להלן פסק דין בסוגיית הכרה בביטוח לאומי כתאונת עבודה בגין הרמת דברים כבדים בעבודה: פסק דין 1. זוהי תביעה, במסגרתה מבקש התובע להכיר בפגיעה בגבו, כתאונת עבודה. 2. העובדות בתיק זה אינן במחלוקת, והן הוגדרו כדלקמן: א.         התובע יליד שנת 1973.   ב.         התובע עבד אצל נסראת עראף ובניו, במשק חזירים, למשך כ-4 שנים, 6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום, בעבודה פיזית קשה מאוד, שעיקרה הרמת והעברת חזירים חיים ומתים, קטנים וגדולים, וכן ניקיון, האכלת חזירים והעברת עגלות במשקל כבד מאוד, כפי שיפורט להלן.   ג.          כאמור, עיקר עבודתו של התובע היתה הרמת חזירים והעברתם מכלוב לכלוב ומהכלוב אל המשאית, לצורך שחיטה.   ד.         הרמת והעברת החזירים הינה במשקלים שונים, החל מגיל חודש, כשהחזיר במשקל של 15-10 ק"ג, העביר אותו מכלוב אל כלוב כדי לפטמו (פיטום החזיר), ועד הגיע החזיר למשקל של כ-50 ק"ג, אז העביר את החזיר לכלוב אחר.   ה.         העברה של החזירים נעשית גם בידיים וגם בעגלות, היינו מעמיסים את החזירים על העגלה בידיים ופורקים אותם מהעגלה לכלוב, גם בידיים.   ו.          בנוסף לאמור לעיל, נהג התובע להרים ולגרור פגרי חזירים שמתו ומשקלם של אותם פגרים הגיע לכ-50 ק"ג, כאשר היה על התובע לפנות את הפגרים הנ"ל מחוץ למשק החזירים.   ז.          מספר החזירים המתים יכול היה להגיע ל-7 ביום.   ח.         כמו כן, היה התובע סוחב ומרים, יחד עם שני פועלים נוספים, את אמהות החזירים שמתו ומשקלן הגיע עד 200 ק"ג.   ט.         כך גם היה על התובע להעביר את החזירים הגדולים, חיים, במשקל של 60-50 ק"ג לשחיטה (מהכלוב למשאית) ולאחר שהבוקסה (כלוב החזיר) התפנתה, היה על התובע להעמיס את החזירים היותר קטנים, במשקל של כ-40 ק"ג, אל אותה בוקסה פנויה והבוקסות הינן בהפרש גבהים של כ-1.5 מטר, היינו, התובע היה מרים את החזיר במשקל של כ-40 ק"ג, בהפרשי הגבהים הנ"ל.   י.          לעיתים היה על התובע להעמיס, יחד עם עובד נוסף, חתיכות בטון כבדות מאוד במשקל של כ-170 ק"ג לחתיכה, אותה היה צריך להעמיס על עגלה ולהוביל ליעדה במשק החזירים ולהוריד אותה.   יא.        התובע נהג להרים כ-150 חזירים ליום. 3. תחילה מונה כאן ד"ר מנחם יצחקי, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעמו של בית הדין, הוא נתן חוות דעתו והשיב על מספר רב של שאלות הבהרה, כשבחוות הדעת הוא נוקט בלשון של: "...ייתכן בהחלט שסוג זה של עבודה החמיר במידה מסויימת את מצבו ובכך כן קיים קשר סיבתי מסויים עם כל ההסתייגויות שציינתי לעיל." (ראה: תשובה ב', חוו"ד מיום 21.9.08). וכך גם בתשובה ד' מחוות דעתו של ד"ר יצחקי מיום 21.9.08, עולה כי: "המצב הקיים בעיקרו הינו תוצאה של תהליך תחלואתי מתמשך, אולם לסוגים מסויימים של פעילות בעבודה המתוארים בעובדות, יכולה היתה להיות השפעה בלתי הפיכה שמצטרפת למצב התחלואתי ותורמת להחמרתו. 4. מחוות דעתו של ד"ר יצחקי ומתשובותיו על שאלות ההבהרה ניכר היה, כי לשיטתו אין הוכחה בספרות, שטראומה כשלעצמה גורמת לפריצת דיסק, והרמת משא כבד גם היא לא יכולה להביא לפריצת דיסק, כשהדיסק בריא. מאחר וראינו בבית הדין, מומחים רפואיים שמינינו והם סוברים אחרת, שוכנענו, כי זהו המקום בו קם הצורך למנות מומחה יועץ רפואי נוסף וכך ביום 13.7.10, מינינו את ד"ר אנג'ל לשמש כמומחה יועץ רפואי נוסף. 5. ביום 29.7.10, ניתנה חוות דעתו של ד"ר אנג'ל, אשר רשם את הדברים הבאים: "א. התובע סבל מכאבי גב תחתון על רקע בלטי דיסקים רבים בעמוד שדרה מותני, היצרות מבנית בתעלת השדרה ושינויים ניווניים במפרקי פסט. ב.-ה. עבודתו גורמת נזקים זעירים, מרובים ובלתי הפיכים שתורמים להתפתחות מחלתו. מדובר בעבודת סבלות קשה וממושכת. תרומת העבודה היא במנגנון מיקרוטראומה והשפעתה אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים." 6. יצויין, כי מאז שניתנה חוות דעתו של ד"ר אנג'ל ועד היום, חלפה כמעט חצי שנה, ולו סברה ב"כ הנתבע, כי נפל פגם כלשהו בהנמקת חוות הדעת של ד"ר אנג'ל, יכולה היתה לבקש הפניית שאלות הבהרה, כאמור בהחלטה מיום 8.8.10. 7. היום, לבוא ולטעון, כי אין מקום לקבל את חוות דעתו של ד"ר אנג'ל, כי לטעמה של ב"כ הנתבע, היא קצרה מדי - זה לא מתקבל על הדעת. 8. עלינו לזכור, כי המדובר בבחור צעיר, יליד 1973, כשבעובדות עצמן עליהן הסכים הנתבע, צויין כי הוא עבד בעבודה פיזית קשה מאוד, שכללה הרמה רבה של חזירים כבדים ומשקלים כבדים, מספר רב של פעמים מדי יום ביומו, 7 ימים בשבוע. 9. כאשר עומדות לפנינו שתי חוות דעת, האחת של ד"ר יצחקי, הנוקט בלשון של ייתכן כי סוג זה של עבודה קשה החמיר במידה מסויימת את הפגיעה בגבו של התובע, ומאידך, שולל באופן קטגורי קיומו של קשר סיבתי בין מחלה דיסקלית לבין טראומה וקובע, כי טראומה כשלעצמה לא יכולה לגרום לפריצת דיסק; ומנגד עומדת לפנינו חוות דעתו של ד"ר אנג'ל, הקובע באופן חד משמעי, כי עבודתו של התובע גורמת נזקים זעירים מרובים ובלתי הפיכים, שתורמים להתפתחות מחלת הגב ומנגנון המיקרוטראומה והשפעת העבודה אינה פחותה בהרבה על הליקוי בגב מהשפעת גורמים אחרים, יש לטעמנו להעדיף את האמור בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל, שהינה חוות דעת חד משמעית, ברורה ולפיה יש לקבוע קשר סיבתי על דרך המיקרוטראומה, בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו. 10. על סמך האמור בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל מיום 29.7.10, כששוב יודגש, כי ב"כ הנתבע לא ביקשה מעולם להפנות אליו שאלות הבהרה - אנו מקבלים את התביעה. 11. הנתבע ישא בשכ"ט עורך-דינו של התובע, בסך של 4,000 ₪, שישולם תוך 30 יום. הרמת משקל