הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה


פסק דין      

  1. בתיק זה טיפל הנשיא שפיצר ועם מינויו עבר התיק למותב בראשותי.
  2. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בתאונה מיום 28.3.08 כתאונת עבודה.
  3. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "מעיון בפרטי תביעתך ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך. מדובר בהפרדות רשתית ספונטנית שאינה קשורה בתנאי עבודתך", הגיש הוא תביעה לבית הדין.
  4. העובדות המוסכמות הינן –

א. התובע יליד 30/8/194;
ב. התובע עובד כאיש אחזקה במוסך בחברת תרכובות ברום ברמת חובב;
ג. ביום חמישי 27/3/08 החליף התובע גלגל נקוב (מפונצ'ר) במכשיר הקרוי משנע מכולות;
ד. מדובר במתקן במשקל 40 טון שהרמתו מתבצעת באמצעות מגבהה (ג'ק) הידראולי;
ה. הגלגל משקלו כ-300 ק"ג והוא מחובר למשנע באמצעות 35 אומים (מוטרות);
ו. התובע עסק בפירוק האומים על ידי ידית כוח המופעלת ידנית, תוך סיוע בפטיש אויר;
ז. לקראת סיום פירוק האומים בגלגל חש התובע סחרחורת וטשטוש;
ח. התובע הפסיק עבודתו למחצית השעה בערך ואז חש בטוב, סיים את עבודתו שעה נוספת ואסף את הכלים והלך לביתו;
ט. בימים שישי ושבת (28 ו-29 למרץ) שהה התובע בביתו;
י. ביום ראשון ושני (30 ו-31 למרץ) עבד התובע כרגיל;
יא. ביום שלישי (1/4/08) טס התובע עם רעייתו לחופשה במרוקו;
יב. במהלך שלושת הימים הראשונים לטיול חש התובע בטוב;
יג. ביום הרביעי קם התובע משנתו תוך שאינו רואה בעינו הימנית;
יד. התובע לא קיבל טיפול רפואי בחו"ל;
טו. התובע חזר ארצה ביום שישי 11/4/08;
טז. ביום 13/4/08 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי;
יז. מצבו של התובע הוא כעולה מהחומר הרפואי.
5. לאור העובדות המוסכמות מונה ד"ר גבריאל כרמון, מומחה למחלות עיניים, כמומחה מטעם בית הדין (להלן – המומחה הראשון) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן –
"א. מהי המחלה ממנה סובל התובע כעולה מהתעודות הרפואיות?
ב. הקיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע בעבודה בתאריך 27.3.08, כפי שתואר בעובדות שלעיל?
ג. האם אי הכושר לעבודה על פי התעודה הרפואית לנפגע בעבודה המצורפת להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב האירוע הנ"ל?
באם המומחה יקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע וחלק מקורו במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובע אי כושר אותו ניתן לייחס לאירוע מ- 27.3.08?"

6. המומחה הראשון, בהשיבו לשאלות שהופנו אליו ובהמשך לשאלות ההבהרה השיב שמסקנתו של המומחה הינה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין מחלת התובע וזאת, בין היתר, תוך הסתמכות על קביעתו כי התובע ביצע עבודה פיסית חריגה.
7. ביום 22.4.10 נעתר בית הדין לבקשת הנתבע והורה על מינוי מומחה רפואי אחר מהטעם שהמומחה התבסס בקביעתו על העובדה שהתובע ביצע עבודה פיסית חריגה, עובדה שלא הופיעה ברשימת העובדות המוסכמות ובכך חרג ממסכת העובדות שהונחה בפניו.
8. בית הדין מינה כמומחה אחר את ד"ר מרדכי סילפנרויד מבית החולים שערי צדק (להלן- המומחה) אשר נתבקש להשיב על אותן שאלות שנתבקש ד"ר כרמון להשיב וכמפורט בסעיף 5 לפסק הדין. לרשימת העובדות המוסכמות שהופנתה למומחה הוסף המשפט לעובדה יא' "מדובר בטיסה של כ-3 שעות".
9. ביום 2.6.10 ניתנה חוות דעתו של המומחה בה נקבע, בין היתר –
"א. המחלה ממנה סובל התובע הינה הפרדות רשתית בעין ימין עם ירידה בראיה עד כדי תנועות יד בלבד.
ב. אין קשר סיבתי בין המחלה והאירוע בעבודה, כפי שתואר על ידי כבודו. (סחרחורת וטשטוש לקראת סיום פרוק האומים שחלפה לאחר כמחצית השעה).
ג. אי הכושר לעבודה אינו קשור לאירוע בעבודה כפי שתואר ב- 27/3/08."
10. ביום 11.8.10 התיר בית הדין, לבקשת ב"כ התובע, להפנות למומחה שאלות הבהרה כלהלן –
"א. נא נמק והסבר האמור בסעיף ב' לחוות דעתך, על מנת שבית הדין הנכבד יוכל להבין כיצד הגעת למסקנה בדבר העדר קשר סיבתי.
ב. נא אשר כי התובע נדרש ביום 27.3.08 לעבודה פיזית – החלפת גלגל כבד.
ג. האם לעמדתך מאמץ פיזי יכול היה לגרום למחלת התובע – היפרדות רשתית?
ד. האם קיימת, בעולם הרפואה, אסכולה רפואית הסוברת שהתשובה לשאלה 3 הינה חיובית.
ה. האם ישנם גורמי סיכון שיכולים להוביל להפרדת רשתית?
ו. האם ישנם סימנים מקדימים להיפרדות רשתית?
ז. האם קיימים בתיקו הרפואי של התובע גורמי סיכון אשר יכולים להעיד כי התובע צפוי היה ללקות בהיפרדות רשתית.
ח. האם התובע היה קצר רואי ו/או סבל מבעיות עיניים בעבר?
ט. באם תשובתך לשאלות 7-8 הינה שלילית, האם יש בידך הסבר לפרוץ מחלתו של התובע?
י. האם מדובר במחלה שיכולה להתפתח ללא כל גורם סיכון ו/או אירוע טראומתי קודם?
יא. נא אשר כי התובע סבל מקרע פרסתי (HORSE SHOE).
יב נא אשר כי קרע פרסתי נבדל מחורים עגולים ניווניים?
יג. האם יש בעובדה שהתובע סבל מקרע פרסתי כדי לתמוך בטענה שמדובר באזור שלאחר חבלה?
יד. נא אשר כי בזגוגית עינו הימנית של התובע נמצא "TOBACO DUST"?
טו. נא אשר כי בעינו השמאלית של התובע היתה הזגוגית צלולה.
טז. נא אשר כי עובדות אלה תומכות בכך שתהליך היפרדות הרשתית נערך בשלבים, וכי לא מדובר במצב שנוצר באופן פתאומי?
יז. נא אשר כי הסימפטומים שחש התובע כשנדרש לעבודה פיזית (החלפת גלגל כבד), דהיינו טשטוש וסחרחורת, מתאימים למצב של תחילת היפרדות רשתית ו/או היפרדות רשתית חלקית.
יח. נא אשר כי יש בעובדה שהתובע סבל מירידה הדרגתית בראיה במשך 10 ימים – כדי ללמד שהיפרדות הרשתית היתה הדרגתית."
11. המומחה בהשיבו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו נימק את מסקנתו בדבר העדר הקשר הסיבתי בין המחלה לאירוע כדלקמן –
"1. בתיאור של כבודו בעובדות המוסכמות לא מוזכרת כל חבלה לעין, ובנוסף לא מוזכרת תלונה עינית כלשהי בזמן ביצוע העבודה ב- 27/3/08.
לפי נייר העמדה של אגוד רופאי העיניים בישראל מ-2002 על מנת לקשור בין אירוע כלשהו והפרדות רשתית צריך שתהיה חבלה ישירה לגלגל העין..."
כן אישר המומחה, כי "לפי העובדות של כבודו התובע נדרש לעבודה פיזית."
באשר לסימפטומים שחש התובע בעת שנדרש לעבודה הפיסית, השיב המומחה –
"17. אין קשר בין הסימפטומים טשטוש וסחרחורת ובין התחלת הפרדות רשתית."
באשר לשאלת ההבהרה, אם יש בעובדה שהתובע סבל מירידה הדרגתית בראיה במשך 10 ימים – כדי ללמד שהיפרדות הרשתית היתה הדרגתית, השיב המומחה –
"18. בעובדות כפי שנכתבו על ידי כבודו כעובדות מוסכמות במכתבו מ- 19/4/2010 אין אזכור של ירידה הדרגתית בראיה במשך 10 ימים. יתרה מכך מוזכר בעובדות המוסכמות בסעיף י"ד: במהלך שלושת הימים הראשונים לטיול חש התובע בטוב."
טענות הצדדים
12. התובע טוען כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה הראשון שכן המומחה קבע באופן חד משמעי, כי קיים קשר סיבתי בין פגיעתו של התובע לבין האירוע בעבודתו, וזאת בהסתמך על מהות הפגיעה של התובע בעינו (קרע פרסתי) שהינו מתאים למצב שלאחר חבלה וכן נלקח בחשבון הנתון שצוין בגיליון הבדיקה של התובע, כי נראה בזגוגית עין ימין "Tobaco Dust" דבר המצביע על כך שהתהליך החל זמן מסוים קודם לכן ולא מדובר במצב שנוצר זה עתה.
כן טוען התובע, כי בחוות דעתו של המומחה הראשון צוין כי לתובע לא היו כל גורמי סיכון להפרדות הרשתית וכי הוא לא סבל מקוצר ראייה ואף בכך יש לתמוך במסקנה כי מחלתו נגרמה כתוצאה מהאירוע מעבודתו.
באשר לחוות הדעת של המומחה (ד"ר סילנפרויד) טוען התובע, כי המומחה ביסס את חוות דעתו על עמדת איגוד רופאי העיניים משנת 2002 תוך התעלמות מתיקו הרפואי של התובע והעובדות המופיעות שם וזאת כעולה ממכתב השחרור מיום 14.4.08 לפיו התקיימה ירידה הדרגתית בראייתו של התובע.
לגרסת התובע, חוות דעתו של המומחה אינה ממש חוות דעת שכן המומחה לא נתן את דעתו ועמדתו האישית לקשר בין האירוע לבין המחלה והפנה לעמדת האיגוד בלבד.
מוסיף התובע וטוען, כי עסקינן במחלוקות בין אסכולות ובנסיבות אלה על בית הדין לאמץ את האסכולה המיטיבה עם התובע. לחילופין, מבוקש על ידי התובע למנות מומחה רפואי שלישי במקומו של המומחה.
13. הנתבע טוען, כי במקרה דנן ראוי כי בית הדין יאמץ את חוות הדעת של המומחה שכן בהתאם להנחיות הנשיא אדלר מיום 13.4.10 מינוי מומחה משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון. יתרה מזו, חוות דעתו של המומחה הראשון חורגת מהעובדות המוסכמות ואף מטעם זה אין להיזקק לה.
עוד טוען הנתבע כי אין כל ממש בטענות לפיהן התובע סבל מירידה הדרגתית בראיה במשך 10 ימים ממועד האירוע. לגרסתו, הירידה ההדרגתית הנטענת ברישומים הרפואיים הינה מיום 4.4.08 ולא מיום האירוע (27.3.08) שכן התובע אושפז ביום 14.4.08 ועל פי התיעוד הרפואי סבל מירידה הדרגתית בראיה כשבוע וחצי טרם אשפוזו. כמו כן, על פי העובדות המוסכמות הרגיש התובע טוב בשלושת הימים הראשונים לטיול ורק ביום הרביעי לא יכול היה לראות בעינו הימנית.
מוסיף הנתבע וטוען, כי אין עסקינן במחלוקת בין אסכולות רפואיות וכי עמדת איגוד רופאי העיניים לפיה מאמץ גופני ללא חבלה ישירה לגלגל העין אינה מובילה להפרדות רשתית - שרירה וקיימת עד היום.
לבקשת התובע למינוי מומחה שלישי נוסף טוען הנתבע שיש לדחותה שכן בהתאם להנחיות הנשיא אדלר מינוי כזה ייעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן וכי נסיבות המקרה דנן אינן מצדיקות מינוי מומחה שלישי.
הכרעה
14. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים – נחה דעתינו כי אין לקבל את עמדת התובע.
במקרה מושא פסק הדין, מינה בית הדין (הנשיא שפיצר) את ד"ר סילפנרויד כמומחה אחר וזאת מהטעם שהמומחה הראשון ד"ר כרמון התבסס בקביעתו על עובדה שלא הופיעה ברשימת העובדות המוסכמות ובכך חרג למעשה ממסכת העובדות שנקבעה על ידי בית הדין. הנשיא שפיצר בהחלטתו הסתמך על הנחיות נשיא בית הדין הארצי שפורסמו בפד"ע כב, 199 (ראה החלטת בית הדין מיום 22.4.10).
בהתאם להנחיות האחרונות שנקבעו על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופט אדלר) בדבר מינוי מומחים רפואיים מיום 13.4.10 -
"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה." כן נקבע בהנחיות, כי "מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון."
(ראה בעניין זה גם את סעיף 14 להנחיותיו הקודמות של הנשיא אדלר, פד"ע כב 199 אשר קבעו דין זהה באשר למינוי מומחה אחר).
15. לאור הנחיות מפורשות אלה, נדחות טענות התובע בדבר קבלת חוות דעתו של המומחה הראשון והעדפתה על פני המומחה וכן בדבר קיום מחלוקת בין אסכולות רפואיות.
16. נותר איפוא לבחון האם לאמץ את חוות דעתו של המומחה, אם לאו. הלכה פסוקה היא כי -
"אין המומחה - היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים". (דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374) (ההדגשה הוספה - א.ס.).
17. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה סבור באופן חד משמעי שלא קיים קשר סיבתי-רפואי בין האירוע בעבודתו של התובע לבין המחלה ממנה סובל, הפרדות ברשתית בעין ימין עם ירידה בראיה.
בעניין זה, חוות דעתו של המומחה הינה ברורה ומעוגנת בעובדות באשר הוא מסתמך על העובדות המוסכמות לפיהן התובע סבל מסחרחורת וטשטוש לקראת סיום עבודתו (סעיף ב' לחוות הדעת) וכי לא מוזכרת כל חבלה בעין או כל תלונה עינית כלשהי בזמן ביצוע העבודה מיום 27.3.08 (סעיף 1 לתשובות ההבהרה).
18. טענת התובע לפיה המומחה התעלם מתיקו הרפואי של התובע ומכך שהתובע סבל מירידה הדרגתית בראיה במשך 10 ימים – אין בה ממש.
ראשית, אין בעובדות שהוצגו בפני המומחה כל עובדה הקובעת כי התובע סבל מירידה הדרגתית בראיה במשך 10 ימים, וכך ציין המומחה בצדק בתשובותיו לשאלות ההבהרה (סעיף 18).
התובע לא טען לכך בכתב תביעתו ובעדותו בדיון מיום 7.5.09 (שם רק ציין, כי ב- 3 הימים הראשונים הרגיש כרגיל וביום הרביעי קם בבוקר ולא יכול היה לראות בעין ימין).
שנית, מעיון בתיעוד הרפואי עולה, כי אין כל ממצא רפואי לפיו סבל התובע מירידה הדרגתית בראייתו סמוך לאירוע. האסמכתא היחידה לכך הינה רישום הרופא במכתב השחרור מיום 14.4.08 (עת הגיע התובע לאשפוז) לפיה לטענת התובע סבל מירידה הדרגתית בראיה כשבוע וחצי טרם אשפוזו, דהיינו מיום 4.4.08 ולא מיום 27.3.08.
משצוין בעובדות המוסכמות כי החל מהיום הרביעי, דהיינו מיום 2.4.08 חש התובע בכך שאינו רואה בעינו הימנית – נתון זה נלקח בחשבון ממילא בחוות דעתו של המומחה.
19. לא מצאנו, כנטען על ידי התובע, כי נפל פגם כלשהו בכך שהמומחה הסתמך על נייר העמדה של איגוד רופאי העיניים בישראל משנת 2002 לפיה על מנת לקשור בין אירוע כלשהו והפרדות רשתית צריך שתהיה חבלה ישירה לגלגל העין. ההיפך הוא הנכון - הסתמכות המומחה על נייר זה מתבקשת והכרחית לאור המסקנות המופיעות בו.
מעיון בנייר העמדה עולה, כי הוא נמסר למוסד לביטוח לאומי ביום 24.4.02 בעקבות פניית המוסד לביטוח לאומי לאיגוד רופאי העיניים בשאלת נושא הקשר בין חבלה לא ישירה לעין לבין היווצרות הפרדות רשתית.
בעקבות פנייה זו הוקמה ועדה שחבריה היו פרופ' גיורא טרייסטר, פרופ' ענת לבנשטיין, פרופ' יוסי מויסייב ופרופ' יובל יסעור, אשר בחנה הן את הספרות המקצועית והן את הניסיון הקליני של חבריה, וכך קבעה הועדה –
"הספרות הרלוונטית והנסיון הקליני שוללים קשר אפשרי בין חבלה לראש או לגוף, או מאמץ גופני, ללא חבלה ישירה לגלגל העין, לבין התפתחות הפרדות רשתית."
כן צוין בנייר העמדה, כי בדיון בוועדה התברר שאף אחד מחברי הועדה לא נתקל במקרה בו חבלת ראש ללא חבלה ישירה לגלגל העין או מאמץ גופני גרמו להפרדות רשתית.
20. מסקנות הועדה הינן מפורשות ויש בהן כדי לתמוך באופן חד משמעי בחוות דעתו של המומחה, לפיו במקרה בו הוכח מאמץ פיסי בלבד אך אין כל ממצא לחבלה בעין במהלך האירוע – מתחייבת המסקנה, כי לא נמצא קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין עבודתו.
21. התובע לא המציא כל אסמכתא לקיומה של אסכולה רפואית אחרת העומדת בסתירה לנייר העמדה שלעיל. עיון במאמרו של פרופ' בלומנטל, מנהל שירות הגלאוקומה בבית החולים הדסה, אשר הוצא מתוך אתר המנוהל באינטרנט וצורף לסיכומיו של ב"כ התובע, דן בתופעת הפרדות הרשתית והסימנים המקדימים לה ואינו עומד כלל בסתירה למסקנות הועדה שלעיל אשר עניינן כאמור בסיבות להיווצרותה.
22. מכל האמור, שוכנענו כי חוות דעתו של המומחה, ד"ר סילנפרוינד, מבוססת על העובדות, מנומקת היטב ועולה בקנה אחד עם האסכולה הרפואית המקובלת בעניין זה. לפיכך, הננו מאמצים את חוות דעת המומחה וקובעים שאין להכיר באירוע מיום 27.3.08 כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.
23. לאור העובדה כי בית הדין מאמץ את קביעותיו של המומחה - נדחית בקשת התובע למינוי מומחה שלישי.
24. סוף דבר – התביעה נדחית.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון