התייבשות בעבודה

1. התובע, שעבד בתקופה הרלבנטית כעובד שיפוצים ותיקונים בחברת א.בן הרוש חברה לבניין בע"מ (להלן: "המעביד"), הגיש למל"ל תביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה ב"חום גבוה, התייבשות, חולשה ופריחה" בהם לקה, לטענתו,ביום 8.3.09, כ"פגיעה בעבודה". 2. המל"ל דחה את התביעה מן הנימוק, כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה. עוד טען המל"ל, כי עפ"י התיעוד הרפואי התובע סבל מחום בלבד ואין כל קשר בין החום לעבודתו במועד הנ"ל.   החלטה זו היא מושא ההליך דנן. 3. העיד בפנינו התובע בלבד, שביקש לנהל את הדיון בעצמו, ללא ייעוץ משפטי וללא ייצוג, הגם שביה"ד המליץ לו לפנות ללשכה לסיוע משפטי לצורך התייעצות, בטרם הדיון (ראה עמ' 1 לפרוטוקול). 4. נקדים ונאמר כבר עתה, כי לאחר ששמענו את עדות התובע ולאחר שעיינו בראיות הצדדים ושמענו טיעוניהם ובבחינת מכלול נסיבות העניין הגענו למסקנה, כי דין התביעה - להידחות, כפי שיובהר להלן. 5. בטופס התביעה למל"ל (ר' נ/1), במקום המיועד לתיאור הפגיעה, רשם התובע: "ביום התאונה נדרש ממני לעבוד בתיקון צנרת ביוב בחצר שבו דשא ולאחר כשעה התחיל חום גבוה, התייבשות וחולשה ופריחה ובשעה 14:00 לא יכולתי להמשיך בעבודה והזמינו אמבולנס." (ההדגשה- אינה במקור- ע.ק.). התובע הוסיף וציין, כי נכחו שני עדים לפגיעה, ה"ה פארס מכפר קרע ואחמד מאום אל פחם (לא צויינו שמות משפחה). כאמור, אף אחד מן העדים לא הוזמן למתן עדות ועת הוסבה תשומת לב התובע לכך, לא זו בלבד שלא ביקש אף במהלך הדיון לזמנם, אלא עמד על כך , כי "מספיק מה שהצגתי". 6. גם עת ניתנה לתובע ההזדמנות להבהיר בביה"ד, איזה הוא האירוע התאונתי שאירע לטענתו בעבודתו במועד הנ"ל, לא מסוגל היה ליתן מענה ענייני. כל שהשיב, סתמית וכללית: "אני טוען שהיה משהו בעבודה. או משהו עקץ אותי או שהיה זיהום, אני לא יודע". ובמקום אחר: "אני רוצה להגיד שזה היה כתוצאה מעבודה כי בסביבה היה זיהום ואני לא יודע באיזה דרך הוא נכנס אלי כי היתה לי רגישות...". 7. לא זו אף זו. עיון ברישומים הרפואיים שהוצגו בפנינו מעלה, כי גם ברישומים אין תימוכין לגרסת התובע, אף לא לגרסתו הכללית הנ"ל. כך , בדו"ח חדר מיון (נ/2), לשם הובא התובע בצהרי היום לאחר שהתעלף לטענתו, נרשם דלקמן: "בן 33, בריא. היום לאחר שהרים דבר כבד, חש כאבי גב, כאבי שרירים עם הקרנה לרגליים. במיון נבדק עם 38.5 מעלות. לב ללא אבשות (כך במקור - ע.ק), ...(מילה לא מובנת- ע.ק.) ללא רגישות, ריאות ללא חרחורים, ללא פריחה או בצקות." (ההדגשה- אינה במקור- ע.ק.). בהמשך נבדק התובע ע"י שני מומחים: כירורג ואורטופד. ברישום הכירורג צויין דלקמן: "לאחר הרמת משא כבד כאבים בכל הגוף...". גם ברישום שנערך ע"י האורטופד, לאחר בדיקה, נרשם : "לאחר הרמת משקל כאבים ב...(מילה לא מובנת- ע.ק.) גב + מותני...". 8. בחקירתו הנגדית, עת ניתנה לתובע ההזדמנות להתייחס לרישומים הללו, שלא זו בלבד שאין בהם כדי לשפוך אור על נסיבות הפגיעה הנטענת אלא שאין הם מתיישבים לכשעצמם אף עם גרסתו הכללית והסתמית דלעיל, אף אין בהם זכר לזיהום ולפריחה מהם סבל לטענתו וזו האחרונה אף נשללה בהם במפורש, כל שהשיב: " בבי"ח לא בדקו אותי כמו שצריך...". (?) התובע שלל פגיעה על דרך מכה או נפילה וטען, כי לא דיבר עם הרופאים בביה"ח משהגיע, לטענתו, ללא הכרה. אמנם התלוו אליו המעביד ושני פועלים, אולם בשלב זה הבהיר, כי לאמתו של דבר אף אחד מהם לא היה עמו עת ביצע את עבודתו ועת לקה בליקויים בהם לקה לשיטתו. לא זו בלבד שגרסה אחרונה זאת שוב אינה מתיישבת, לכשעצמה, עם הרישום בטופס הפגיעה, שם ציין התובע במפורש כי היו שני עדים לפגיעה, אלא בהינתן כי התובע לא זימן מי מן הרופאים בחדר המיון למתן עדות והבהרה באשר לרישומים ולבסיס להם, הרי הדברים תמוהים, משאין זה סביר כי 3 רופאים שונים, מתחומים שונים, ירשמו מהגיגי ליבם כי מדובר במי שהובא אליהם לאחר הרמת דבר כבד וכי סובל הוא מחום , כאבי גב ושרירים , "ללא פריחה...". קל וחומר כך בשים לב להלכה הפסוקה בדבר החשיבות המיוחסת לאנמנזה הרפואית ונפקותה בהליך מסוג זה, מה גם באין עדים לאירוע עפ"י הגרסה המאוחרת, כפי שנמסרה מפי התובע בחקירתו בביה"ד. נוסיף , כי אף לא מצויין כי התובע הגיע לחדר המיון כשהוא מחוסר הכרה. גם לכך - אין , אפוא,תימוכין. 9. ודוק, לא נעלם מאתנו רישום רופא קופ"ח, אצלו ביקר התובע, מסתמא, בשעות הערב ביום 8.3.09, דא עקא שגם עפ"י רישום זה (ת/1) אין עדות לאירוע תאונתי כלשהו , בבחינת "גורם מחולל" , משכל שנרשם: "לדבריו היום תוך כדי עבודה לאחר עבודה "בדישא" (כך במקור - ע.ק) חולה פתח קוצר נשימה, נפיחות בגוף , בבטן ובאשכים , הופנה עם אמבולנס לביה"ח הלל יפה, קיבל טיפול באנהלציות...". לא למותר יהא לציין, כי הביקור סווג כ"ביקור רגיל" (להבדיל מ"תאונת עבודה"). אף לא נעלם מאתנו רישום המעביד על גבי טופס התביעה למל"ל, משאישר הלה ביום בו הוגשה התביעה למל"ל (26.3.09) , כי "תוך כדי עבודה לביוב במקום שיש בו דשא, קיבל את האירוע", אולם אף ברישום זה אין כדי לסייע לתובע, שכן גם בו אין תימוכין לקיומו של גורם מחולל כלשהו, תנאי "בלעדיו אין" לאירוע תאונתי שאירע "תוך כדי ועקב העבודה", כהגדרתו בחוק ובפסיקה, אף לא ברור מהו ה"אירוע". קל וחומר כך בשים לב להבהרת התובע בעדותו בביה"ד, כי המעביד כלל לא עבד עמו ביום בו מדובר ,ממילא לא נכח וכל שנרשם על ידו מבוסס אפוא על דברי התובע כפי שנמסרו לו. הוא הדין ברישום המעביד על גבי טופס 250 , ללא תאריך , אף בו צויין, סתמית וכללית: "תוך כדי עבודה בשיפוצים ותיקונים , ..... (מילה לא ברורה) בתאונה ..... (מילה לא ברורה) ועבד בצנרת ביוב בחצר שבו דשא ולאחר שעה התחיל אצלו חום , פריחה והתייבשות וחולשה כללית .....". כל שנאמר לעיל חל על רישום אחרון זה , גם ממנו לא עולה קיומו של אירוע תאונתי על גורם מחולל כלשהו. 10. בנסיבות כמתואר לעיל, משלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי כלשהו , על גורם מחולל ,בעבודתו של התובע מיום 8.3.09, הרי אף החום שהתפתח אצלו (ודוק, חום בלבד, מתוך כל הפגימות להן טען בטופס התביעה) - לא הוכח, כי נגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק ובפסיקה. מקובלת עלינו לעניין זה טענת המל"ל, כי "אין די בכך כי הופיע (החום - ע.ק) בעת העבודה כדי להכיר בו כפגיעה בעבודה". 11. אשר על כן, התביעה נדחית. כמקובל בתביעות בתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות. 12. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. התייבשות