הוראת קבע הוט - תביעה

פסק דין תביעה בגין חיוב בתשלומי יתר. התובע מנוי על שירותי הטלוויזיה של הנתבעת במשך שנים רבות. לטענת התובע, הנתבעת נהגה לחייבו באמצעות הוראת קבע, בצורה שרירותית ובאופן חד צדדי, בסכומים בלתי מוסכמים ומופרזים, ללא הסכם כתוב. מאמצי התובע להידבר עם הנתבעת על מנת לברר את מהות החיובים עלו בתוהו. הנתבעת, לדבריו, התעלמה מבקשותיו והמשיכה לגבות ממנו סכומים גבוהים ללא מתן הסבר מניח את הדעת. התובע עותר לפצותו בסכום של 4,200 ₪. לטענת הנתבעת - ביום 27.8.06 עודכן במנוי, על שם התובע, מבצע "נאמנות", לפיו תמורת סך של 198 ₪ לחודש, זכאי היה התובע לצפות בשידורי חבילת הבסיס הדיגיטלית ו- 3 חבילות תוכן. בנוסף למבצע, חויב התובע בחיובים נוספים כדין מדי חודש. בגין ממיר שני חויב בסך של 15 ₪ לחודש. החל מיום 1.11.06 ואילך בעבור ערוץ "הוט בומביי" שהוזמן על ידו בסך של 9.90 ₪ לחודש. החל מיום 10.12.06 ואילך בעבור ערוץ "גוגו קלאב וקליק" שהוזמן על ידו בסך של 18.90 ₪ לחודש. החל מיום 27.12.06 ואילך בעבור ערוץ "פלייבוי" שהוזמן על ידו בסך של 9 ₪ לחודש. החל מיום 8.10.07 ואילך בעבור ערוץ "גיאורגי" שהוזמן על ידו בסך של 24.60 ₪ לחודש. בנוסף, חויב התובע בחיובים משתנים בגין תכני "VOD" שהוזמנו על ידו מעת לעת. לאור האמור, נעו תשלומי התובע בין 212 ₪ לחודש לבין 295 ₪ לחודש. ביום 7.1.07 הסיר התובע את הערוצים הנוספים - "גוגו קלאב", "הוט בומביי" ו"פלייבוי" והתשלומים החודשיים עודכנו בהתאם. ביום 17.4.08 ביקש התובע להתנתק משירותי הנתבעת בשל גובה התשלום החודשי. כמחווה שירותית ובשל רצון הנתבעת לשמר את התובע כמנוי, ניתנו לתובע מספר הטבות, ממיר שני ללא חיוב, "VOD" ללא חיוב בדמי מנוי, ערוץ "ויוה פלטינה" ללא חיוב למשך 6 חודשים. לאור האמור הצטמצמו תשלומי התובע ועמדו על סך 198 ₪ לחודש בלבד. לאחר כשלושה חודשים, ביום 13.7.08, נשלחה לתובע הודעה לפיה המבצע אליו הוא משויך עומד להסתיים ועליו לפנות אל הנתבעת לצורך עדכון מבצע חלופי. ביום 1.8.08 חזרה הוראת הקבע של התובע על סך 222 ₪ בשל ביטול. נציג הגבייה מטעם הנתבעת שוחח עם התובע והתובע ביקש לנתקו. כן דרש התובע, בשיחה מאוחרת יותר, כי נציג הנתבעת יתייצב בביתו לשם הסדרת התשלום. ביום 12.10.08 נתן נציג הנתבעת לתובע פירוט לגבי החיובים והתובע התחייב כי יסדיר את התשלום. בכפוף להסדרת התשלום, הוסבר לתובע, כי ניתן יהיה לבטל את הניתוק ולעדכן עבורו מבצע חדש לפי בחירתו. למרות זאת, בניגוד למוסכם, לא הסדיר התובע את חובו, אלא מיהר להגיש את כתב התביעה חסר הבסיס. חובו של התובע הועבר לטיפול מחלקת הגבייה של הנתבעת בניסיון נוסף להסדיר את הנושא, אך התובע סירב להסדיר את חובו ומשכך, נטען, יבוצע ניתוק המנוי והחוב יועבר לטיפול משפטי. סבורה הנתבעת כי פעלה כדין ופניות התובע נענו בצורה מלאה, שירותית ואדיבה. חובו של התובע, נכון למועד הגשת כתב ההגנה (29.1.09), עומד על סך של 1,539 ₪ בגין שבעה חודשים בהם קיבל מהנתבעת שירות מלא אך לא שילם עבורו ולו שקל אחד. לכתב ההגנה צורף תקנון לא חתום ושני מסמכים המשקפים את הנראה על מסך מחשבי הנתבעת. האמור במסמכים מתייחס למועדים שבין 27.5.08 לבין 1.2.09. בדיון הראשון שהתקיים בפניי לא התייצבה הנתבעת בשעה היעודה וניתן פסק דין בהיעדרה. בהמשך, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ולאחר שכוסו הוצאות התובע בוטל פסק הדין בדיון נוסף ונשמעו טענות הצדדים. הוברר, כי לאחר הגשת כתבי הטענות המשיכו הצדדים בהתקשרות ביניהם. התובע שילם לנתבעת סכום של 654.58 ₪ במזומן, ולמחרת, ביום 19.2.09 נחתם בין הצדדים הסכם חדש. התובע הבהיר שחויב בתשלומי יתר וטען כי חודשיים עובר לדיון ביקש מהנתבעת להוסיף ערוץ נוסף לתקופה קצובה, לצורך צפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. התובע הסביר, כי על פי ההסכם עליו לשלם לכל היותר 235 ₪ (225 ₪ על פי ההסכם ו- 10 ₪ נוספים עבור הערוץ הנוסף), אך שוב מחויב הוא בסכומים גבוהים יותר. התובע ביקש לקבל חשבונית מס, אולם בקשתו לא נענתה. נציג הנתבעת הבהיר כי החיובים בהם עוסקת התביעה קשורים במנוי מ- 2006 ועד 2008 ואישר כי התובע הסדיר את חובו על סך 654.58 ₪. כאמור בכתב ההגנה הצטרף התובע למסלול בעלות של 198 ₪ לחודש, וחויב בעלות ממיר נוסף בביתו, בסך של 15 ₪ לחודש. נציג הנתבעת טען כי החיובים הנוספים הם בגין ערוצים נוספים שהוזמנו. בהעדר ראיות להוכחת הזמנת הערוצים הנוספים, אמר נציג הנתבעת, כי נקודת המוצא היא שהשיחות מוקלטות, אך אם התובע מתכחש לתוספת הערוצים הנטענת, אין בידו דרך לסתור את טענות התובע. נציג הנתבעת לא יכול היה להסביר את הפער שבין סכום החוב העומד על 1,539 ₪ המצוין בכתב ההגנה לבין הסכום ששילם התובע בפועל, להסדרת חובו. לשאלת התובע, לא ידע נציג הנתבעת לענות אם החשבונות שבהם חויב התובע היו בהסכמתו ושב והסביר כי אין בידיו מסמכים נוספים לצורך הוכחת טענותיו. כן אמר, כי אם יהיה צורך ניתן יהיה להציג את תמלילי השיחות המוקלטות בהמשך. משכך, אפשרתי לצדדים להגיש מסמכים נוספים לתיק ביהמ"ש. התובע הגיש תדפיסי פעולות בחשבונו, על פיהן חויב חשבונו בסכום העולה על הסכום הנקוב בהסכם ההצטרפות מיום 19.2.09. מנגד, הנתבעת לא צירפה כל מסמך להוכחת טענותיה. עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהגיש התובע במהלך הדיון, לרבות במסמכים שהוגשו אחריו. התרשמתי מן התובע באופן בלתי אמצעי ושקלתי טענותיו. בהעדר כל ראיה לסתור, אין לי אלא לקבוע כי טענות התובע מבוססות. כאמור בכתב ההגנה, עודכן מנוי על שם התובע במבצע "נאמנות" בסכום תשלום חודשי של 198 ₪. התובע לא הכחיש כי היה עליו לשלם את הסכום האמור. יחד עם זאת, הנתבעת חייבה את התובע בגין ערוצים נוספים אשר לטענתה הוזמנו על ידו. לא הוצגה כל ראיה אודות אותה הזמנה, לא הוצג מסמך חתום, לא הוצג הסכם, לא הוצג פלט מסך מחשב המשקף את בקשת התובע להוספת אותם ערוצים, ולא הוצג תמליל שיחה מוקלטת, למרות שמתן פסק הדין עוכב על מנת שהנתבעת תוכל להציג ראיות נוספות. בנסיבות אלה, יש לקבוע, כי חיובו של התובע בגין הערוצים הנוספים לא נעשה כדין וקביעה זו מבוססת, בין היתר, על טענת הנתבעת בכתב ההגנה על פיה התובע חב לה 1,539 ₪ בגין שבעה חודשי שימוש ללא תשלום, כאשר בסופו של יום, גבתה הנתבעת מן התובע סכום של 654.58 ₪ בלבד. לכאורה מחלה הנתבעת על סכום העומד על כ- 126 ₪ לחודש. ייתכן מאוד כי עשתה זאת, שכן קיבלה את טענות התובע. התובע הבהיר שנגרמה לו עוגמת נפש, הוא פנה אל הנתבעת פעם אחר פעם, אך לא הצליח לקבל תשובה סבירה או נימוק בגין חיובי היתר. כאמור, נציג הנתבעת לא סתר טענותיו. למעלה מכך אציין, כי גם עיון בתדפיס התנועות הממוחשבות שצירפה הנתבעת אינו מבהיר את הדרוש הבהרה. מתוך 29 תנועות מתועדות, שתיים מתייחסות לשיחה שנערכה עם מנהל או מנהל בכיר, אלא שלא נרשם דבר וחצי דבר אודות תוכן השיחה. אשר על כן, משלא נסתרו טענות התובע ואף גובו בראיות לא מעטות מטעמו, משלא הוברר מדוע חויב בתשלומי יתר, סבור אני כי על הנתבעת לפצותו וסכום הפיצוי ייקבע על דרך האומדנא. הנתבעת תשלם לתובע סכום של 750 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 250 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. בנקהוראת קבעטלויזיה