הוט מספקת לבית התובע שרות טלפון קווי ובמשך 10 ימים סבל מהיעדר קו טלפון וללא שיחות נכנסות ומשכך, אין לאיש יכולת לתקשר עם התובע. ביקרו 6 טכנאים שונים בביתו של התובע. טיפולה של הוט בתקלה כפה על התובע להיות מרותק לביתו 6 ימים, מספר שעות בכל יום לקבלת הטכנאים השונים - דבר שמנע ממנו היכולת לנצל את חופשת החנוכה לטיולים משפחתיים או לפעילויות אחרות. להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין תקלות בטלפון הוט: פסק דין 1. תביעה זו הוגשה על ידי שני התובעים והדיון אף התנהל בין שני התובעים ובין הנתבעת, ברם בסופו של הדיון ביקשה התובעת 2 למחוק אותה מכתב התביעה - זאת מתוך שיקולים אישיים - ומבוקשה ניתן לה בהחלטה מיום 24.1.10 (עמ' 4 לפ'). משכך, מתייחס פסק דין זה בין התובע 1 בלבד (להלן: "התובע") ובין הנתבעת. 2. התובע הגיש תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 16,980 ₪, הכולל בחובו: עוגמת נפש בסך של 14,000 ₪, רתוק לבית בסך של 2,500 ₪, עלות שימוש אלטרנטיבי בסלולרי וכן קיזוז תשלום קבוע לנתבעת על התקופה בסך של 480 ₪. 3. בטרם אכנס לגופן של העובדות ולגופו של עניין ולאור בקשת התובעת למחוק אותה מכתב התביעה, ברצוני לציין שניים אלה: ראשית, היות והתביעה התייחסה במקורה לסעד המבוקש עבור שני תובעים, בגין הנזקים שנגרמו לשניהם, הרי שעם מחיקת התובעת מכתב התביעה - חייב להצטמצם גם גובה הסעד בהתאם עד כדי מחצית מסכום התביעה, קרי 8,490 ₪. שנית, התובעים לא היו זכאים, ממילא, לתבוע עוגמת נפש עבור 7 אנשים, שאינם מנויים כתובעים בתביעה, שכן אין אדם רשאי לתבוע את נזקו של האחר ובנוסף לכך מבוקש סעד עבור ריתוק: "של אחד ההורים לבית.." ואם כך מנוסח כתב התביעה והתובעת אינה בין התובעים - אין התובעים מפרטים עבור איזה הורה נתבע סכום זה או אחר, שכן אם הסכום הנתבע כולל נזק עבור התובעת - שרותקה לבית - הרי שאין היא יותר תובעת ולכן אין התובע יכול לתבוע נזק עבור אדם שאינו תובע. לכן, גם שאלת הסעד העומד על מחצית סכום התביעה - 8,490 ₪ - עדיין מוטל בספק ולכך עוד יתייחס בית המשפט בנפרד. 4. העובדות עליהן מבסס התובע את תביעתו הן, בין היתר, כדלקמן: א. הנתבעת מספקת לבית התובע שרות טלפון קווי ובמשך 10 ימים סבל מהיעדר קו טלפון וללא שיחות נכנסות ומשכך, אין לאיש יכולת לתקשר עם התובע. חלק מהמתקשרים משאירים הודעות בתיבה של הנתבעת בלי שיש בידי התובע לדעת על קיומן ולא למשוך אותן ולילדיו אין יכולת לתקשר עם חבריהם, אין יכולת להוציא ולקבל פקסים, שיחות יוצאות דחופות נאלץ התובע לבצע מהסלולרי ובכל פעם שהגיע טכנאי של הנתבעת, היה התובע בטוח שהבעיה תיפתר, אך בפועל לא נעשה דבר במשך 10 ימים - למרות שבזמן הזה ביקרו 6 טכנאים שונים. ב. טיפולה של הנתבעת כפה על התובע להיות מרותק לביתו 6 ימים, מספר שעות בכל יום לקבלת הטכנאים השונים - דבר שמנע ממנו היכולת לנצל את חופשת החנוכה לטיולים משפחתיים או לפעילויות אחרות. ג. ניתוקי קו טלפון ממושכים החלו ב-18.12.08 ונסיון התובע לקבל שרות טלפוני כשל ולאחר יממה החליט להשתמש בשרות האי-מייל של הנתבעת ולהודיע להם על התקלה. התובע המשיך להתקשר עם נציגת הנתבעת להודיע שהעדר קו פוגע בו כלכלית וגורם לנזק כספי. בעקבות כך, תואם המועד 21.12.08 לבואו של טכנאי והתובע נאלץ להמתין לו בין השעות 10.00 - 12.00. הטכנאי הגיע טיפל בעניין והקו חזר, ברם לאחר שעתיים, באמצע שיחת טלפון שוב התנתק הקו. כתוצאה מכך, שוב התקשר התובע לנתבעת וביקש לשלוח טכנאי שמבין ולשים סוף לתקלות. הנתבעת הבטיחה לשלוח טכנאי ואכן שוב תואם מועד לבואו של טכנאי בכיר ליום 22.12.08 בין השעות 13.00- 15.00 ואמנם הגיע טכנאי בכיר אשר טיפל בעניין והקו שוב חזר. גם הפעם לא החזיק קו זה מעמד, אלא שוב נעלם כעבור שעה. למחרת התקשר התובע עם אותו טכנאי הבכיר שהיה קודם לכן במקום ושוב תואם עמו מועד ליום 23.12.08 בין השעות 09.00- 11.00 והוא אכן הגיע במועד שנקבע, טיפל בעניין. שוב חזר הקו, אך שוב נעלם כעבור שעה. ד. בעקבות אי ההצלחות הנ"ל, התקשר שוב התובע למרכז השירות של הנתבעת והפעם החליטו לשלוח טכנאי מיוחד, אך מפאת עיסוקיו ביקשו מהתובע להמתין יומיים עד שיתפנה וקבעו עמו את היום 25.12.08 בין השעות 09.00- 12.00 לבוא הטכנאי הנ"ל. הטכנאי אכן הגיע במועד הקבוע, טיפל בעניין, הקו חזר ושוב נעלם לאחר שעה וחצי. ולאחר מכן, שוב חזר הריטואל על עצמו - ניתוק, התקשרות, קביעת מועד, הגעת טכנאי, טיפול ושוב ניתוק, עד שבסופם של הביקורים - סודר קו הטלפון סופית ביום 28.12.08 (ראה האמור בסעיפים 17- 24 לכתב התביעה). 5. א. הנתבעת מכחישה את טענת התובע, שבמשך 10 ימים סבל מהיעדר קו טלפון, משום שלטענתה דיווח התובע לראשונה על התקלה ביום 21.12.08 והיא נפתרה לשביעות רצון התובע ביום 28.12.08, כך שבפועל נמשכה התקלה לסירוגין 7 ימים ולא 10 ימים. עוד טוענת הנתבעת, שהתייחסות התובע לסבל שנגרם לו היא מוגזמת. הם השתמשו במכשירי הפלאפון שברשותם כתחליף לקו הטלפון ולכן תיאור הנזק שנגרם להם הוא מוגזם. ב. הנתבעת אף מתייחסת לסכום המוגזם אותו תבע התובע וטוענת שנזקים אלה לא הוכחו ולכן יש לדחות את התביעה בכל הקשור לסכומי הנזק. לטענת הנתבעת, יש גם לדחות את דרישת התובע לנזקים, משום שלנתבעת ניתנה חסינות בחוק התקשורת. עם זאת, אומרת הנתבעת, שלפנים משורת הדין וכמחווה שירותית, ניאותה הנתבעת להציע לתובע פיצוי, כאמור בסעיף 2.5. לכתב ההגנה, ברם התובע דחה הצעת הפיצוי. 6. למעשה, אין הנתבעת מכחישה את העובדה, שאכן היו תקלות, עליהן דווח לראשונה ביום 21.12.08 ואין היא מכחישה את העובדה שבפועל תוקנה התקלה סופית רק ביום 28.12.08. הנתבעת גם מאשרת כי התקלה נמשכה לסירוגין כ-7 ימים ולא 10 ימים כטענת התובע. אני מקבל את טענת הנתבעת, שהתייחסות התובע לסבל שנגרם להם כתוצאה מהתקלה או התקלות בשירות הטלפון הינה מוגזמת בקביעת סכום הסעד , אך באותה מידה אני גם קובע, שהתקלות שאירעו לסירוגין, הביקורים התכופים של הטכנאים וההמתנה של התובע לבואו של טכנאי זה או אחר - גם הם מוגזמים ואין לי ספק, שלתובע נגרמה עוגמת נפש בגין התנהלות נציגי הנתבעת או מי מעובדיה- הכל כפי שיפורט להלן: א. הנתבעת לא סתרה את טענות התובע בגין אותן תקלות אשר הלכו ונשנו, למרות שבתחילה נשלח טכנאי, לאחר מכן טכנאי בכיר ולאחריו טכנאי מיוחד לא הצליחו אלה לפתור את הבעיה, אלא מתברר שכל אחד מהם פתר את הביעה זמנית - למשך שעה או שעתיים - ולאחר מכן חזרה שוב התקלה וחזרה על עצמה. ב. הנתבעת לא טרחה להביא אף טכנאי מאלה שעבדו בתיקון המצב להעיד בבית המשפט ומשכך אין בפני בית המשפט עדות על מקור התקלה והתמשכות התקלות ומדוע בעצם היה צריך לחזור שוב ושוב- מספר ביקורים - על מנת לאתר ולהתגבר על התקלה. משלא הביאה הנתבעת כל ראיה בנוגע למועדים עליהם מעיד התובע כמועדים שהיה עליו להמתין לטכנאים ומאחר ובעצם, אין גם הכחשה חד משמעית של הנתבעת על מספר הביקורים עד שתוקנה סופית התקלה - אין לי אלא לקבוע שהנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע לתקן בזמן סביר ובמאמץ סביר את התקלה. ג. אין להוציא מכלל אפשרות, שתקלות קורות וכמובן שלא על כל תקלה יש מקום להגיש תביעה משפטית, שכן כידוע כאשר שירותי תקשורת מבוססים על אמצעים טכנולוגיים, יש להניח, שפה ושם תקרינה תקלות טכניות, ברם השאלה היא מה טיב הטיפול של טכנאי השירות והאם הטיפול בוצע במהירות הסבירה. כאשר מתבצע טיפול אחר טיפול, על ידי טכנאי אחר טכנאי והמטפל לא מצליח לתקן התקלה וכאשר בעקבות תופעות חוזרות ונשנות על לקוח להמתין, מדי פעם לבואו של הטכנאי, הרי שאין לי ספק כי טיפול כזה אינו סביר וטיפול כזה אכן גורם בזבוז זמן ללקוח וגם עוגמת נפש. ד. מבחן התוצאה מוכיח, במקרה זה, שהתקלות נבעו מרשלנות הנתבעת בכך שתקלות אלו לא טופלו במהירות ובמקצועיות הראויה. 7. א. הנתבעת מבקשת לדחות את דרישת הפיצוי, זאת מפאת החסינות שניתנה לה בחוק התקשורת (בזק שידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק הנ"ל") ולצורך כך מסתמכת היא על הוראות סעיפים 40 ו-41 לחוק. סעיף 40 שכותרתו: "הגבלת אחריות בנזיקין" קובע: "40. בכפוף לאמור בסעיף 41, בעל רשיון שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לענין סעיף זה (בפרק זה - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו ב אחריות בנזיקין אלא - (1)  לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו; (2)  לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו. סעיף 41 לחוק הנ"ל, שכותרתו:" "פטור מאחריות בנזיקן" קובע: " 41.  בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם- (1)  עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק; (2)  עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה. ב. עם כל הכבוד לנתבעת, אין היא יכולה תמיד להסתתר תחת כנפי סעיפים אלה ובמיוחד לא במקרה בו קא עסקינן, משום שהנתבעת לא טרחה להביא כל ראיה בנוגע לטיב התקלה וטיב הטיפול ולא סתרה את טענות התובע בדבר התקלות אשר חזרו ונשנו במשך מספר ימים - למרות שהנתבעת לא הזניחה את הטיפול ושלחה מדי פעם טכנאי אחר לתקן את התקלה. אם התקלה חזרה על עצמה פעמים כה רבות ואם כתוצאה מכך, היה על התובע להמתין לבוא הטכנאים, אין לי ספק כי אי תיקון התקלות בזמן סביר גובלת ברשלנות ולכן אין הנתבעת פטורה לפצות את התובע בגין הזמן שהיה עליו לבזבז ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב המצב בו נקלע עקב התקלות הנ"ל. ג. הסעיפים הנ"ל, אכן מעניקים חסינות לנתבעת אם היא תוכיח, שהפעולות שבוצעו על ידי נציגיה ו/או עובדיה בוצעו בצורה ובזמן סבירים או שתיקון התקלות - גם אם נמשך- לא היה בשליטתה ולא התרשלה בכך, אך במקרה זה לא הוכיחה הנתבעת את מה שהוטל עליה להוכיח, אלא שהוכח, כי מתן השירות לא היה סביר ואין הנתבעת יכולה לצאת פטורה בלא כלום. זאת ועוד, בפסיקה הובעה דעה, שמלבד חבותה של הנתבעת בנזיקין, הרי שעל היחסים שבין הלקוח לבין הנתבעת חלים גם דיני החוזים - עליהם לא חלים סעיפים 40- 41 לחוק הנ"ל ולכן גם מדיני חוזים ניתן לפסוק לתובע פיצוי (ראה, למשל, בת"ק (י-ם) 2299/03, אגבאריה נ' "בזק" חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פורסם בתאריך 10/9/03). 8. לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע, שאכן התובע הגזים בקביעת הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לו, משום שאמנם התובע המתין בביתו לבוא הטכנאים ובכך אין ספק שנגרם לו בזבוז זמן ועוגמת נפש, ברם לא נגרם לו נזק ממשי בשל היעדר קו הטלפון, שכן הייתה לו לתובע חלופה טלפונית אחרת ולכן, יש אמנם לקבוע לתובע פיצוי בשל כלל הנסיבות שפורטו לעיל, אך הפיצוי חייב להיות סביר ומידתי בנסיבות העניין. לפיכך ולאחר ששקלתי את כל השיקולים האפשריים לגבי גובה הפיצוי שיש להעניק לתובע, הגעתי למסקנה כי הסכום הסביר והמידתי ייקבע לסך של 1,500 ₪. על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל - אין מקום לקביעת הוצאות נוספות ויתרת סכום התביעה נדחית מהסיבות שפרטתי לעיל. טלפוןטלויזיה