הכרה בהפרדות רשתית כתאונת עבודה

פסק דין         התובע הגיש תביעה להכיר באירוע מיום 17.6.09 כתאונת עבודה.         התובע הינו יליד 1961.         התובע עובד בתפקיד של מומחה טכני בחברת אורבוטק.         במסגרת עבודתו של התובע, התובע שהה מדי פעם בחו"ל לצורך טיפול בלקוחות.         בתאריך 17.6.09 התובע שהה אצל לקוח בגרמניה לצורך תיקון מכונה. באותו יום התובע נסע מגרמניה לבלגיה לקחת את הציוד ולאחר מכן נסע חזרה למשרד בבריסל. התובע נסע בכביש המהיר ותוך כדי נסיעתו, עקפה מכונית אחרת בצורה פראית את מכונית התובע אשר אילצה אותו לסטות ימינה באופן חד עד אשר פגע במעקה הבטיחות בצד ימין.         התובע נפגע בראשו בצד שמאל תוך שראשו טולטל ימינה ושמאלה וכשעצר את הרכב טולטל ראשו קדימה ואחורה. יצוין כי התובע היה חגור בחגורת בטיחות.         התובע עצר את רכבו, יצא ממנו, ישב בצד הכביש תוך שחש בערפול חושים, כאבי ראש.         התובע טען כי גם סבל מאדמומיות באזור עין ימין.         התובע חזר לרכבו, נהג בו עד למשרדו ולמחרת שב לארץ בטיסה.        עם שובו לארץ, בתאריך 19.6.09 התובע פנה לקבלת טיפול רפואי, הופנה לבדיקת שדה ראיה שלאחריה, הובהל לבית חולים שם עבר ניתוח בעינו הימנית.        התובע עבר תאונת דרכים בשנת 2005 אשר בעקבותיה סבל מהיפרדות רשתית בעין ימין.        הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי, אשר על כן, מונה ד"ר מרדכי סילנפרויד כמומחה רפואי מטעם בית הדין אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:         ממה סבל התובע בעינו הימנית בעקבות האירוע מיום 17.6.09?          האם קיים קשר סיבתי על דרך של גרימה או החמרה בין האירוע מיום 17.6.09 והתסמונת ממנה סבל התובע בעינו הימנית? חוות דעתו של המומחה נתקבלה ביום 21/10/10 ולהלן תשובותיו:- "א. התובע סבל מהפרדות רשתית בעין ימין. ב. מקובל לומר כי לצורך קשר בין הפרדות רשתית לאירוע טראומתי זקוקה להיות חבלה ישירה לעין או לארובת העין. במקרה זה, אמנם לא מצוין חבלה ישירה לארובה/עין אך מצוינת פגיעה בראש בצד שמאל. נראה כי במקרה זה של עין עם שני גורמי סיכון מוקדמים להפרדות רשתית (ניתוח ירוד 2002 + ניתוח הפרדות רשתית 2005 ) ובנוסף המצאות של מיקרוהיפמה בעין זו בעת קבלתו לבית החולים ב-21/6/09 ניתן לקשור בין האירוע הטראומתי והפרדות הרשתית שהופיעה לאחריו. " 14. הנתבע ביקש להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה לחוות דעתו, התובע הגיב לבקשה ובהחלטה מיום 6/12/10 קבענו כי אין מקום להתיר הצגת השאלות המבוקשות אשר לא נועדו להבהיר את חוות הדעת, אלא להתעמת עם האמור בה. 15. לאחר דברים אלה סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב. 16. התובע טוען כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי שהכיר בקשר סיבתי בין היפרדות הרשתית ממנה סבל התובע לפגיעה בעבודה. 17. הנתבע טוען כי חוות דעתו של המומחה הרפואי נוגדת את האסכולה הרפואית המקובלת לפיה לא ניתן להכיר בקשר סיבתי כשאין חבלה ישירה לעין או לאזור העין. כמו כן, המומחה הרפואי ציין את גורמי הסיכון האישיים של התובע אולם לא הביאם בחשבון במסקנתו שכן הבאתם בחשבון מחייבת מסקנה כי היפרדות הרשתית ממנה סבל התובע הינה המשכה של התפתחות מחלה טבעית של התובע ולא כתוצאה מהפגיעה בעבודה. מאחר שכך טוען הנתבע כי אין לאמץ את חוות הדעת הרפואית ויש לדחות את התביעה. הכרעה 18. על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321. דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374. 19. בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99. 20. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 21. המומחה מציין בחוות דעתו, כי התובע סובל מהיפרדות רשתית בעין ימין וכי מקובל לומר שלצורך קביעת קיומו של קשר סיבתי בין אירוע היפרדות רשתית לאירוע טראומתי, נדרשת חבלה ישירה בעין או בארובת העין. יחד עם זאת, המומחה סבור כי בנסיבות הספציפיות של התובע, בהן קיימת חבלה ישירה בצד שמאל של הראש, בצירוף גורמי סיכון קיימים שהיו לתובע - ניתוח ירוד בשנת 2002 וניתוח נוסף בשנת 2005, וכן מיקרוהיפמה בעין בעת קבלתו של התובע לבית החולים, ניתן ללמוד על קיומו של קשר סיבתי במקרה הנוכחי. 22. חוות דעתו של המומחה הרפואי לוקחת בחשבון את גורמי הסיכון האישיים של התובע ובכל זאת מכירה בקשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בעבודה למחלה בעינו הימנית. משקלם של גורמי סיכון אלה יישקלו, כמקובל, ע"י ועדה רפואית מטעם הנתבע שתבדוק את התובע. 23. סוף דבר, התביעה מתקבלת על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין. 24. הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. עינייםהכרה בתאונת עבודהרשתית (עין)תאונת עבודה