תנאי הזכאות לזכויות שונות הנובעות מחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 הוא, כי דורש הקיצבה הינו "מבוטח", דהיינו - הוא "תושב ישראל".להלן פסק דין בנושא הכרה כתושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי:פסק דין 1. עניינה של התובענה דנן הנה החלטת הנתבע שלא להכיר בתובע כתושב ישראל החל משנת 1974. 2. ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה: א. התובע יליד 1953 נשוי ואב לשני ילדים בוגרים. ב. אשת התובע ומשפחתו מתגוררים בבית בעזריה מחוץ לתחומי מדינת ישראל. ג. אין חולק, כי החל משנת 1953 ועד לשנת 1998 התגורר התובע מחוץ לתחומי מדינת ישראל. ד. התובע עובד בתחנת דלק בשכונת ראס אל עמוד בירושלים. 3. הסוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה מקום מגוריו ומרכז חייו של התובע, האם בראס אל עמוד או בעזריה מחוץ לתחומי מדינת ישראל. 4. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו בפנינו - התובע ואנוור הדיב, חברו של התובע. כן העידו, חטיב סמיר, אח התובע ומר נאסר סעאד, חוקר מטעם הנתבע. במהלך העדויות הוגשו הראיות הבאות: דו"ח רב שנתי מפורט מיום 10/7/07, סומן נ/1, דו"ח רב שנתי מפורט חטיב מועאד, סומן נ/2, דו"ח רב שנתי מפורט מיום 8/3/09, סומן נ/3, רישום הודעה, סומן נ/4, לוח תצלומים, סומן נ/5, דו"ח פעולה וזיכרון דברים, סומן נ/6. 5. דיון והכרעה תנאי הזכאות לזכויות שונות הנובעות מחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 הוא, כי דורש הקיצבה הינו "מבוטח", דהיינו - הוא "תושב ישראל". בית דין זה נדרש למבחנים לקביעת מעמדו של אדם כ"תושב ישראל" מספר רב של פעמים. בעניין זה נפסק כי : "לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל, אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה, אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה. תשובה תבוא ממכלול הנסיבות, כעולה מכל האמור לעיל. נדגיש רק זאת, שבחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" (דב"ע מה/73-04 עיידא סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 84, 79). באשר לנטל ההוכחה. על פי ההלכה, אם לפני התקופה הרלבנטית היה התובע תושב ישראל, הרי שחובת ההוכחה תוטל על המל"ל להראות כי העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לתחומי מ"י. אולם, כאשר תובע מודה כי עזב את תחום מדינת ישראל וכי התגורר מחוץ לו, עובר נטל ההוכחה, כי חזר להתגורר בתחום, אל התובע (ראה עב"ל 470/08 עלאן אינאס נ' המל"ל, לא פורסם ניתן ביום 18/8/09). 6. במקרה שלפנינו, נטל ההוכחה מוטל על התובע שכן על פי עדותו, עד לשנת 1998, התגורר מחוץ לתחומי מדינת ישראל. 7. גרסת התובע לגבי מקום מגוריו התובע טען, כי הוא מתגורר בשכונת ראס אל עמוד במתחם תחנת הדלק המנוהלת על ידו ועל ידי ואחיו. מדובר בנכס שהתובע קיבל בירושה מאביו המנוח. מתחם כולל את תחנת הדלק, דירות מגורים שלו ושל אחיו סמיר, חנויות ומוסך. התובע טען, כי הוא מתגורר בדירה מאז שנת 1998 ואשתו וילדיו מתגוררים בעזריה, בנכס המשפחתי שאף הוא חלק מעיזבון אביו המנוח. 8. ייאמר כבר עתה, כי במהלך העדויות ועל בסיס הראיות שהוצגו בפנינו, גרסת התובע התגלתה כרצופת סתירות ואי בהירויות. התובע לא ידע ליישב בין הסתירות שהתגלו בגרסאותיו ולא נתן כל הסבר משכנע לנתונים הסותרים כאמור, הכל כפי שיפורט בהמשך פסק הדין. 9. הנתונים המצויינים בדו"ח רב שנתי מפורט שהוגש על ידי התובע ביום 10/7/07 התובע פירט את מקומות מגוריו בדו"ח הרב שנתי כדלקמן: משנת 1953 ועד שנת 1957 - עזריה, מחוץ לתחומי מדינת ישראל. משנת 1957 ועד שנת 1990 - כווית. משנת 1990 עד שנת 1998 - עזריה. החל משנת 1998 ועד היום - ראס אל עמוד. לעומת זאת, בדו"ח רב שנתי מפורט שהוגש על ידי התובע ביום 8/3/09 נרשם, כי משנת 1957 ועד שנת 1980 - עזריה. משנת 1972 עד שנת 1979 - אנגליה. משנת 1980 עד שנת 1990 - כווית. משנת 1990 עד שנת 1998 - עזריה. התובע לא ידע להסביר מדוע קיימים הבדלים בנתונים שמסר על מקומות מגוריו והשיב: "ש. נושא של אנגליה את לא כותב בנ/1 בכלל, אתה כותב שמ 57 עד 90 היית בכווית. למה המועדים של התושבות בשני הדוחות הם שונים ת. אני זוכר שהזכרתי אולי לא רשמו", (עמ' 11 לפרוט' ש' 1-3). 10. לא זו אף זו, בכתב התביעה טען התובע, כי לא עזב את ירושלים מעולם וכל חייו התגורר בתחומי מדינת ישראל. הצהרה זו לא התיישבה עם הצהרותיו ועדותו בפנינו לפיהם, עד שנת 1998 התגורר מחוץ לתחום. התובע התחמק ממתן הסבר לכך וטען, "אני לא זוכר שאמרתי את הדברים האלה. אבל זה יודע שאני גרתי מחוץ למדינה", (עמ' 9 לפרוט' ש' 18). 11. בחקירתו בפנינו טען התובע, כי הוא ואישתו אינם פרודים אלא פרודים "במגורים" בלבד. לטענתו, נפרדו לפני כ - 5 שנים ולפני כן התגוררו שניהם יחד בראס אל עמוד ובעזריה. בהמשך טען, כי משנת 1998 עד שנת 2004 התגורר עם אשתו בראס אל עמוד בלבד ולאחר הקמתה של גדר ההפרדה אשתו מתגוררת בעזריה והוא בראס אל עמוד. לגבי בנו מוארד טען, כי כל חייו התגורר בעזריה. אולם, אז התברר, כי בדו"ח הרב שנתי שהוגש על ידי בנו מוראד, סומן נ/2, חתם התובע על הצהרה לפיה, מוראד מתגורר בראס אל עמוד משנת 1998. התובע לא נתן כל הסבר לכך, "ש. בראס אל עמוד. אתה חתמת על הצהרה של הבן שלך שמוראד גר מ 98 עד היום בראס אל עמוד וכאן אמרת שהוא מעולם לא גר בראס אל עמוד אלא בעזריה עם אשתך ומהיום בו שנולד. ת. לא הייתה גדר היו עוברים משנת הצדדים. ש. בית הדין - בנקודת הזמן של 1007 כבר הייתה גדר, למה כתבת את זה כמו שכתבת? ת. העד ממלמל", (עמ' 10 לפרוט' ש' 9-13). 12. זאת ועוד התברר, כי גם לגבי מגורי אשתו העלה התובע מספר גרסאות: "ש. בנ/1 מה כתוב לגבי אשתך, איפה הכתובת שלה משנת 98. כתוב שהיא גרה בראס אל עמוד, אבל אתה אמרת פה שאשתך גרה בעזריה. וב 2007 הצהרת שגם אשתך גרה בראס אל עמוד, וזה לא מה שאמרת כן. ת. מ 98 עד שבנו את הגדר אשתי הייתה באה לכן. אבל מאז שבנו את הגדר. ש. אתה ב 2007 מצהיר לנו שאשתך גרה בראס אל עמוד איתך וזה בניגוד למה שאמרת בתצהיר. ת. אני לא יכול להבהיר את זה", (עמ' 11 לפרוט' ש' 4-9). 13. עוד טען התובע, כי הוא עובד בלילות בתחנת הדלק וכי הוא ואחיו בעלים של תחנת הדלק. תחילה טען, כי הוא עובד 8 שעות בתחנת הדלק וכי במשך היום הוא שוהה בתחנת הדלק שלא לצרכי עבודה. ברם, בהמשך עדותו הציג גרסה אחרת לפיה, תחנת הדלק סגורה בלילות, מהשעה 20:00 עד השעה 6:00 בבוקר וכי הוא אינו עובד בשעות הלילה אלא נשאר עם אחיו לעזור לו. עדותו בעניין זה הייתה מגמתית ולא ברורה: "ש.מתי אתם סוגרים. ת.בין 22:00 ל 23:00. ש.ואז מתי אתם פותחים אותה מחדש. ת.6 בבוקר. ש.התחנה סגורה בין 10 בלילה ל 6 בבוקר. ת.כן. ש.אז אתה עובד 4 שעות ביום. ת.אין זמן מדויק, לפעמים אני נשאר עם אחי לעזור לו. ש.אתה קודם אמרת שאתה עובד בתחנה מ 8 בערב עד 8 בבוקר. עכשיו מתברר שהתחנה סגורה במשך השעות 10 בלילה עד 6 בבוקר, כלומר אתה עובד מ 8 בערב עד 10 בלילה, ומ 6 בבוקר עד 8 בבוקר. נכון. ת.אם להחשיב את זמן הביניים הזה, אני שומר. ש.אתה ישן שם. ת.ישן קצת, 5 שעות. ש.אתה אומר שאתה גר בראס אל עמוד ולא בבית שלך בעזריה עם אשתך, בשביל לעבוד 4 שעות ביממה בתחנת הדלק. בשביל מה אתה צריך להיות שם בכלל, לגור שם בשביל לעבוד 4 שעות. ת.הרי אמרתי כבר שיש גם את הביטוח הלאומי ותעודת הזהות", (עמ' 15 לפרוט' ש' 15 - עמ' 16 לפרוט' ש' 3). 14. התובע טען, כי הוא אוכל, מבשל ומכבס בדירה בראס אל עמוד. לגבי ביקוריו בעזריה, תחילה טען, כי הוא מגיע לבקר רק בחגים. אח"כ טען, כי הוא מגיע פעמיים בשבוע לעזריה על מנת לטפל בגינה. שוב, ללא כל נימוק או הסבר. התובע עומת עם דו"ח החקירה של חוקר המל"ל אשר בוצעה בשנת 2007. חוקר המל"ל צילם את תמונות הדירה ואלו הוצגו בפני התובע. התובע התבקש להסביר כיצד הוא מתגורר במקום בו המקרר ריק לחלוטין, המטבח במצב מוזנח ומלוכלך והמקום לא נראה ראוי למגורים. התובע לא ידע להסביר כיצד ומדוע הוא מתגורר בדירה זו כאשר יש לו נכס מפואר בעזריה וכאשר בכל שעות היממה הוא פנוי לכאורה ואינו עובד: "ש.תסביר לי איך זה יכול להיות שאתה גר בבית כזה, והמקרר ריק לחלוטין, לא עובד בכלל, החוקר אומר שהמקרר לא עובד ואנחנו רואים פה תמונות שהוא ריק לגמרי, רואים תמונה של השיש כיור, מוזנח מלוכלך, לא נראה כאילו מישהו מנהל שם מרכז חיים. ת.אני רוב זמני מבלה בעבודה, באותו זמן המקרר היה מקולקל. עכשיו הכל מושלם יש הכל. ... ש.איך יכול להיות שיש לך בית מפואר גדול, מרווח עם אשתך שאיננה פרודה ממך והבן שלך שגרים במקום, ואתה טוען שאתה גר בדירת שני חדרים מלוכלכת, החוקר מתאר אותה כמטונפת, הכיור השיש מוזנחים, איך אתה מסביר את זה, ויש לך בית במרחק של כ 15 ק"מ, מפואר ומרוהט. ת.בשביל להגיע לעזריה הייתי צריך שני אוטובוסים להחליף, לא היה לי זמן אפילו ללכת לשם. זו דעתו הפרטית של החוקר כשהוא אומר שזה מלוכלך, לדעתי זה לא מלוכלך. ש.למה בשעות היום כשאתה לא עובד, אתה לא נמצא בבית שלך בעזריה. ת.אני לא יודע, אני עדיין בתוך התחנה, יש לי לעשות עבודות, חשבונות וכל מיני דברים אחרים שקשורים לתחנה", (עמ' 11 לפרוט' ש' 22 עד עמ' 12 לפרוט' ש' 7). 15. התובע עומת שוב עם העובדה, כי ביתו בעזריה מרוחק 300 מטר בלבד מתחנת הדלק ולא נתן הסבר סביר לאי מגוריו במקום. לא זו אף זו, אז טען, כי הוא מתגורר בירושלים לכאורה, לצורך קבלת תשלומים וקצבאות מהביטוח הלאומי: "ש.זה בסך הכל 300 מטר היה קשה לך ללכת 300 מטר. ת.הרי אני עבדתי בלילה, אז קשה לי היה ללכת בלילה, וגם היו לי חברים שהיו באים אלי. בית הדין - אתה מסיים לעבוד בשעה 8 בבוקר, והולך 300 מטר לבית מסודר או הולך לחדר לישון, לפני שהיית גדר. ת.היו גם אמורים להוכיח לביטוח לאומי שאנחנו נמצאים. כאשר בני הגדול קיבל תעודת זהות אמרו שאנחנו חייבים לגור בירושלים. ש.עברת לירושלים בשביל ביטוח לאומי. ת.כן", (עמ' 12 לפרוט' ש' 21-27). 16. עוד התברר, כי בשנת 2004 בוצעה חקירה בתחנת הדלק על ידי חוקר המלל אשר תיאור כי בקומת הקרקע מתגוררים כמה מעובדי תחנת הדלק. התובע טען לראשונה, כי מדובר בסטודנטים אשר השכיר להם את דירת המגורים, (עמ' 14 לפרוט' ש' 1-5). 17. עדותם של דב אנוואר וחטיב סמיר עדותם הייתה כוללנית ולא הוסיפה לביסוס גרסתו של התובע. 18. עדותו של חוקר הנתבע נאסר סעאד בעדותו פרט את ממצאי החקירה אשר התבצעה ביום 5/11/07 בתחנת הדלק. עדותו הייתה מהימנה, ברורה וחד משמעית. החוקר הבהיר, כי הדירה במתחם תחנת הדלק אינה ראויה למגורים: "ש.תוכל לתאר את הדירה. ת.בחקירה עצמה אני ביקשתי לסרוק את הבית ולצלם אותו, ובמצב של הדירה היא לא כשירה למגורים, הדירה מטונפת, מקרר ריק ואין סימני חיים בדירה הזאת. הדירה הזאת משמשת אך ורק למנוחה, מלא כלי עבודה בדירה הזאת", (עמ' 22 לפרוט' ש' 15-19). החוקר הבהיר שוב ושוב, כי הדירה נמצאה מלוכלכת ומוזנחת ואינה ראויה למגורים: "ש.בדוח פעולה לא רשום שלפי התרשמותך אז, בדירה אין סימני חיים. אתה רושם שהבית מטונף, מקרר ריק, התובע משתמש בדירה זו אך ורק בגלל עבודתו, זה אני מבינה שאתה מסיק מדבריו בחקירה. ת.פספסת משפט ראשון, "מסריקה בבית לא ניתן לגור בבית זה", (עמ' 23 לפרוט' ש' 3-6). 19. החוקר הסביר, כי עדותו לגבי מצב הדירה ואי כשירותה להוות דירת מגורים טובה גם לגבי מגורי אדם יחיד, ללא משפחה, כפי שטען התובע: "ש.אם נניח שזה בית של אדם בודד של התובע בלבד, האם אז הבית הזה נראה לך כמתאים למגוריו. ת.לא. ש.מדוע. ת.ההתרשמות שלי לפי מה שראיתי, בבית הזה אף אחד לא גר, חוץ משימוש לצורכי העבודה בלבד", (עמ' 23 לפרוט' ש' 19-24). 20. לאחר שמיעת העדויות ובחינת ראיות הצדדים אנו קובעות, כי התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו ולא הוכיח, כי הוא מתגורר בתחומי מדינת ישראל. כפי שפורט לעיל, עדותו של התובע הייתה רצופת סתירות לגבי כל נושא עליו נחקר. התובע סתר את עצמו בנוגע לשעות עבודתו בתחנת הדלק, לגבי מקום מגורי אשתו וילדיו, לגבי הנתונים שנמסרו על ידו בדו"חות למל"ל ולא התמודד עם דו"ח חוקר הנתבע וממצאיו החד משמעיים. הסבריו של התובע היו קלושים וכוללניים וגרסתו בנוגע למקום מגוריו נראית בלתי סבירה לאור מצבה של הדירה בתחנת הדלק, לאור העובדה כי התובע איננו עובד בשעות היום וכן, כי מדובר במרחק קצר בין תחנת הדלק לביתו המפואר בעזריה. לא מצאנו כל הסבר סביר לטענתו כי הוא מתגורר בחדר מלוכלך וללא תנאים בסיסיים בתוך מתחם תחנת הדלק ולא בעזריה עם אשתו ומשפחתו. 22. לאור כל האמור לעיל נקבע בזאת, כי התובע איננו תושב ישראל החל משנת 1953 ואילך. 23. משמדובר בתיק סיוע משפטי, אין צו להוצאות. ביטוח לאומי