ואילך להגיש תביעה בנדון למוסד". (פס"ד מיום 13.3.08). 4. בעקבות פסק הדין, הגיש התובע לנתבע תביעה חדשה ביום 16.9.08. בתביעתו ציין התובע: "החל משנת 2000 עבדתי וממשיך לעבוד עד היום בתור צנר. במסגרת עבודתי הנני מרים משאות כבדים פעמים רבות ביום לרבות הרמות חוזרות ונשנות של צינורות, כלי עבודה וכן מזגנים וכו'...". 5. ביום 19.11.08 נדחתה התביעה, ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו. 6. בכתב ההגנה טען הנתבע, בין היתר, כי התובע החל בעבודתו בשנת 2000 וכי מדובר באותם תנאי עבודה אשר נבחנו ע"י ביה"ד בתיק בל 817/03 ואשר נקבע, שאין בהם כדי לקיים תשתית עובדתית לפגיעה על דרך מיקרוטראומה. הנתבע אף טען, כי משלא חל כל שינוי בתנאי עבודתו של התובע, הרי שקיים בענייננו מעשה בית דין ודין התביעה להידחות על הסף. 7. בישיבה מיום 15.6.09 טען ב"כ התובע: "לשאלת בית הדין אין הבדל בין תנאי עבודתו של התובע לפני 23.8.02 ולאחר מכן. התובע עובד באותם תנאי עבודה כפי שעבד קודם. כב' ביה"ד הארצי רמז כי נפלה טעות משפטית ביישום העובדות...על פי תורת המיקרו טראומה...השופט בבית הדין האזורי טעה ביישום העובדות". התובע חוייב בהגשת תצהירים, וביום 11.8.09 הוגש תצהיר עדותו הראשית של התובע ת/1. בתצהיר העדות מתייחס התובע לאופי עבודתו בתקופה משנת 2000 ואילך כצנר, בהתקנת מערכות מיזוג אויר בבניינים גבוהים וגדולים כדוגמת בנין הטיל בקרית הממשלה בחיפה, בניין חברת חשמל בטירת הכרמל, בניין אלביט, ועוד. 8. בפתח ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ל - 15.3.10, ביקש ב"כ התובע להגיש מסמכים שונים להשלמת עדותו של התובע. ב"כ התובע טען כי הגשת המסמכים מבהירה את עבודת התובע בצנרת כבדה, בה עובד התובע במיוחד משנת 2003 ואילך. 9. ב"כ הנתבע התנגד לתיקון ולכל שינוי חזית בגרסת התובע. כתגובה, טען ב"כ התובע: "אני לא מבקש לשנות את התצהיר, בסה"כ ביקשתי להציג את התמונות על מנת להבהיר את התצהיר עצמו, איני משנה שום נתון , לא מרחיב חזית ולא פלוגתאות, בסה"כ תמונות ומסמך לגבי המשקלים כדי להבהיר התצהיר. אני מוכן להגיש תצהיר משלים עם התמונות". 10. בהחלטה מיום 15.3.10 התרנו לתובע להגיש תצהיר מתוקן בו תהיה התייחסות לתמונות שהגשתן התבקשה ולמסמך משקלי הצנרת. בהחלטה צויין מפורשות: "אין באמור כדי להתיר בשלב זה שינוי חזית מהנטען בתצהירו של התובע אלא אך פירוט לגבי תנאי עבודתו, בשים לב למסמכים שצירופם מבוקש". 11. התובע אכן הגיש ביום 20.5.10 תצהיר משלים בו מוסברות התמונות וטבלת המשקלים של הצנרת בה השתמש בעבודתו, אם כי, בתצהיר זה הוסיף התובע עובדות חדשות המהוות שינוי חזית, כאשר טען כי במסגרת עבודתו היה שינוי לאחר שנת 2002, טענה שהועלתה לראשונה במועד זה, ובניגוד להצהרת בא כוחו בישיבת 15.6.09. 12. ביום 13.12.10 נשמעו בפנינו ראיות, והצדדים סיכמו טענותיהם. עיקר טענות התובע 13. בסיכומיו, טען ב"כ התובע כי לא קיים השתק פלוגתא בקביעות המשפטיות שבפסה"ד בתיק בל 817/03 שכן, התביעה שבפנינו מתייחסת לתקופה חדשה אליה כלל לא התייחס אותו פסק דין. עוד טען, כי תפקידו של התובע השתנה לעומת התקופה הראשונה נשואת פסק הדין, ואופי עבודתו מקים תשתית למיקרוטראומה. התובע מתכופף ומתיישר מאות פעמים ביום, גם אם בין תנועות אלו מבצע התובע תנועות נוספות, אין בכך כדי לשלול קיומה של מיקרוטראומה שהרי לעולם לא עובד גוף האדם כרובוט, ואימוץ פרשנות כזו יביא לתוצאה שלעולם לא תוכר פגיעה על דרך מיקרוטראומה. עיקר טענות הנתבע 14. לטענת הנתבע, פסק הדין של בית הדין הארצי כיוון למצב בו התובע יעבוד אצל מעסיק אחר או בסוג עבודה אחר אחרי שנת 2002 אולם, ככל שאין הדבר כך, הרי שכנגד התובע עומדת טענת השתק פלוגתא ומעשה בית דין. הנתבע טוען, כי מהות העבודה ותנאיה לא השתנו, התובע מבצע את אותו התפקיד עד היום, ולפיכך, מושתק הוא מלהעלות בשנית את טענת המיקרו טראומה שכבר נדונה, והוכרעה. עוד טוען הנתבע, כי עבודתו של המערער מורכבת מתנועות מגוונות, הרמת משאות במשקלים שונים, בתנוחות שונות, בכיפוף לגבהים משתנים ועל כן, אין מדובר בביצוע תנועות חוזרות ונשנות כדרישת הדין. הכרעה 15. כאמור, בטופס התביעה החדשה לנתבע מיום 16/9/08 התייחס התובע לתנאי עבודתו אצל המעסיק החל משנת 2000, ללא ציון כל שינוי שחל באופי עבודתו. 16. גם בתצהירו ת/1 התייחס התובע לעבודתו כצנר החל משנת 2000 ללא אבחנה בין תקופת עבודתו עד שנת 2002, ולאחריה. התובע אף טען כי עבד בהתקנת מערכות מיזוג אויר במבנים גדולים החל משנת 2000. 17. בישיבת 15/6/09 הוצהר במפורש ע"י ב"כ התובע כי אין כל הבדל בתנאי עבודתו של התובע לפני 23/8/02 ולאחר מכן, וכי התובע עובד באותם תנאי עבודה. 18. לראשונה, נשמעה הטענה כי היה שינוי באופי עבודת התובע בישיבת 15/3/10 ובהחלטה מאותו המועד התרנו לתובע להשלים עדותו הראשית מבלי שיהיה בכך שינוי חזית מהאמור בתביעתו. התובע לא פעל כמתחייב, ובתצהירו הנוסף העלה לראשונה את הטענה כי היה שוני בעבודתו לפני שנת 2002 ולאחריה (ר' סע' 3, 6, ו- 7 לתצהיר ת/2). 19. במסגרת חקירתו העיד התובע כי העבודה השתנתה משום שהקבלן נהיה גדול יותר, יש יותר צנרת, יותר עבודה קשה. יחד עם זאת הודה, שגם בתקופה "הקודמת" הקבלן היה אחראי על פרויקטים גדולים כגון קריית הממשלה בחיפה. 20. התובע נשאל: "את מבינה ממני שמה שהשתנה זה המימדים של הפרויקטים שהמעסיק לקח על עצמו כשלמעשה אופי העבודה נשאר אותו הדבר רק הקושי התגבר, יותר לחץ יותר משקלים אני משיב שנכון, ויש כמה דברים שלא עשינו לפני והיום עושים אותם למשל בגגות פעם בנו בטון כזה בסיס היום אנו מביאים אבנים של מדרכות ברחוב כשכל אבן 100 קילו...קונסטרוקציות גם לא עשיתי אז, לא היה בתחום שלי...כשהייתי יותר ותיק נוספה לי אחריות והתפקיד גדל". וכן העיד בחקירה חוזרת על השוני בתפקידו: "אני עושה יותר פיזית, לוקח יותר אחריות עלי, לא מסתמך על אף אחד, הקבלן נהיה יותר גדול, יש יותר עבודה, אני מנסה לתת יותר טוב, לעשות פזה בצנרת...צריך להיות יותר מדוייק...לשאלתך בשנתיים הראשונות לעבודתי האם נכון שעבודה זו לא הייתה בתחום סמכותי אני משיב שנכון". 21. גרסתו החדשה, המאוחרת, של התובע, כי היה שוני של ממש בעבודתו לאחר שנת 2002 לעומת עבודתו משנת 2000 ועד 2002 מהווה הרחבת חזית ובאה כדי להתגבר על טענת מעשה בית דין העומדת כנגד התובע באשר לתנאי עבודתו לגביהם כבר ניתן פסק דין הדוחה טענת המיקרו טראומה. מן הטעם הזה דין התביעה להידחות. 22. למעלה מן הצורך, הרי שהגרסה החדשה אינה מהימנה עלינו. גרסה זו לא עלתה בטופס התביעה לנתבע, בכתב התביעה או בתצהיר, בכולם התייחס התובע לעבודתו משנת 2000 ואילך ללא ציון כל שינוי בעבודתו. לכך נוספת כמובן הצהרתו המפורשת של ב"כ התובע בישיבה המקדמית וכן הודאת התובע כי אופי העבודה לא השתנה אלא רק הקושי הפיזי. 23. אף אם מקבלים היינו הטענה כי בעבודת התובע חל שינוי משנת 2002, הוכח בפנינו כי אין בתנאי העבודה "החדשים" כדי להניח תשתית עובדתית כנדרש בפסיקה לקיומה של תורת המיקרו טראומה, ונבהיר. 24. התובע אישר כי עבודתו כרוכה בפעולות של תליית מזגנים והתקנת צינורות כבדים בגודל ובמשקל משתנה כאשר מס' אנשים מרימים את הצינור, תלוי במשקלו ובגדלו. התובע אישר כי בעבודתו הוא מתקין שיברים של מים במשקל 70-80 ק"ג. התובע אישר כי גם בתקופה הראשונה עסק בהתקנת מזגנים, צנרת כבדה ושיברים בפרויקטים גדולים כמו פרוייקט קרית הממשלה (עמ' 5 פרוט'). התובע אף אישר כי התקנת שיברים כרוכה בתנועות שונות של הגוף ובהרמת משקלים שונים. מעדותו עלה כי סוג הצנרת משתנה מידי יום, לפי סוג העבודה. גם משקל הצנרת משתנה בין 50 ל - 250 ק"ג. כמות הרמות הציוד משתנה אף היא כל יום לפי העבודה (עמ' 6 לפרוט'). בנוסף, מרים התובע אבני מדרכות כבסיס למזגנים ומבצע התקנת קונסטרוקציות מתכת, כשלצורך כך: "מושכים...לוקחים מתכופפים בונים קטע קטע, חותכים, מרימים, מרתכים, צובעים, אח"כ שמים במקום..." (עמ' 6 לפרוטוקול). התובע אף העיד בחקירה חוזרת כי הוא עוסק בריתוך הצנרת, ובכלל זה : " ללפף את הצינור, לשים סרט סימן חיתוך עם גיר ולחתוך את הצינור עם ברנר ולהביא את החלק שצריך לשים, לקבע אותה ולבנות את הצינור ולחבר את החלקים. לשאלתך באיזה גובה זה מהרצפה אני משיב שזה שונה, אם יש חצי מטר אני שם חצי מטר, תלוי מה יש לי בשטח. לשאלתך אני עובד גם עם מכופף אני משיב שכן, אני מתכופף אליה..." (עמ' 6 לפרוטוקול). 25. הנה כי כן, מתצהיר התובע וחקירתו עולה כי עוסק הוא במגוון עבודות ופעולות - בניית קונסטרוקציות, התקנת מזגנים, שיברים, ריתוכי צנרת, העמדת אבנים כבסיס למזגנים, ועוד, כאשר העבודות שונות זו מזו, משקלי הציוד שונים ואף משקלי הצנרת משתנים לפי העבודה. העבודה מבוצעת בגבהים משתנים ובסדר בלתי קבוע. עוד העיד התובע: "אני לוקח את העבודה מהתחלה עד לפיניש..." היינו, עוסק בכל שלבי העבודה השונים, מתחילתה ועד גמר הרכבת מערכות המיזוג. 26. מעדות התובע כאמור עולה כי עבודתו כללה פעולות שונות ותנועות מגוונות. העבודה כללה את כל שלבי התקנת מערכות המיזוג על מתקניהם השונים, לרבות בניית קונסטרוקציות, תליית מזגנים, ריתוך צנרת, התקנת שיברים, ועוד, תוך שימוש בכלים שונים, נשיאת משאות במשקלים שונים ועבודה בגבהים משתנים, והכל בסדר לא קבוע ועל פי צרכי העבודה. הנכון, כי עבודתו של התובע הינה עבודה הדורשת מאמץ פיזי, אולם בכך אין די להפכה לעבודה הכוללת תנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן כטפטוף טיפות מים על סלע, המקימה תשתית למיקרו טראומה. (ר' עב"ל 215/03 המל"ל נ. משה קריידלר) 28. מכל אחד מהטעמים שפורטו לעיל ומכולם יחדיו, המסקנה היא כי דין התביעה להדחות. 29. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מקבלתו. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבמיקרוטראומה