זיכוי מהוט

התובעים קיבלו מכתב מחברת הוט על קנס בסך של 200 ₪ התובעים טוענים, כי הבירורים לגבי הקנס גרמו להם להתרוצצויות ורק לאחר חודש של בירורים הגיעה הנתבעת למסקנה שיש לזכות את התובעים.להלן פסק דין על תביעת פיצויים בגין זיכוי מהוט:פסק דין 1. התובעים הגישו תביעה זו נגד הנתבעת, בה ביקשו לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של 5,000 ₪ - זאת בשל הצורך להתרוצץ במשך חודש על מנת לברר עניין ההתקשרות ובשל הסכסוך שנוצר בין התובעים ובין בעלת הדירה בה הם גרים בשכירות וכמו כן, בשל עוגמת נפש ובזבוז זמן וכסף וכאב ראש. ואלו הן, בין היתר, העובדות עליהן משתיתים התובעים את תביעתם ואת הסעד המבוקש. א. התובעים התחברו לאינטרנט בתאריך 17.2.06 והתחייבו לקיים החיבור עד 17.2.09. לא ברור מכתב התביעה, כיצד התחברו התובעים עד 17.2.09 ונשארו מחוברים עד 10.7.09, שכן בכתב התביעה נאמר, כי ביום 10.7.09 החליטו להתנתק ובעת הזאת לא הייתה להם שום התחייבות עתידית. ב. בחודש ספטמבר 2009 קיבלו התובעים מכתב מהנתבעת על קנס בסך של 200 ₪ ולאחר בירור טלפוני, הוסבר להם שהם התחייבו לשנתיים נוספות, קרי מיום 4.12.07 ועד 4.12.09. התובעים ביקשו לברר את עניין ההתקשרות הנוספת והוברר להם, שבעלת הדירה התקשרה והתחייבה בשמם באמצעות אמצעי תשלום הישראכרד שלהם, אך הם עצמם לא נתנו לבעלת הדירה אמצעי תשלום זה. התובעים ביקשו לקבל לידם את פלט השיחות או את מסמך ההתקשרות, אך לא קיבלו. התובעים גם ביררו עם בעלת הדירה את פשר ההתקשרות והיא הכחישה את עניין ההתקשרות - דבר שגרם להם אי נעימות וסכסוך. ג. התובעים טוענים, כי הבירורים הנ"ל גרמו להם להתרוצצויות ורק לאחר חודש של בירורים הגיעה הנתבעת למסקנה שיש לזכות את התובעים. 2. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובעים- בשל הנימוקים הבאים: א. התובעים זוכו בפועל בגין החיוב עבור החזר שווי ההטבה בו חוייבו בשל טעות שנפלה בשגגה במערכת המיחשובית. התובעים אכן התחברו ביום 17.2.06 לשירות האינטרנט למשך שנה בעוד בעלת הדירה הייתה מנויה בשירותי טלוויזיה. ב. במסגרת שיחה שנערכה עם התובעת ביום 25.2.07 עקב סיום המבצע סוכם כי הנתבעת תמשיך לספק להם שירות בכפוף לתשלום מחיר מחירון. ביום 4.12.07 פנתה בעלת הדירה אל הנתבעת, וביקשה להתקשר לשירותי האינטרנט בנוסף לשירותי הטלוויזיה, תוך מתן התחייבות להישאר מנויה בשירותים אלה למשך שנתיים. ג. הנתבעת מכחישה את גובה הפיצוי ולטענתה, לא הוכיחו התובעים נזקים שנגרמו להם ושאין כל הסבר בתביעה מדוע נתבע סכום של 5,000 ₪. 3. התובעים ראו לנכון להגיב ולהשיב לטענות הנתבעת בכתב ההגנה ולשם כך הגישו כתב תשובה ארוך תוך התייחסות לסעיפי כתב ההגנה. 4. א. לאחר שבחנתי את הראיות, כפי שהובאו בפני ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, אני מקבל את טענת הנתבעת, שהתובעים קבעו בתביעה סכום שרירותי ומוגזם ללא כל יחס לטענותיהם ובמיוחד כאשר חלק הארי מטענותיהם לא הוכח. עם זאת, יש להסיק מהנסיבות עצמן, שאכן מגיע לתובעים פיצוי כלשהו, אך בוודאי לא הסכום אותו הם תובעים בכתב התביעה, שהוא סכום בלתי מוסבר ואינו הולם את העובדות המקימות עילה לתביעת התובעים. ב. לאחר שמיעת הצדדים ולאחר עיון בחומר שהונח בפני בית המשפט, אני מחליט כי בנסיבות אלה, יהיה זה אך סביר לקבוע כי על הנתבעת לפצות את התובעים, אך את הסכום המידתי אשר תואם את הנימוקים שיובאו להלן מעמיד בית המשפט על סך של 500 ₪ - זאת מן הנימוקים הבאים: א) התובעים מלינים על כך, שנאמר להם שהם התחייבו לשנתיים נוספות, אך התובעים לא יכולים להעיד בפה מלא שהם לא התחייבו כאמור, שכן הם עצמם לא זכרו אם באמת האריכו את התקופה - אם לאו. החיבור המקורי היה למשך שלש שנים, מיום 17.2.06 ועד 17.2.09. אם כך טוענים התובעים בכתב התביעה, הא כיצד רק ביום 10.7.09 ( כחמישה חודשים לאחר תום תקופת שלש השנים ) ביקשו להתנתק. כיצד נשאר אותו חיבור מעבר לתאריך 17.2.09 על כך אין הסבר בכתב התביעה. אני ער לעובדה, שהתובעים ציינו בכתב התביעה, שלאחר בירור טלפוני הוסבר להם שהם התחייבו לשנתיים נוספות, קרי מיום 4.12.07 ועד 4.12.09, אך מה בדיוק בה מנוי זה לומר לנו? הרי ממילא התחברו התובעים לשלש שנים - מתאריך 17.2.06 עד 17.2.09 וכיצד תוך כדי תקופת התחברות זו הייתה התחברות נוספת של שנתיים בתוך אותה התחברות - שהחלה משנת 2007? גם על כך, סתמו התובעים ולא פירטו. ב) הנתבעת מציינת את ההתקשרות של בעלת הדירה לשירותי טלוויזיה ולאחר מכן גם לשירותי האינטרנט, ברם לא ראיתי מה קשר יש בין התחברות זו ובין התקשרות התובעים, שהיא התקשרות נפרדת, שכן גם הנתבעת מסכימה, שהתובעים היו בעלי יחידת סמך נפרדת ו/או יחידת דיור שיש לה כניסה נפרדת (ראה טענת הנתבעת בסעיף 3.1 לכתב ההגנה) ג) הנתבעת מאשרת את העובדה, שהתובעים לא זוכו במועד שביקשו אלא בשל טעות מיחשובית שנפלה בשגגה במערכת המנויים של הנתבעת, עודכן המבצע גם לגבי יחידת הסמך של התובעים. אני מקבל את טענת הנתבעת, כי בינתיים צרכו התובעים את שירותי הטלוויזיה על אף שבפועל לא שילמו בעד שירות זה - אך בעצם, נבע השימוש מאותה טעות הנטענת על ידי הנתבעת. אני מקבל את טענת הנתבעת, שבסופו של יום, לא נגרם לתובעים נזק ממשי והתובעים גם לא הוכיחו מה עוגמת נפש נגרמה להם, שכן התובעים לא הוכיחו מה סכסוך - אם בכלל - נוצר ביניהם ובין בעלת הדירה והם גם לא הוכיחו את טענותיהם המופנות נגד בעלת הדירה, שכן בעלת הדירה לא העידה בבית המשפט. זאת ועוד, בכתב התשובה מבקשים התובעים לא רק להצדיק את סכום התביעה בסך של 5,000 ₪ אלא אף מבקשים להגדיל את סכום התביעה לסך של 7,500 ₪. כשם שהסכום שנתבע במקור בסך של 5,000 ₪ הוא מוגזם, קל וחומר שמוגזם יותר הוא הסכום של 7,500 ₪ - במיוחד כאשר סכום זה נתבע כך על דרך הסתם בכתב תשובה מבלי לבקש לתקן את כתב התביעה בהגדלת הסכום. בכתב התשובה מציינים התובעים כי הסכום הנתבע על ידם הוא בשל נזק כלכלי שנגרם להם ופיצוי על עוגמת נפש וטרטורים מיותרים, זלזול מצד הנתבעת. עם כל הכבוד לתובעים, נראה לבית המשפט, שהם קבעו סכום זה באידנא דריתחא ברצותם להעניש את הנתבעת וכטענתם, לא רצו לשתוק. בתביעת סעד, חייב התובע להיצמד לעובדות ואין מקום להגזים יתר על המידה, כאשר התובעים לא הוכיחו מה עוגמת נפש שנגרמה להם, מה נזק כלכלי , כאשר בסופו של יום קיבלו הזיכוי, כפי שהובטח להם. ד) עם זאת, אני מקבל טענת התובעים, כי אותה טעות שנפלה אצל הנתבעת - עד שהנתבעת החליטה לזכות את התובעים באותו חיוב - גרמה לתובעים בזבוז זמן וטרחה עקב שיחות עם הנתבעת ובשל כך על הנתבעת לפצות את התובעים. באשר לסכום הפיצוי, מסכים אנוכי עם טענת נציג הנתבעת, שהסכום הנתבע על ידי התובעים, הוא סכום לא מידתי והוא נקבע כך בצורה שרירותית מבלי להוכיח את הטענות של: "בזבוז זמן יקר וכסף וכמובן כאב ראש". איזה כסף בוזבז על ידי התובעים? על כך לא פירטו בכתב התביעה. 5. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל ומאחר וקבעתי כי לתובעים אכן נגרם בזבוז זמן בפניותיהם אל הנתבעת עקב הטעות שנפלה אצל הנתבעת, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד סך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסכום הנ"ל - אין צו להוצאות. טלויזיה