ועדה רפואית לעררים - 0 אחוז נכות

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לערערים מיום 11.8.10, אשר קבעה למערער 0% נכות החל מ - 27.4.10 בגין פגיעה בעבודה מיום 25.1.10. 2. ביום 14.12.10 התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם אשר במסגרתו הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, ומשכך התיק הועבר אליי לצורך מתן פסק דין. 3. להלן עיקר טענות ב"כ המערער: א. טעתה הוועדה עת לא התייחסה לנכויות הזמניות שנקבעו במסגרת חוות הדעת של ד"ר חביב אללה מיום 15.6.10. נכות זמנית אפשר לקבוע לא רק בגין הגבלה אלא גם בגין בקע. ב. בניגוד למה שצוין בפרוטוקול הוועדה, בתיקו הרפואי של המערער אין כל עדות לכך שהוא התלונן לפני התאונה על כאבי גב, וכן אין כל מסמך מיום 2.8.09. גם אם תתקבל עמדתה של ב"כ המשיב אשר טענה כי מדובר במסמך מיום 20.8.09, אין מסמך כלשהו שהופק ביום זה, אלא מדובר בבדיקות לחץ דם וחום. ג. הוועדה כלל לא התייחסה לעניין הצליעה ברגל ימין הנובעת מהפגיעה בעבודה על אף שהדבר צויין בחוות הדעת של ד"ר חביב אללה. לא זו אף זו, בעוד שד"ר חביב אללה מפנה לבקע דיסקאלי שיש למערער ב -L3 - L4, הוועדה כלל לא התייחסה לבקע זה במסגרת ממצאיה. ד. מאחר והוועדה מצאה כי קיימים אצל המערער כאבים כרוניים שמקורם לפני פגיעתו הנדונה, הרי שהיה עליה לבצע חשבון עובר ושב, דבר שלא נעשה. ה. הוועדה סתרה את עצמה שעה שקבעה שאין הגבלות בתנועות ומאידך החליטה לאמץ את החלטת הוועדה מדרג ראשון שקבעה שישנה הגבלה בתנועות. 4. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב: א. ד"ר חביב אללה כלל לא התייחס במסגרת חוות הדעת לעברו הקודם והברור של המערער ולא עמדו בפניו מסמכים רפואיים קודמים, לכן הוא קבע כי קיים קשר בין "הנזק" לתאונה. ב. המסמך שהוזכר בפרוטוקול הוועדה מתייחס למסמך רפואי מיום 20.8.09 ולא ל - 2.8.09, ומדובר בטעות סופר בלבד. מדובר במסמך מהותי ביותר שנרשם בשנת 2009, קרי כ - 4 חודשים לפני מועד התאונה. ג. טענת המערער כי ראוי היה שתיקבע לו נכות זמנית בגין הבקע שנמצא בבדיקת ה - C.T אינה נכונה שכן בקע אינו מעניק נכות אף לא זמנית, להבדיל מהגבלה בתנועות. ד. מעיון בבדיקת ה - C.T מיום 28.1.10 אין כל התייחסות לבלט דיסק בחוליות L3 - L4 כפי שד"ר חביב אללה ציין. ה. הוועדה קבעה כי אין כל קשר סיבתי בין התאונה לממצאים וכי האירוע הנטען לא גרם לממצא חבלתי כזה או אחר. 5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: א. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובחומר הרפואי שהוגש לתיק בית הדין לא מצאתי כי קיים מסמך רפואי כלשהו מיום 2.8.09 המתייחס לכאבי גב כרוניים שהיו למערער לפני התאונה. טענת ב"כ המשיב אשר לפיה כוונת הוועדה הייתה למסמך מיום 20.8.09 וכי המדובר בטעות סופר בלבד, אינה מגובה במסמך כלשהו. יתרה מזו, מעיון בכרטיס הרפואי שצורף להודעת המערער ולאור האמור בפרוטוקול הדיון בפני כב' הרשם קאסם, לא מצאתי כי עלה בידי ב"כ המשיב להפנות למסמך כלשהו מיום 20.8.09 המתייחס לעברו הרפואי של המערער. מעיון במסמכים הרפואיים אשר אליהם הפנתה ב"כ המשיב, עולה כי מדובר בבדיקות שנערכו למערער ביום 20.8.09 המתייחסים לכאורה לבדיקת חום, משקל ולחץ דם. לפיכך, משלא מצאתי מסמך מיום 2.8.09 ובשים לב לטענות המערער לעניין מסמך זה, הנני סבורה כי יהיה זה נכון להחזיר את עניינו של המערער לוועדה כדי שתנמק את קביעתה בכל הקשור לכאבים הכרוניים ככל שהם מעוגנים במסמך רפואי כלשהו. ב. באשר לחוות הדעת של ד"ר חביב אללה אשר החליט לקבוע למערער נכויות זמניות, הרי מדובר בקביעה רפואית גרידא שאינני מוצאת מקום להתערב בה. הוועדה במסגרת מסקנותיה לא קיבלה את האמור בחוות הדעת של ד"ר חביב אללה מאחר ולא מצאה עדות להגבלה בתנועות או לגירוי עצבי. הוועדה קבעה כי מדובר בתהליך כרוני מתמשך הרבה לפני התאונה. הוועדה, לאחר שעיינה בבדיקת ה - C.T מיום 28.1.10, קבעה כי אין בממצאי הבדיקה כדי להסביר את קביעת המומחה. ג. באשר לטענת המערער לפיה כביכול הוועדה לא התייחסה לבקע הדיסקאלי שיש למערער ב - L3 - L4, הרי שמעיון בבדיקת ההדמיה C.T מיום 28.1.10 אליה התייחסה הוועדה עולה כי אכן, כקביעת הועדה, לא ניתן למצוא כל התייחסות לקיומו לכאורה של ממצא של בקע דיסקאלי בחוליות L3 - L4, עליה יכולה להסתמך קביעתו של דר' חביבאללה בהקשר זה. ד. באשר לממצאי הוועדה, בסעיף 21 לפרוטוקול המערער נבדק בדיקה קלינית ושם צוין כי: "תנועות עמוד שדרה ללא הגבלה כולל תנועה סיבובית, הטיה לצדדים, הטיה לצד ימין, לדבריו מלווה בכאב. יישור מלא". במסגרת פרק סיכום ומסקנות, הוועדה קבעה כי מדובר בתנועות עמוד שדרה מותני ללא הגבלה. לא ברור כיצד הוועדה הגיעה למסקנה כי המערער אינו סובל מהגבלה שעה שהיא עצמה קובעת כי למערער כאבי גב כרוניים ושעה שקבעה כי : "הטיה לצד ימין, לדבריו מלווה בכאב". אומנם, בגין כאבי הגב כשלעצמם הוועדה אינה מחויבת לקבוע אחוזי נכות אך ממצאיי הוועדה עולה כי ישנה, ולו לכאורה, הגבלה בתנועות בכל הקשור להטיה לצד ימין. לפיכך יהיה זה נכון שהוועדה תנמק, מדוע חרף ממצאיה האמורים אין לראות המערער כמי שסובל מהגבלה כלשהי בתנועות עמוד שדרה מותני. ה. באשר לצליעה, הוועדה קבעה כי בהליכתו של המערער ישנה צליעה על רגל ימין. מעבר לקביעה זו הוועדה לא התייחסה לאמור בחוות הדעת של ד"ר חביב אללה בעניין זה, אשר ציין בעמוד 4 לחוות הדעת כי ""בעקבות בקע דיסקאלי פורמינאלי וחוץ פורמינאלי מימין אשר יכול להסביר את התמונה הקלינית של המערער ולהסביר את החולשה ברגל ימין". הוועדה בחרה להתעלם מעניין זה ללא כל הסבר. ו. באשר לטענת המערער שכביכול הוועדה סתרה את עצמה שעה שקבעה שאין הגבלות בתנועות ומאידך החליטה לאמץ את החלטת הוועדה מדרג ראשון שקבעה שישנה הגבלה בתנועות, הרי מעיון בפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון, לא מצאתי קביעה כלשהי בדבר קיומה של הגבלה בתנועות. לפיכך, דין טענת המערער בעניין זה להידחות. 6. לסיכום: עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב כדי שתפעל כדלקמן: א. תערוך למערער בדיקה קלינית ותפרט האם המערער סובל מהגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. ככל שהוועדה תגיע למסקנה כי קיימת אצל המערער הגבלה כלשהי בתנועות עמוד השדרה, וככל שהיא סבורה כי קיים מצב קודם עליה לערוך חשבון עובר ושב ולהפנות למקור המצביע על קיומו של מצב קודם. ב. הוועדה מתבקשת לעיין בפרוטוקול מיום 9.8.10 ולהבהיר לאיזה מסמך התכוונה שעה שהזכירה את הכרטיס הרפואי "מיום 2.8.09". ככל שהוועדה מתכוונת למסמך כלשהו, עליה לציין זאת מפורשות. ג. הוועדה תתייחס לצליעה ממנה סובל המערער ברגל ימין ותתייחס בעניין זה לאמור בחוות הדעת של ד"ר חביב אללה. ד. החלטת הוועדה תהיה מנומקת וברורה באופן שיהא מובן גם למי שאיננו רופא. 7. בנסיבות העניין, על המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,300 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן הסך הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 8. כל אחד מהצדדים יכול לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. רפואהנכותאחוזי נכותועדה רפואיתערר