זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 02/03/10 (להלן: הועדה) אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 5%. העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים עניינו של המערער הושב אל הועדה בפסק דין מיום 28/12/09 בו נקבע בזו הלשון: "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתנמק קביעתה באשר לניכוי מצב קודם כאשר תשומת לב הועדה כי עליה להצביע על נתונים מוכחים לצורך ניכוי כאמור. תשומת לב הועדה מופנית לרישום רפואי מ 13.7.05 המציין ע"ש מותני ללא הגבלה בתנועות. כמו כן תשקול הועדה פעם נוספת את נושא הפעלת תקנה 15 כאשר לטענת המערער פוטר מעבודתו." המערער התייצב בפני הועדה אשר בישיבתה מיום 02/03/10 קבעה כדלקמן: "הועדה עיינה בפסק הדין מיום 28.12.09, וכן, הועדה עיינה במסמך הרפואי מיום - 13.7.05 ואף על פי שנרשם שעמ"ש המותני הוא ללא הגבלה הרי שנרשם "נוירולוגית ירידה בתחושה מימין מתאימה ל L5-S1...למרפאת כאב בשאלה של אפידורל". הועדה תמהה לממצא כזה שכן בהעדר כל ממצא תפקודי לשם מה נשלח להזרקה אפידוראלית שהינה פעולה פולשנית, ברת סיכון כמו כן מדוע בוצעה בדיקת CT ב 5.6.05? יצויין, שהמגבלה התפקודית שנצפתה ע"י הועדה בבדיקתה ב-21.4.09 הייתה מבוססת לא רק על הבדיקה הקלינית אלא גם על בדיקת ה-MRI מה 12.8.07 אלא שבדיקה זו וממצאיה, זהים לחלוטין עם הבדיקה שבוצע ב 5.6.05 ואם מדובר ב Evidence based Medicine, כלומר, רפואה מבוססת על עובדות הרי שעובדת הזהות הקרובה בין שתי הבדיקות העזר שצויינו מעידה על עבר רפואי , הועדה עומדת מאחורי החלטתה" הועדה אף החליטה שאין מקום להפעיל את תקנה 15 בעניינו של המערער בקובעה כי הוא "מסוגל לעבודתו מבחינה רפואית". המערער סבור כי החלטות הועדה לעניין ניכוי מצב קודם התבססו על ספקולציות והנחות שאינן נכונות, מהבחינה העובדתית. מבחינה משפטית סבור המערער כי ללא ממצאים מוכחים לא ניתן לנכות מנכותו בגין מצב קודם. לעניין תקנה 15 טוען המערער כי הועדה לא נימקה החלטתה כדבעי. המשיב סבור כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה אשר התייחסה למסמכים הרפואיים הנוגעים לעניין ונימקה את החלטתה. הכרעה לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בתשובה לו ובמלוא המסמכים אשר צורפו לתיק בית הדין באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. צודק המערער בטענתו לפיה החלטת הועדה אינה מבוססת על עובדות אלא על ספקולציות. כפי שניתן להתרשם מדו"ח הועדה, חברי הועדה מפנים למסמך הרפואי מיום 13/07/05 אשר בו לא קיימת כל אינדיקציה להגבלה בתנועות עמוד השדרה. עוד עולה מהמסמך כי המערער הופנה למרפאת כאב "בשאלה של אפידורל". אין הדבר בגדר מומחיותו של בית הדין, אך אם הופנה המערער למרפאת כאב לשם בחינת טיפול אפידורלי, ניתן להסיק כי מדובר בהפנייה לשם טיפול בכאב. אף מסקנתה השנייה של הועדה, לפיה הזהות בין הממצאים בין בדיקת הועדה מיום 21/04/09 לבין הממצאים מהבדיקה מיום 05/06/05 אינם נתמכים בכל ממצא שהוא. ניתן להניח במידה רבה של וודאות כי בעת שנבדק המערער בשנת 2005 לא ידע כי בשנת 2007 יפגע בתאונת עבודה. ניתן אף להניח, במידה רבה של ודאות גם כן, כי בעת שנבדק המערער בשנת 2005 לא הייתה כל סיבה אשר בעטיה היה מוסר מידע חסר לרופאיו. העובדה כי חברי הועדה מבקשים באופן רטרואקטיבי ליצוק לתוצאות בדיקותיו משנת 2005 ממצאים אשר לא הופיעו בהם מעוררת תמיהה. נוסף על כך, כפי שמציין המערער ובדין מציין הוא, בכדי שתוכל ועדה לנכות מנכותו של מבוטח בגין מצב קודם עליה להתבסס על ממצאים מוכחים ההולמים סעיפים מסעיפי הליקוי. העובדה כי מסמכים רפואיים שונים הקודמים למועד הפגיעה מעידים על כאבים בגבו של המערער אין בהם די כדי להוות בסיס להפחתת אחוזי נכות בגין מצב קודם (עב"ל 637/09 המוסד לביטוח לאומי - וקנין, טרם פורסם. פסק הדין מיום 07/02/10 מצוי במאגרים האלקטרוניים). כפי שניתן להתרשם, במסמכים הרפואיים אליהם מתייחסים חברי הועדה אינם קובעים נכות בשיעור כלשהו או לפי סעיף ליקוי כלשהו. למעלה מכך, חברי הועדה ניכו מנכותו של המערער 5% לפי סעיף ליקוי 37(8)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956. סעיף ליקוי זה, עניינו בשבר בחוליה שהתאחה. עיון במסמכים הרפואיים אשר צירף המערער ואשר עליהם הסתמכו חברי הועדה מלמד כי הממצאים אשר התגלו בהם היו שינויים ניווניים בעמוד השדרה. מכך יוצא איפוא כי אף הסעיף בגינו הופחתה נכות המערער אינו סעיף המתאים למצב הקודם אף לשיטת חברי הועדה. אף באשר לתקנה 15 סבורני כי דין הערעור להתקבל. פסק-הדין מיום 28/12/09 הורה לחברי הועדה לשקול את הפעלת התקנה לאור העובדה כי המערער פוטר מעבודתו. חברי הועדה ציינו בדו"ח הועדה באופן לאקוני כי המערער מסוגל לעבודתו מבחינה רפואית. לא קיימת כל התייחסות לתלונות המערער, לפיהן היה טכנאי מחשבים ונאלץ להתכופף ולהרים מחשבים ועקב הפגיעה בגבו אינו מסוגל לעשות כן. מכיוון שכך, לקתה החלטת הועדה בנימוק חסר ודין הערעור להתקבל אף כאן. המערער מבקש כי אורה על החלפת הרכב הועדה ודעתי היא כי יש להיעתר לכך. זוהי הפעם השנייה בה מתקבל ערעור על החלטת חברי הועדה, זאת לאחר שעניינו של המערער הושב אל הועדה עם הוראות מפורשות. נוסף על כך, המצב המשפטי מושא ערעור זה ואשר בגינו הוחזר עניינו של המערער לועדה אינו מורכב או נתון לפרשנות. חרף זאת נפלו פגמים משפטיים של ממש בהחלטת הועדה. סוף דבר - הערעור מתקבל במלואו. הריני להורות על השבת עניינו של המערער לועדה רפואית בהרכב חדש. בפני הועדה לא יוצגו פרוטוקולים של ועדות קודמות או כל מסמך אחר המעיד על ההליכים שהתנהלו עד כה. משהמערער יוצג על ידי בא-כוח לפי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי אין צו להחזר הוצאות שכר טרחת עו"ד. הנתבע ישא בהוצאות המערער בסך 1,500 ₪. ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לירושלים בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה. אחוזי נכותנכותביטוח לאומי