לביתו של התובע הגיע סוכן של סלקום והציע לשדרג המכשירים שברשותו ולעבור מחב' פלאפון לנתבעת. כמו כן, הודיע הסוכן לתובע, שהוא משלם בפלאפון תשלום גבוה כ- 1,000 ₪ ואצל הנתבעת ישלם פחות מצי. להלן פסק דין בנושא מעבר מפלאפון לסלקום - תביעה: פסק דין 1. בתחילת פסק דין זה, ברצוני להתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן פסק הדין. 2. בתיק זה תבע התובע לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי בסך של 15,000 ₪, בשל הבטחות שהובטחו לו ואשר לא קוימו. ואלו הן העובדות עליהן מבסס התובע את תביעתו: א. בחודש פברואר 2009 הגיע לביתו סוכן של הנתבעת והציע לתובע לשדרג המכשירים שברשותו ולעבור מחב' פלאפון לנתבעת. כמו כן, הודיע הסוכן לתובע, שהוא משלם בפלאפון תשלום גבוה כ- 1,000 ₪ ואצל הנתבעת ישלם פחות מצי. על מנת לשכנע את התובע לקבל הצעתו של הסוכן, נתן הסוכן הבטחות מהבטחות שונות והתובע החתים את הסוכן על כל מה שהוא הבטיח, אך למעשה, בסופו של יום, לא קיימו שום דבר ממה שנרשם וממה שהובטח. ב. בזמן ההבטחות הנ"ל, נותרו לתובע מספר חודשים ספורים לסיים ההתקשרות עם פלאפון והיה בכוונתו לקחת מסלול מכשירים מתוצרת נוקיה שהיו פעילים אצלו והתובע החזיק את הקו רק כדי לא להתחייב על מכשירים נוספים. מכיוון שנאמר לתובע שהוא לא יכול לקחת מסלול אחר למכשירים שיש לו, הוא חייב לעבור מפלאפון לנתבעת על מנת לקבל ההטבות. ג. בחודש הראשון שילם התובע למעלה מ-1,100 ₪ וכאשר בירר עם הנתבעת נאמר לו שהדבר יתוקן והוא יקבל החזר. לאחר דין ודברים עם הנתבעת במשך 3 חודשים ולאחר שהם המשיכו לגבות סכום מופקע מהסכום המוסכם - ביקש התובע מחב' ישראכארט להפסיק לכבד התשלום. מספר חודשים לאחר מכן, ניתקה תחילה הנתבעת את מכשירי התובע משיחות יוצאות ולאחר מכן גם שיחות נכנסות והתובע קיבל חשבון טלפון של כ-4,000 ₪ בגין אי תשלום. לאחר בירור בסניף הנתבעת הבין התובע שהנושא מסובך כיוון שהסוכן לא היה רשאי לחתום על חוזה ובמקביל לכך חייבה הנתבעת בכל המכשירים על מכמונת מהירות למרות שבפועל לא הוזמן שירות כזה. כמו כן, חויב התובע על הדיבורית - למרות שהיא ניתנה לו במתנה וכן ביטוח ואחריות על המכשיר של ביתו הקטינה. ד. כמו כן, ניתקה הנתבעת את התובע גם מהמכשירים הישנים ובכך נותר התובע מנותק כליל מעסקיו ולמרות כל אלה, נשלחה לתובע הודעה מאת הנתבעת על קיום חוב בסך של 38,000 ₪. ה. לאור הטענות הנ"ל, מבקש התובע, כאמור, לחייב את הנתבעת לפצותו בסכום של 15,000 ₪ ובנוסף לכך מבקש הוא לחייב את הנתבעת לקיים את ההסכם עליו חתם הסוכן ולהחזיר לו את ההפרשים מהחודשים שהם גבו שלא לפי המוסכם. בנוסף לכל אלה, מבקש התובע לחייב הנתבעת בסכום נוסף בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בשל ניתוקים ואי כיבוד ההסכם. 3. בתחילה טענה הנתבעת טענה מקדמית - טענת סף, לפיה יש לסלק את התביעה על הסף וזאת משום שההתקשרות החוזית שנערכה ביחס למספרי הטלפון ולחוזים נשוא תביעה זו הינה בין סלקום לבין עוסק מורשה שהחזיק ב- 5 קוים והתכנית עליה חתם התובע הינה תוכנית המקנה תנאים מועדפים ללקוחות עסקיים ואינה מוצעת ללקוחות פרטיים. ולכן בהיות התובע תאגיד, אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעת תובע שהינו תאגיד אלא רק בתביעה אזרחית שהגיש יחיד (ראה סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984) 4. גם לגופו של עניין סבורה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע ולהצדקת טענה זו, מעלה היא, בין היתר, את הטענות הבאות: א. ביום 4.2.09 ביצע התובע עסקה מול סוכן בשם אדר פז (להלן: "הסוכן") שהוא סוכן של "ספידפון" משווק מורשה של הנתבעת (להלן: "המשווק"). לתובע הוצע על ידי הסוכן מבצע עסקים פלוס ללקוחות סוהו העוברים לנתבעת והוסבר לתובע על ידי הסוכן כי במסגרת המבצע ותמורת תשלום חודשי קבוע של 199 ₪ זכאי התובע להטבות המפורטות בסעיף 9 לכתב ההגנה. בנוסף הוצע לתובע על ידי הסוכן, שקו נוסף אותו ביקש לרכוש יחובר לתוכנית "במיוחד לעסק" ובמסגרת תוכנית זו ותמורת תשלום חודשי קבוע של 50 ₪ (לפני מע"מ) יהיה זכאי התובע לתעריף זמן אויר מדורג לכל היעדים וכן יהיה זכאי להחזר כספי בסך של עד 35 ₪ (לפני מע"מ) בעבור כל חודש בגין שימושים שיבוצעו מהקו. לתובע גם הוצעה על ידי הסוכן הטבה מיוחדת ללקוחות העוברים לנתבעת, שהיא "הטבת טרייד אין מדורגת". על פי תנאי הטבה זו, זכאי התובע ליהנות מהחזר חודשי מדורג על תשלום בפועל בעבור זמן אויר ו/או דמי מנוי ו/או תשלום קבוע בגין חבילת דקות ו/או שיחות נתונים ו/או מקטע סלקום במשלוח הודעת SMS. על פי הטבה זו, זכאי התובע להחזר חודשי מדורג אם סכומי התשלום בעבור הרכיבים הנ"ל יעלה על 200 ₪. סכום ההחזר לו זכאי התובע במקרים כאמור, ינוע בין 100 ₪ ל-200 ₪ (לפני מע"מ). ב. התובע החליט לרכוש מהנתבעת 5 מנויים ולצרפם לתוכניות המפורטות בסעיף 11 לכתב ההגנה. לתובע הוסברו היטב תנאי התוכניות, לרבות ההטבות שניתנו לו. הנתבעת טוענת, כי המסמך שצרף התובע לכתב התביעה נכתב על ידו ונחזה להיחתם בידי הסוכן, אך מסמך זה לא מהווה את ההסכם הממצה בין הצדדים, אלא ההסכמים המלאים והמפורטים אותם צרפה הנתבעת ועליהם חתם התובע. המסמך גם אינו מתעד העסקה בכללותה ומתייחס אך ורק לפרטים מסוימים וחלקיים מהתוכניות. 5. א. התובע סבור, שקיימת אי אמינות בתיעודים של הנתבעת והוא ממשיך ומסתמך על ההבטחות שהבטיח הסוכן ואשר לדעתו הסוכן חתם על סיכום אותן הבטחות. התובע גם הגיש מסמך המעלה את ההסכמות ולטענתו אמר לו הסוכן, שהתובע ירשום את המוסכם והסוכן יחתום ולכן עולה מאותו מסמך, שחלק מהדברים נכתבו בכתב ידו של הסוכן וחלק בכתב ידו של התובע (ראה המסמך עליו חתם הסוכן - ת/1). התובע הגיש מסמך נוסף ולטענתו זהו מסמך המפרט את התשלומים שיהיה עליו לשלם (ראה מסמך ת/2). עוד מציין התובע, כי הובטח לו על ידי הסוכן, שעבור בתו בת ה-10 ישלם 50 ₪ ותשלום אחרון 15 ₪ - סכומים הכוללים ביטוח, אך לטענתו קיבלו חשבון לשלם 206 ₪ במקום הסכום שהובטח (ראה דף חשבון ת/3). כמו כן, טוען התובע, כי הנתבעת חייבה בעד מכמונת מהירות - גם את ילדיו שאין להם כל שימוש בשירות זה. בסיכומו של דבר, טוען התובע, שהנתבעת לא עמדה באף הצעה מאלו שהוצעו לו ומה שהסוכן הציע לא כובד. ב. בעוד שהתובע מסתמך על ההסכם עליו חתם הסוכן, מסתמכת הנתבעת על ההסכם עליו חתם התובע הכולל התוכניות. עוד נטען על ידי נציגת הנתבעת, כי התובע לא לקח מכשירים שהוצעו לו במסגרת התכנית אלא מכשירים יקרים יותר ואם היה לוקח המכשירים שהוצעו לו, היה מגיע לאותם סכומים אשר נקבעו מול הסוכן לגבי התכנית (עמ' 2 לפ', ש' 16- 17). התובע מכחיש טענה זו וטוען, שכל מה שלקח היה בעסקה שהסוכן הציע לו (עמ' 3 לפ', ש' 7- 8). הנתבעת מאשרת, כי לגבי חיוב הבת הקטינה אכן הייתה טעות, שכן נרשם שהתוכנית כוללת שירות תיקונים ואחריות, אך לאחר שתלונת התובע בעניין זה נבדקה, זוכה התובע על שירות התיקונים והאחריות והוא קיבל על כך זיכויים. לגבי מכמונת מהירות, נטען על ידי נציגת הנתבעת, שסוכם שהתובע יקבל שירות זה חודש חינם ולאחר מכן צוין, שמתאריך מסוים הוא צריך להתחיל לשלם. באשר לדיבורית, נטען על ידי נציגת הנתבעת, שהתובע לקח דיבורית מתנה והוא סגר על תכנית שהיא למעלה מ-199 ₪, אך ברגע שזה עלה על סכום זה הוא מקבל זיכוי מלא ואכן קיבל זיכוי של 20 ₪. לעניין זה אף הוגש מסמך הנושא חתימת התובע על מכשיר קבוע לרכב עם החיובים והזיכויים (ראה מוצג נ/1). עוד נטען, שהתובע אכן שלח מכתב לפניות הציבור בנוגע לעסקה וניתנה לו האפשרות לבצע ביטול העסקה, אך הוא לא עשה זאת (ראה מכתב נ/2) (ראה טענות הנ"ל של נציגת הנתבעת בעמ' 2 לפ'). 6. א. בטרם אתייחס לגופו של עניין ולטענות הצדדים, אתייחס תחילה לטענת הסף של הנתבעת, לפיה יש לסלק את התביעה על הסף מאחר וההתקשרות נעשתה עם בעל עסק - כעוסק מורשה - ולא עם יחיד ולכן אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה אזרחית שהגיש תאגיד. בעניין זה, מחליט אנוכי לדחות את טענת הנתבעת, שכן ההתקשרות במקרה זה נעשתה בין הנתבעת ובין התובע כפרטי - אם כי מכותרת מסמך ההתקשרות עולה שעסקינן ב: "מבצע עסקים פלוס ללקוחות סוהו העוברים לסלקום". פרטי הלקוח המופיעים על גבי הטופס הנ"ל את פרטיו האישיים של התובע עם ציון מספר ת"ז שלו ולא נאמר שההתקשרות היא עם עסק שהינו תאגיד. גם ביתר המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת צוין המתקשר כאדם פרטי - התובע והחתימה על הסכם ההתקשרות היא חתימתו של התובע בלבד ללא כל חותמת עסקית וללא ציון שם עסק מסוים. לכן, ההתקשרות היא אישית של התובע ולכן רשאי היה התובע להגיש תביעתו בבית משפט זה. ב. שאלה נוספת שעלתה במשפט זה, היא שאלה אותה עורר התובע בדבר חוב בסכום של 4,800 ₪, אשר בגינו נשלח אליו מכתב על ידי הנתבעת (עמ' 2 לפ', ש' 7- 8) או לטענת הנתבעת לפיה הפסיק התובע לשלם סכומים אשר גם לפי גרסתו היה עליו לשלם (סעיפים 21- 22 לכתב ההגנה). אין בדעתי להיכנס לשאלה זו, שכן אם נוצר או נותר חוב זהו עניין שאינו קשור לשאלות השנויות במחלוקת במשפט זה - שאלות העולות מכתבי הטענות - ולכן שאלת החוב צריכה להיפתר בהליך אחר ולא בפסק דין זה. 7. לגופו של עניין, הועלו טענות רבות על ידי שני הצדדים למשפט זה ועיקר טיעוניו של התובע מופנות כנגד שינוי יסודי בין התנאים שהוצעו לו על ידי הסוכן ובין אלו שניתנו לו בפועל. אין להוציא מכלל אפשרות, שהתובע אכן סמך על הבטחות הסוכן ושהייתה לו סיבה טובה לחשוב שהצעות והבטחות הסוכן מקובלות גם על הנתבעת ובסופו של יום יקבל אכן התנאים אותם קבע עם הסוכן באותו מסמך החתום על ידי הסוכן (מסמך ת/1). לאחר שבחנתי את כל הראיות שהוגשו במהלך הדיון - אלה שצורפו לכתבי הטענות ואלה שהוגשו במהלך הדיון - ולאחר ששמעתי את הצדדים - הגעתי למסקנה שיש לדחות את תביעת התובע, שכן התובע לא הוכיח את תביעתו, כשם שלא הוכיח את סכום הנזק הנתבע בתביעה זו - סכום שנקבע בצורה שרירותית לסך מוגזם של 15,000 ש"ח - הכל על פי הנימוקים הבאים: א. התובע מלין על אי קיום התנאים שקיבל מהסוכן, אך בעצם הנתבעת מאשרת את התנאים בחלקם, אך בעוד שהתנאים באותו מסמך לא מובהרים ולא ברורים, הרחיבה הנתבעת ופרטה את התנאים שהובטחו לתובע על ידי הסוכן ואשר אותם קיבל בפועל. מעניין לציין, שאף צד לא דאג להזמין את אותו סוכן למתן עדות ולהעיד על המו"מ שנערך בינו ובין התובע, מה באמת נאמר ומה הובטח באותה פגישה והאם הבטחותיו של הסוכן מחייבות את הנתבעת. ב. אין חולק כי לאחר שאותו סוכן היה בביתו של התובע, חתם התובע על טופסי ההתקשרות עצמם, שם הופיעו התנאים, בין אלה שהוצעו או הובטחו לו על ידי הסוכן ובין תנאים שהתובע לא שמע אותם מהסוכן, או שמע ולא הועלו על הכתב. התובע מאשר כי חתם על הסכמי ההתקשרות ואלו נשלחו אליו בדואר (עמ' 3 לפ', ש' 18- 23). לכן, חזקה היא שעם חתימת התובע על הסכמי ההתקשרות, ידע הוא על מה חותם, מה התנאים הכלולים באותם הסכמים ואין התובע יכול עתה לטעון כנגד מסמך בכתב. ג. הנתבעת מאשרת את העובדה כי אותו סוכן הינו משווק מורשה של הנתבעת ואם כתוצאה מהצעותיו, הבטחותיו ובוודאי כתוצאה מחתימתו על מסמך, הוא גורם ללקוח להתקשר בתכנית המוצעת - הרי שכל הבטחותיו והצעותיו מחייבות את הנתבעת. השאלה היא, האם הוכיח התובע שהייתה סטייה מהצעותיו של הסוכן. ד. מהטענות שהועלו על ידי הנתבעת בכתב ההגנה עולה, שאין היא מתכחשת לעובדה, שאכן הסוכן היה הגורם להתקשרות ואין היא מכחישה את ההבטחות שהבטיח הסוכן והיא גם מעלה הבטחות אלו בסעיפי כתב ההגנה (מסעיף 9- 10 לכתב ההגנה). בסעיף 9 לכתב ההגנה, מציינת הנתבעת, כי הסוכן הסביר לתובע, שבמסגרת המבצע תמורת תשלום חודשי קבוע בסך של 199 ₪ (לפני מע"מ) יהיה זכאי התובע לאותם תנאים המפורטים בסעיף זה. התרשומת עצמה (שהתובע מכנה אותה הסכם) עליה חתם הסוכן אינה ברורה דיה, ברם חלק מאותם תנאים המפורטים בסעיף 9 לכתב ההגנה באים לידי ביטוי באותה תרשומת, אם כי סעיף 9 הנ"ל מפרט יותר את התנאים. ה. מהאמור לעיל עולה, שבצעם, אין סטייה ממשית בין התנאים עליהם חתם התובע ובין התנאים שהוצעו על ידי הסוכן, אך אני מקבל טענת הנתבעת, שאותו מסמך אשר הוצג על ידי התובע כמסמך מסכם ושעליו חתם הסוכן, אינו מהווה את ההסכם הממצה בין הצדדים ואפשר לומר, שתנאי ההסכם הסופי עליו חתם התובע - מפורטים יותר ולכן סבר התובע שאין התאמה בין השניים. לכן, מקבל אנוכי את טענת הנתבעת, כי אותו מסמך יכול אך להוות מסמך המהווה בסיס להתקשרות או אחד ממסמכי ההתקשרות, אך הגיבוש הסופי - רוצה לומר אומד דעתם של הצדדים - התגבש בחתימה על ההסכמים הסופיים, הסכמים שצורפו לכתב ההגנה. ו. מהמשך הבאת העובדות מתברר, שהתובע רכש מהנתבעת 5 מנויים אשר צורפו לתוכניות והתובע חתם על הסכמי התקשרות בנדון (ראה צילומי ההסכמים עליהם חתם התובע ואשר צורפו לכתב ההגנה כנספחים 1- 6). הנתבעת טענה גם, שהתובע רכש דגמי מכשירים שלא נכללים בין דגמי המכשירים המוצעים חינם ונראה גם שקיים שוני בין המכשירים המוצעים חינם ובין המכשירים אשר התובע רכש בפועל. ז. הנתבעת גם הוכיחה כי במשך זמן ההתקשרות קיבל התובע זיכויים בהתאם לשימושים שבוצעו בפועל על ידו ואף קיבל זיכויים בהתאם לתנאי הטבת הטרייד אין. ח. התובע מלין על כך, שלמרות שהובטחה לו דיבורית לרכב במתנה הוא חויב עליה. כפי שעולה ממסמכי ההגנה, חתם התובע על מסמך הנושא כותרת: "מכשיר קבוע לרכב - SOHO - ובו פורטו תנאי החזקת מכשיר זה. לטענת הנתבעת, בחר התובע לקחת מכשיר אחר ולא מכשיר הקבוע לרכב ולכן חלים על כך תנאים אחרים. 8. א. התובע לא צרף אף מסמך לכתב התביעה להוכחת תשלומי חיובים העולים על הנדרש או על המוסכם או מסמכים המוכיחים שחויב במקום שלא היה צורך לחייבו. המסמך היחיד שצרף לכתב התביעה הוא אותו נספח שסוכם עם הסוכן. התובע לא סתר את טענות הנתבעת, שהוא רכש מכשירים אחרים ו/או נוספים שהתנאים שסוכמו עם הסוכן לא חלים עליהם. לעומת זאת, צירפה הנתבעת מסמכים רבים הכוללים חשבונות שנשלחו לתובע המכילים חיובים וזיכויים והתובע לא יכול היה לסתור את תוכן החשבוניות שצורפו. כמו כן, צרפה הנתבעת את ההסכמים עליהם חתם התובע והתובע אישר כי חתם עליהם, לכן הסכמים אלה מחייבים את התובע. ב. התובע מדגיש, בכתב התביעה את העובדה, שהנתבעת חייבה אותו בכל המכשירים על מכמונת מהירות למרות שלא הוזמן חיבור זה ומפליא שבעניין זה גם חויבו ילדיו הקטינים. לעניין זה עלי לציין שניים אלה: ראשית, התובע לא הוכיח שהמכמונת היא חלק מהעסקה, יען כי עניין המכמונת לא מופיע בהסכמים עליהם חתם התובע וגם לא באותו מסמך שנחתם על ידי הסוכן ושנית, אם התובע ראה חיובים אלה, יכול היה לפנות מייד אל הנתבעת ולבקש להפסיק חיובים אלה, אך התובע לא הוכיח שפנה כאמור. ג. כפי שעולה מנימוקי כתב ההגנה, הוצע לתובע - בשלב מסוים - לבטל את העסקה והצעה זו אף נשלחה אליו ביום 6.11.09 בדואר, ושם נאמר כי כמחווה שירותית בלבד ולפנים משורת הדין, באפשרות התובע להחזיר את המכשירים ויבוצע לו ביטול העסקה - זאת בחודש הקרוב מיום שליחת המכתב. התובע לא נענה להצעה זו (ראה נספח 13 לכתב ההגנה). 9. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את תביעת התובע ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. פלאפוןסלקוםסלולר (תביעות)