מעבר מאורנג לסלקום - תביעה

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובעת כי הנתבעת, חברת סלקום, הפרה התחייבויותיה כלפיה, וזאת בהתאם לטענותיה כפי שתובאנה בהמשך הדברים. להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, ההגנה ובדיון בבית המשפט: לטענת התובעת, ביום 17/11/08 התקיימה פגישה בין נציג החברה (מורן בן שושן) לבין איריס חנניה (התובעת), ריקה חנניה, דוד אדן וציפורה אדן. נציג החברה ביקש מהתובעת שתיתן לו את הרישום שערכה אודות התנאים שסוכמו ביניהם והבטיח כי ישלח לה את נתוני העסקה בצורה מסודרת במייל, אך ההצעה הכתובה עם התעריפים וההטבות שדוברו לא נשלחה, כמו כן, לא הגיע הנציג לאסוף את המכשירים, החוזים לא נחתמו, ניוד המספרים והצירוף לתכנית לא בוצעו באותו יום, כמובטח. עוד באותו היום התברר לתובעת כי חויבה בתעריפים גבוהים מאלו שסוכמו, בנוסף, הטלפונים שסיפקה הנתבעת לא פעלו כראוי: "היו קשיים בשידור וקליטה, איבדנו שיחות והשמיעה הייתה גרועה". מכשירי הפלאפון הישנים שהיו ברשות התובעת עבדו על הרשת הישנה של סלקום ואכן לא הייתה בעיה עם הקליטה. כמו כן, שני מכשירי אורנג' עבדו ללא דופי עד אשר התבצע הניוד לחברת סלקום. למרות שהנתבעת ידעה על "בעיות כיסוי" באזור מגורי התובעת, הציעה כי המכשירים ישודרגו והתובעת תתחייב לתקופת חוזה חדשה. התובעת ניסתה מספר פעמים לשוחח עם נציג הנתבעת אשר עימו נפגשה, אך ללא הועיל. התובעת מפרטת היסטורית שיחות עם נציגי החברה, בפניהם היא מגוללת את פרטי העסקה בכל פעם מחדש. כמו כן, פניה במכתבים לסמנכ"ל השירות בחברה ולמנכ"ל החברה, אשר לא נענו. לאור זאת, לא נותר לתובעת אלא לבטל את הוראת הקבע ולהחזיר את המכשירים לנתבעת. דמיד לאחר מכן, נאמר לתובעת על ידי נציגת הנתבעת כי "עסקאות עם סלקום לא ניתן לבטל", וכי עליה לקבל מחדש את המכשירים עד לסיום תקופת החוזה. התובעת, הגב' איריס חנניה, העידה בבית המשפט וחזרה על טענותיה בכתב התביעה. לדבריה, ניוד המספרים היה צריך להתבצע תוך 3-12 שעות והתוכניות שהוצעו היו צריכות להיכנס לתוקף ביום למחרת. ההטבות שסוכמו עם נציג הנתבעת לא נכנסו לתוקף ביום שלמחרת והתובעת נאלצה לקיים כעשר שיחות עם נציגי הנתבעת, כאשר שלושת הנציגים הראשונים טענו בפני התובעת כי ההטבות שהובטחו לה אכן מופיעות במערכת, אך לא ברור מדוע לא ניתנו בפועל. לטענת התובעת, בשלב כלשהו, נציגי הנתבעת טענו כי ההטבות לא מופיעות במערכת וכי הנתבעת כלל לא מעניקה הטבות מסוג זה. בשלושת השבועות שלאחר הפגישה עם נציג הנתבעת, התובעת חויבה בממוצע בסכום של כ-800 ₪ בחודש, כאשר לפני התוכנית החדשה הממוצע לחודש של כל מנוי לא עלה על סכום של כ-100 ₪ בחודש. בשיחות הראשונות עם נציגי הנתבעת, אישרו בפני התובעת כי קיימת בעיית קליטה ולכן הוצעו מכשירים שיעזרו בבעיה זו. לדבריה, החוזים שהנתבעת צרפה במעמד הדיון הינם מזויפים ואילו בפניה נמצא החוזה המקורי אשר לא נחתם על ידה מעולם. התובעת תמכה תביעתה בתכתובות עם הנתבעת, במכתבי פנייה לחברת האשראי ולבנק לביטול החיובים, במכתבי הגבייה שקיבלה מהנתבעת, בכתב תלונה שהפנתה ל"צרכנות הוגנת", בחשבוניות ובפסיקה בעניין הנדון. לטענת הנתבעת, ביום 16/11/08 התקשרה התובעת בהסכמים עם הנתבעת באשר לארבעה קווי טלפון, באמצעות נציג הנתבעת. במעמד ההתקשרות שדרגה התובעת שני מכשירי טלפון, שינתה תוכנית בשני מנויים קיימים וכן צירפה שני קווים נוספים שהתניידו מרשת אורנג'. בחודש דצמבר 2008 פנתה התובעת לנתבעת בטענה כי היא אינה מחויבת בהתאם למה שהובטח לה במעמד ההתקשרות. הוסבר לתובעת כי התנאים שהובטחו לה יכנסו לתוקף החל ממחזור החיוב הראשון ולא החל מיום ההתקשרות. חרף כך, הסכימה הנתבעת ליתן לתובעת זיכוי בגין אותן הטבות בשני המנויים שהתניידו לנתבעת. הוסבר לתובעת כי לפנים משורת הדין, יינתן לה זיכוי בסך של 248 ₪ מהחשבונית הבאה. התובעת דחתה את שהנתבעת הציעה לה. ביום 11/02/09 הוסבר לתובעת כי הזיכוי בוצע ואילו ביום 15/02/09 התברר כי אמצעי התשלום אשר העמידה התובעת לרשות הנתבעת אינו בתוקף. ביום 16/04/09 התקבלו אצל הנתבעת מכשירי הטלפון של התובעת. בשיחה עימה הוסבר לה כי כל ההטבות שהובטחו לה ניתנות לה וכי אין כל פסול בהסכמי ההתקשרות עימה. בנסיבות אלה, התובעת לא הייתה זכאית לביטול ההתקשרות והשבת מכשירי הטלפון לנתבעת, מכיוון שהתחייבה על מכשירים אלו, בין אם היא עושה בהם שימוש ובין אם לאו. התובעת לא פירטה בכתב תביעתה את הבסיס לחישוב הסכום הנתבע על ידה, בסך 1,810 ₪. התובעת לא שילמה את חובה לנתבעת, טרם החלטתה להתנייד ובטרם הסתיימה תקופת התחייבותה לנתבעת. נציג הנתבעת, מר מורן בן שושן, העיד בבית המשפט. לדבריו, ניוד המכשירים בוצע תוך שלוש שעות. כמו כן, אין זה ייתכן כי התובעת לא קיבלה עותק מחוזה ההתקשרות. באשר לקליטה, הפנה את התובעת למוקד הטכני. נציג הנתבעת, מר דוד זריהן, העיד בבית המשפט. לדבריו, בכתב התביעה לא הוזכרה טענה של זיוף החוזים מצד התובעת. ישנן מספר אפשרויות לפנות למוקדי סלקום ואילו התובעת בחרה בביטול העסקה באופן חד צדדי. הנתבעת תמכה טענותיה בהסכמי ההתקשרות ובהעתק חשבוניות. בבית המשפט הציגה התובעת את הסכם ההתקשרות כאשר בראש העמוד מצוין "עותק ללקוח" ולא מצויה חתימת התובעת על הסכמת תנאי התוכנית, זאת בעוד שנציג הנתבעת הציג העתק מטופס ההתקשרות אשר עליו חתומה התובעת. עיינתי בשני עותקי ההסכמים שהוצגו בפני בית המשפט, זה אשר הציגה התובעת ואינו חתום על ידה וזה אשר הוצג על ידי הנתבעת והחתום על ידי התובעת, והנה שני עותקים אלה הם זהים ואין כל הבדל ביניהם. עיון בחוזה זה שנכרת בין הצדדים אינו מעלה כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם זה. יתר על כן, עיינתי בכל המסמכים שצירפו על ידי שני הצדדים וכן בדברי הצדדים ולא מצאתי כיצד הגיעה התובעת לכך כי הנתבעת חרגה בגביית סכום של 1,810.95 ₪ ממנה, בניגוד להסכם. התובעת הציגה אמנם שני דפי חיוב של כרטיס האשראי שלה מהחודשים 12/08, 1/09 אשר החיוב הכולל לנתבעת העולה מהם מגיע כדי סכום זה, אך לא הוצג הכיצד יש בו חריגה בגביה בניגוד להסכם. (כך לא הוצגו למשל החשבונות עצמם ופירוטם ). על כן, לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה. התביעה נדחית, איפוא. בנסיבות הכוללות אין צו להוצאות . סלקוםסלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)