להלן פסק דין בסוגיית איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה בתאונת עבודה: פסק דין חלקי 1. ביום 07/01/08 דחה המוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה שהגיש התובע ביום 16/09/07 בגין תאונת-עבודה שאירעה לו, לטענתו, ביום 15/07/02. בהודעת הדחייה נאמר שחל שיהוי רב בהגשת התביעה ועפ"י התיעוד הרפואי שעמד לרשות המוסד לביטוח לאומי לא הוכח כי התובע נפגע באירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. 2. על החלטת המוסד לביטוח לאומי ערער התובע בתביעה שלפנינו. בכתב התביעה נטען כי התובע עבד כעצמאי בתחום הגגות והפרגולות, וביום 15/07/02, בעת שביקש לרדת מסולם עליו עמד בעת תיקון ארגז-רוח של גג בית - הוא איבד שיווי משקלו ; נפל ארצה ונחבל בברכו הימנית. 3. בכתב ההגנה כפר הנתבע בעובדות הרלבנטיות הנטענות בכתב התביעה וחזר על טענת השיהוי. 4. לאחר ששמענו עדויותיהם של התובע ושל עד התביעה בני חסן, שעבד עם התובע ביום התאונה הנטענת, ולאחר שעיינו בכל הראיות, המסמכים וסיכומי הטענות שהוגשו ע"י הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן: א. באשר לטענת השיהוי: אכן מדובר בשיהוי ממושך ביותר (כחמש שנים) בהגשת התביעה לדמי פגיעה. ואולם, עפ"י פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בעניין טענת השיהוי, הרי שרק כאשר נסיבות המקרה לא ניתנות לבירור, בדיקה והוכחה ודאית - וזאת עקב הזמן הרב שחלף בין מועד התאונה לבין מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי - אזי יש לדחות את התביעה בשל השיהוי האמור. מאידך גיסא, אם ניתן לברר, לבדוק ולחקור את נסיבות האירוע נשוא התביעה לדמי פגיעה, אין מקום לשלול ולדחות את התביעה מחמת השיהוי בלבד. במקרה שלפנינו, כפי שיובהר בהמשך, עלה בידי התובע להציג ראיות ועדות בדבר עבודתו ביום 15/07/02 (להלן: "יום המקרה"), נסיבות נפילתו ופציעתו. לפיכך אנו דוחים את טענת הנתבע בדבר הצורך לדחות התביעה מחמת השיהוי. ב. עדויותיהם של התובע ומר בני חסן היו אמינות ביותר ולא נסתרו בראיות או בעדויות מטעם הנתבע. על פי העדויות הללו, ביום המקרה עבדו התובע ומר חסן בתיקון גג ביתו של יצחק קובריק בתל-מונד. עדויות אלה נתמכו בהזמנת-עבודה ת/1 וכן בחשבונית מס מס' 195 מיום 17/07/02 שהוציא התובע על שם יצחק קובריק הנ"ל בגין העבודה הנ"ל (נספח א' לתצהירו של התובע). העד חסן תיאר את התאונה בעדותו בפנינו (ראה עמוד 12 שורות 1-8 לפרוטוקול הדיון מיום 01/04/09) וכך אמר: "הייתי למעלה על הגג ושמעתי נפילה של אבי, הסתכלתי והוא כבר היה למטה, נאנק מכאבים. ירדתי למטה, קשה ליישר אותה ורק אחרי כמה דקות נשמע איזה קליק כזה מהברך והיא התיישרה...". ראיה נוספת התומכת בגרסת התובע היא נ/2, מסמך ממוחשב של קופת חולים, בו נרשם: "תאריך תאונה 15/07/2002. סוג תאונה: תאונת עבודה" (עמ' 2 במוצג נ/2). ג. גם אם אין ברישומי התיעוד הרפואי של קופ"ח מהלך כרונולוגי מדוייק למן הפגיעה ביום 15/07/02 ואילך, גם אין למצוא בהם, סתירה לגרסת התובע בדבר האירוע התאונתי ביום המקרה בעבודתו בתל-מונד. לא אחת נתקלים אנו ברשומות רפואיות שאינן מדוייקות, אך כשניתן לדלות מהן את עיקרי העובדות הרלבנטיות, הן מהוות תימוכין וביסוס לכתב התביעה. לפיכך, גם אם לא נזכרת העובדה שהתובע נחבל בברכו בתאונת עבודה, ובכל זאת ישנו רצף-טיפולים ובדיקות וניתוחים למן הפגיעה ואילך, די בכך כדי לבסס את אמינות התביעה שלפנינו. ד. לאור כל האמור לעיל אנו מקבלים את גרסת התביעה וקובעים כי ביום 15/07/02 בעת שהתובע עסק בתיקון גג במסגרת עיסוקו ועבודתו - הוא נפל מסולם שעליו ניצב, ונחבל בברכו הימנית. אירוע זה יכונה: "האירוע התאונתי בעבודה". ה. לבחינת השאלה אם ישנו קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה לבין מצבו הרפואי של התובע (לעניין הברך הימנית) לאחר האירוע הנ"ל - ימונה מומחה רפואי בהחלטה נפרדת שתינתן ע"י ביה"ד. ביטוח לאומי