להלן תביעה בנושא דמי תיווך ברחובות - מתווך ברחובות, תבע אדם שסירב לשלם לו דמי תיווך עבור עסקת תיווך ברחובות: התובע הינו מתווך ברחובות, במקצועו והנתבע הזמין ממנו שירותי תיווך ברחובות לרכישת בית פרטי , ולצורך כך אף חתם על טופס "הסכם הזמנת שירותי תיווך במקרקעין". הנתבע הגיע למשרדו של המתווך ברחובות ובנוכחות התובע ,ניהל מו"מ עם בעלת הנכס ברחובות , אך באותו שלב לא הגיעו להבנות לגבי המחיר. מאז אותה פגישה, ניסה התובע פעמים מספר ליצור קשר עם הנתבע, אך זה התחמק ממנו בתירוצים שונים. בבדיקה שערך התובע בלשכת רישום מקרקעין התברר לו, שהנתבע רכש את הנכס הנ"ל. מאחר והנתבע סרב לשלם למתווך ברחובות דמי תיווך ברחובות, אותם הוא התחייב לשלם לו ומאחר וידוע לתובע שהנתבע רכש את הנכס ברחובות הנ"ל תמורת סך של 1,500.000 ₪, הגיש הוא תביעה לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין תיווך ברחובות הנתבע היה סבור, שאין עליו לשלם למתווך ברחובות אף סכום, משום שהמתווך לא היה הגורם היעיל לביצוע העסקה וגם משום שהוחתם על טופס ריק ומשום שבעצם הנתבע ידע אודות הנכס ברחובות הנ"ל עוד בטרם פנה אליו מי מטעם התובע - זאת ועוד בשל הטענות הבאות: כבר במהלך שנת 2008 ידע הנתבע, שהנכס הנ"ל עומד למכירה וכבר באותה שנה, יצר הוא קשר עם בעל הנכס ועם גרושתו וכבר אז לא הסכים הנתבע לשלם המחיר המבוקש. לכן, המשיך הנתבע לחפש דירות ולאחר מספר חודשים הגיע אליו מידע, שהמוכר מוכן לרדת במחיר. הנתבע גם דיבר עם גרושתו של המוכר, שאמרה לו שבינתיים יש להם קונה ורק אם זה לא ייצא לפועל יפנו אליו. במקביל הגיעו אל הנתבע מתווכים שונים אשר ידעו שהוא מחפש דירה. בית המשפט פסק כי אם תתקבל טענת הנתבע, הרי ממילא לא יהיה עוד צורך לדון בשאלות הנוספות, משום שאם מזמין השירות לא חתם למתווך ברחובות על הטופס, הרי שבמקרה כזה, דין התביעה להידחות, משום שהתובע לא מילא אחרי הוראות סעיפים 9, 14 לחוק המתווכים, התשנ"ו-1996, וכן אחרי האמור בתק' 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997 כלומר העדר דרישה להזמנה בכתב, אי קיום התנאים בסעיף 14 לחוק הנ"ל ופרטי הזמנה לביצוע פעולת תיווך לפי תק' 1 הנ"ל. לאחר שבחן השופט את הראיות בעניין זה, כולל עדויות הצדדים, המחליט לדחות טענת הנתבע. חתימה על מסמך ריק, כמו גם חתימה על מסמך בלי לקרוא אותו מהווה הסכמה לאמור במסמך או למילויו. מאחר וטענת הנתבע בכל הקשור בחתימתו על הטופס לא נתקבלה, נשאלות עתה השאלות האחרות והן: האם הנתבע ידע על קיום הנכס והאם ניהל מו"מ לרכישת הנכס עוד בטרם פנה אל התובע או האם התובע או מי מטעמו היה הגורם היעיל לביצוע העסקה, קרי האם התקיימו התנאים שבסעיף 14 לחוק הנ"ל ובין היתר התנאי בסעיף 14(א)(3) - דבר היות המתווך ברחובות הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. בית המשפט פסק כי כי הגם שהנתבע חתם על טופס ההזמנה, הוא ידע על הנכס, רצה לרכוש אותו עוד בטרם נפגש עם המתווך ברחובות, אך בשל המחיר לא נקשר הסכם בין הצדדים. סעיף 14 לחוק הנ"ל מניח מספר תנאים לזכאותו של המתווך לדמי תיווך ובנוסף לדרישת היותו בעל רישיון ועריכת טופס ההזמנה - על המתווך להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. הדגש שנקבע בפסיקה היא יעילות המתווך במובן סיבתיות פעולותיו ולא על ריבוין ולכן לא די בכך שהמתווך יהיה גורם מסוים בשרשרת הסיבתית אלא עליו להיות הגורם היעיל באופן ממשי. לפיכך, בית המשפט החליט כי במקרה זה לא זכאי התובע לדמי התיווך והתביעה נדחתה. תיווך