עניינה של התביעה בטענות התובע כי התנהלות לקויה של הנתבעות גרמה להוריו ולמשפחתו עוגמת נפש שבגינו תבע פיצוי בסך של 5,000 ₪. 2. טענותיו של התובע שעליהן מבוססת התביעה הן אלו: בחודש אוגוסט 2008 התקשרו הוריו עם הנתבעת בחבילה שנקראת "הוט טריפל", אשר כללה שירותי התחברות לטלפון, לאינטרנט ולערוצי טלוויזיה. חבילת ערוצי הטלוויזיה, במחיר של 229 ₪ בחודש אמורה הייתה לכלול גם התחברות לערוץ 35 "אגו" ולערוץ "ויוה". עבור שירותי הטלפון נקבע מחיר של 17 ₪ בחודש ועבור שירותי האינטרנט המחיר הוא 39 ₪ בחודש. האירועים אשר לטענת התובע הסבו למשפחתו עוגמת נפש המצדיקים את הפיצוי הנתבע הם אלו: האחד, בחודש ספטמבר 2008 חוייבה משפחתו בעלות גבוהה יותר מזו שעליה הוסכם. השני, תקלות טכניות גררו הזמנת טכנאים ארבע פעמים אחת לשבועיים, בתאריכים 29.3.2009, 5.4.2009, 6.4.2009 ו-6.5.2009. יוער שבמהלך הדיון ביקש התובע להזכיר אירועים נוספים שבהם הוזמנו טכנאים של הנתבעות, אך משאלו לא נכללו בכתב התביעה והנתבעת לא יכולה הייתה להתגונן בפניהם, לא ניתנה לתובע אפשרות להרחיב את תביעתו בעניין זה. מכל מקום, לטענת התובע, תקלות אלו מנעו את השימוש בטלפון, באינטרנט ובטלוויזיה, ואף אילצו את בני משפחתו לשנות את תוכניותיהם כדי להמתין לטכנאי של הנתבעות שהגיע לתקן את התקלות. השלישי, במהלך תקופת ההתקשרות, אשר על-פי החוזה נקבעה לשנתיים, ביטלו הנתבעות באופן חד-צדדי את האפשרות של משפחת התובע להתחבר לערוצי "אגו" ו"ויוה" ולצפות בהם. כשנאמר לתובע על-ידי נציגי הנתבעות שמלכתחילה לא היו ערוצים אלו כלולים בחבילה שנרכשה על-ידי משפחתו, ביקש לראות את החוזה שעליו חתם אביו, אך החוזה לא נמסר לו חרף בקשותיו החוזרות ונשנות. 3. קודם שנדון בטענותיהן של הנתבעות ובתשובותיהן לטענותיו של התובע, ראוי לומר כי אין חולק שהחוזה שנחתם בין משפחת הוריו של התובע לבין הנתבעות, כפי שאף נאמר בכתב התביעה, נחתם על-ידי אביו של התובע, מר מרדכי סרגוסטי. בנסיבות אלו, ככל שהיה מקום להגשת תביעה, הרי שהתביעה יכולה הייתה להיות מוגשת רק על-ידי אביו של התובע, מר מרדכי סרגוסטי. הנתבע כלל לא התקשר בהסכם כלשהו עם הנתבעות, ואין כל יריבות בינו לבין הנתבעות. בכתב התביעה צויין שהתובע הוא "משפחת סרגוסטי, מיוצגת על-ידי אושרי סרגוסטי". משפחה אינה אישיות משפטית היכולה לתבוע, אלא רק היחידים המרכיבים את המשפחה. במקום שבו מר מרדכי סרגוסטי הוא החתום על ההסכם עם הנתבעות, כי אז כאמור, רק הוא יכול היה לתבוע, ובמקרה זה היה עליו ליתן בידי בנו, אושרי סרגוסטי, יפוי כוח מתאים. דבר שלא נעשה. בנסיבות אלו, די בכך כדי לדחות את התביעה. מאחר שטענה זו לא נטענה על-ידי הנתבעות, ומאחר שהנתבעות בחרו להשיב לתביעה לגופה, נבחן אפוא, את תשובותיה ואת טענות ההגנה של הנתבעת לגופן. 4. תחילה טענו הנתבעות שההסכם נחתם ביום 26.5.2008, ולא בחודש אוגוסט, כנטען בתביעה. ערוצי הצפייה בטלוויזיה, בהתאם לחבילה שנכללה בהסכם מסוג "טריפל פלטינום", כללה ערוצי צפייה, שפרטיהם מופיעים בתקנון החבילה ובאתרי האינטרנט של הנתבעת. לגופן של שלוש הטענות, השיבו הנתבעות כלהלן: בעניין הטענה הראשונה, שעניינה חיוב היתר בחודש ספטמבר 2008, טענו הנתבעות כי מיד משהתגלתה הטעות, קיבלה משפחת התובע החזר שהתקבל בגבייה מופחתת בחודש שלאחריו. בנסיבות אלו, ומאחר שדובר בסכום שאינו גבוה, איני סבורה כי תקלה מעין זו שבאה על פתרונה במהירות, מצדיקה פיצוי כלשהו, בוודאי שלא בגין עוגמת נפש. בעניין הטענה השנייה, שעניינה התקלות בשירותי התקשורת שסופקו על-ידי הנתבעות והגעת טכנאים, טענו הנתבעות כי התקבלו אצלן שתי תלונות על תקלות בשירותי האינטרנט, בתאריכים 29.3.2009 ובתאריך 5.4.2009, ובשני המקרים הגיע טכנאי למחרת היום ותיקן את התקלה. ביום 6.5.2009 התקבלה תלונה על תקלה בשירותי הטלפון, והיא תוקנה על-ידי טכנאי למחרת היום, ביום 7.5.2009. נמצא אפוא, כי לא היו תקלות ממושכות ואף לא תקלות שהשביתו את כל שלוש המערכות, טלפון אינטרנט וטלוויזיה. בכל מקרה, התקלות תוקנו במהירות רבה יחסית, למחרת היום שבו התקבלה התלונה. בנסיבות אלו, איני סבורה כי מדובר בתקלות המצדיקות פיצוי, בוודאי שלא בשל עוגמת נפש, ולא בסכום הנתבע. תקלה בהספקת שירותי תקשורת, העשויה להצדיק פיצוי, היא תקלה הנמשכת מספר ימים מעבר לזמן סביר, תקלה החוזרת על עצמה בתדירות גבוהה באופן שמשבש את האפשרות להשתמש באמצעי התקשורת שבו נגרמה התקלה, או חוסר מענה ובייחוד ממושך, לפניה להגעת טכנאי לתיקון תקלה. חרף העובדה שאמצעי התקשורת הפכו להיות כלי חשוב ומשמעותי בחיי היום-יום, התקלות בהפעלתם הן, למרבה הצער, כמעט חלק בלתי נפרד מהן. כל עוד אין מדובר בתקלות בתדירות גבוהה, כל עוד ניתן מענה מהיר ויעיל לתקלות, אין הצדקה לכך שכל תקלה תגרור אחריה תביעה ואין הצדקה לפיצוי בגין תקלות מעין אלו. בעניין הטענה השלישית, שעניינה ביטול היכולת לצפות בשני ערוצי טלוויזיה, ערוצי "אגו" ו"ויוה", טענה הנתבעת שמלכתחילה לא היו אמורים שני ערוצים אלו להיכלל בחבילה שנרכשה על-ידי הורי התובע. רק בשל תקלה אצל הנתבעת, נהנתה משפחת התובע מהיכולת לצפות בשני ערוצים אלו, הגם שכלל לא שילמה עבור צפייה בהם. משהתגלתה התקלה כשנה לאחר ההתקשרות, הופסקה אפשרות הצפייה בשני הערוצים. בשל דרישתו החוזרת של התובע לפיצוי בשל כך, הוצע למשפחתו פיצוי חד פעמי סמלי בסך 50 ₪ ואפשרות לצפות בערוץ הבריאות במשך שלושה חודשים (שוויה של הטבה זו הוא 95 ₪), אך הוא דחה זאת. לאחר ששמעתי את הסברו המפורט של נציג הנתבעות וקראתי את ההסבר הנרחב בכתב ההגנה, שוכנעתי שאכן למשפחתו של התובע ניתנה אפשרות לצפות בשני הערוצים הנזכרים במשך כשנה ללא תשלום נוסף, רק בשל תקלה של הנתבעות. שני הערוצים אכן לא נכללו בחבילה שנרכשה וממילא שהפסקת יכולת הצפייה בשני הערוצים אינה בגדר הפרת ההסכם. להפך, משפחת התובע זכתה בהטבה במשך כשנה מבלי ששילמה עבורה, ואף מבלי שנדרשה לשלם עבורה בדיעבד. בנסיבות אלו, לא ברור על יסוד מה מבוססת תביעת פיצוי לעוגמת נפש בשל הפסקת שירות שמלכתחילה לא אמור היה להתקבל, שניתן חינם אין כסף, ושלא התבקש תשלום עבורו. 5. במקום שבו חברות תקשורת המספקות שירותי תקשורת של אינטרנט, טלוויזיה וטלפון מספקות שירות רשלני, שירות חסר שאינו לפי ההסכם, או שאינן נותנות מענה סביר לתקלות, יש לעתים הצדקה לחייבן בפיצוי. אך זאת, רק אם נמצא והוכח שההסכם למתן שירותי התקשורת לא כובד, שהשירות הלקוי אמנם גרם לנזקים, לטרחה רבה שאינה סבירה, או שלא ניתנה תמורה הולמת למה ששולם. זה אינו המקרה הנדון. במקרה הנדון, כמפורט מעלה, קיבלה משפחתו של התובע את השירות שעליו הוסכם, ובשל תקלה של הנתבעות, אף מעבר לכך. התקלות הסבירות שנגרמו בהספקת השירותים תוקנו תוך זמן סביר, ובכל מקרה אין מדובר בריבוי תקלות לא סביר. בנסיבות אלו ומכל הטעמים שעליהם עמדתי, לא הייתה כל הצדקה להגשת התביעה. אין לקבל מצב שבו היד על הגשת תביעות קטנות בשל תקלות סבירות בהספקת שירותי תקשורת קלה על העט, או על מקלדת המחשב. אין לקבל מצב שבו כל אימת שמתוך טעות יש גביית יתר המתוקנת במהירות, ובייחוד בסכום נמוך, ימהרו אזרחים אל מזכירות בית המשפט לתביעות קטנות ויגישו תביעות. כך גם אין לקבל מצב שבמקום שהתקבל שירות שלא נכלל בהסכם, והופסק כדין, תוגש תביעה בשל הפסקת השירות. תביעות נועדו לאפשר השגת פיצוי על נזק - נזק ממשי שנגרם - ולא נועדו לשמש כלי להנבת רווחים במקום שלא נגרם נזק, או בשל עניינים של מה בכך. אין לקבל מצב שבו כל טרחה פעוטה הכרוכה בהזמנת טכנאי, מסבה את מה שנהוג היום לכנות "עוגמת נפש" וגוררת אחריה תביעה לפיצוי. על המבקש להגיש תביעה בכלל, ותביעה קטנה בפרט, לדעת שכשם שנזק ממשי מצדיק פיצוי, כך הטרחת נתבעים והטרחת בית המשפט שלא לצורך, עשויות לגרור חיוב בתשלום הוצאות בשל כך. 6. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעות הוצאות בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין לידיו. פיצוייםטלויזיה