ביטול חוב לסלקום

התובע ביקש כי סלקום תפצה אותו בגין הנזקים שנגרמו לו וכן כי בית המשפט יורה לנתבעת להימנע מלפעול לגביית החוב הנובע מחיובו בגין ההתנתקות. פסק דין בנושא ביטול חוב לסלקום: 1. עניינה של תביעה זו הוא הסכם למתן שירותי סלולרי, אשר נכרת בין התובע לבין הנתבעת ובמסגרתה קיבל התובע, משך תקופה, שירותים, כפי שעולה מדבריו, לשביעות רצונו. בשנת 2009, כך טוען התובע, הפרה הנתבעת באופן שיטתי, את התחייבויותיה כלפיו, הן בנוגע לביטוח במקרה של אבדן המכשיר והן בנוגע לביקור טכנאי / שליח. התובע פנה אל הנתבעת וביקש לסיים את החוזה, על רקע הפרתה את התחייבויותיה, אולם זו סירבה לכך וחייבה אותו, בגין ניתוקו ממנה, בתשלומים שונים. עוד טען התובע, כי באירוע נוסף, במכשיר האחר שברשותו, נמחק מידע, שלא לצורך, במהלך טיפול במכשיר על ידי הנתבעת. התובע מבקש כי הנתבעת תפצה אותו בגין הנזקים שנגרמו לו וכן כי בית המשפט יורה לנתבעת להימנע מלפעול לגביית החוב הנובע מחיובו בגין ההתנתקות. ייאמר כבר כעת, כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך ליתן סעד הצהרתי מן הסוג המתבקש על ידי התובע, שכן לא ניתן להורות לנתבעת שלא לפעול כנגדו בגין חוב שלו כלפיה. יחד עם זאת, לאור טענות התובע כי ניזוק כתוצאה מהתנהגות הנתבעת כלפיו, תיבחן התנהגות הנתבעת הנטענת. 2. התובע פירט בכתב התביעה, וכן בעדותו בפניי, את מסכת שיחותיו הטלפוניות עם נציגי הנתבעת בנסיון לקבל מכשיר סלולרי חלופי, בהתאם לביטוח שרכש אצל הנתבעת, אחר שמכשירו אבד. לדבריו, נאלץ לפנות עשרות פעמים ולהמתין למספר שליחים אשר אמורים היו למסור לידיו מכשיר חלופי, אולם בכל פעם מסיבות שונות, לא הצליחה הנתבעת לעמוד בהתחייבותה ולספק לו מכשיר חלופי. במועד מאוחר יותר, מכשיר נוסף, אשר היה ברשותו, נמסר לנתבעת לטיפולה, ובמהלך הטיפול נמחק כל המידע אשר היה עליו. מכשיר הסלולרי של התובע אבד בתאריך 17/10/2009 ומעדויות הצדדים עולה כי רק בחלוף למעלה משבועיים הצליחה הנתבעת לספק לו מכשיר חלופי מדגם זהה לזה שהיה בידיו, כאשר לאורך התקופה, החזיק במכשיר זמני, אשר לא היה לשביעות רצונו. 3. הנתבעת מאשרת כי התובע קיבל מכשיר חלופי באיחור של מספר ימים, אולם בשל כך לא חוייב בהשתתפות עצמית, למרות שצריך היה לשלם זאת במסגרת ההסכם בין הצדדים. במהלך אותם ימים, החזיק התובע במכשיר זמני מושאל שנמסר לו על ידי הנתבעת, גם זאת ללא כל תשלום. לטענת הנתבעת, אכן במקרה זה היו אצל הנתבעת "תקלות מצערות", כך לדבריה, אולם אין בכך כדי להוות הפרה יסודית המזכה את התובע בזכות לבטל את ההסכם. התובע אף לא הוכיח נזקים כלשהם שנגרמו לו. טענה נוספת של הנתבעת, כי הקווים שייכים לחברה בבעלות התובע ולא לתובע בעצמו ועל כן, הוא אינו יכול להגיש תביעה בבית משפט זה, אולם במהלך הדיון, אחר שהובהר כי הקווים נרשמו על שם התובע באופן אישי וחשבונות התשלום נשלחו אליו במישרין ועל שמו, חזרה בה הנתבעת מטענה זו. הנתבעת טענה כי מאחר שהדגם שהיה ברשות התובע היה דגם ישן, התקשתה למצוא מכשיר חלופי זהה, אולם מאחר שהתובע עמד על כך, נעשו מאמצים לאתר עבורו מכשיר זהה והדבר ארך זמן. הנתבעת הדגישה כי במהלך אותם ימים, נמסר לתובע, לשימושו, מכשיר זמני, ללא כל חיוב, כך שבפועל, התובע לא נותר ללא מכשיר סלולרי והמשיך לקבל את השירות מן הנתבעת. 4. עיון ב"כתב שירות ותיקונים ואחריות מקיפה", נספח ה'-1, מעלה כי הנתבעת התחייבה לספק מכשיר חלופי, דהיינו מכשיר - "טלפון נייד או ערכת טלפון..." חלופי - "בעל תפקוד מקביל ו/או מסוג שנת ייצור דומים ככל האפשר לאותו מוצר". כלומר, על פי הבנתי את ההסכם, הנתבעת אינה מחוייבת, בהתאם להסכם, לספק לתובע מכשיר זהה לזה שאבד. 5. שמעתי את דברי הצדדים, עיינתי בטענותיהם שהועלו בכתבי הטענות ובחנתי את המסמכים השונים אשר הוגשו לעיוני. מספר שאלות עולות בתיק זה: האם הנתבעת הפרה את התחייבותה לספק לתובע מכשיר חלופי? האם נגרם לתובע נזק כלשהו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת? האם רשאי התובע לסיים את ההסכם, טרם זמנו, נוכח התנהגות הנתבעת? האם הנתבעת הפרה התחייבותה לספק לתובע מכשיר חלופי 6. להבנתי את ההסכם, "מכשיר חלופי" אינו בהכרח מאותו סוג ודגם של המכשיר האובד. במקרה זה, עמד התובע על רצונו לקבל מכשיר זהה לזה שאבד, דרישה אשר מסתבר, כי הנתבעת התקשתה לספק. לטענת הנתבעת, המדובר במכשיר ישן וקשה היה לאתר מכשיר מסוג זה. בסופו של דבר, לאחר 12 יום, אותר מכשיר זהה ונמסר לידיו של התובע. להבנתי, הקושי בו נתקלה הנתבעת לספק את המכשיר החלופי נבע מעמדת התובע אשר דרש לקבל מכשיר זהה. דרישה זו, אשר אינה מעוגנת בהסכם כמפורט לעיל, היא שהביאה, כך נראה, לפרק הזמן הארוך שנדרש לצורך איתור המכשיר החלופי. התרשמתי כי אכן התובע נאלץ לבזבז זמן רב בשיחות טלפוניות עם נציגי הנתבעת, בהמתנה לשליחים לצורך קבלת המכשיר החלופי וכיוב', אולם כל אלה יכולים היו להיחסך, לו היה נוטל מכשיר חלופי - הדומה ומקביל בתכונותיו למכשיר שאבד. כך או כך, לטעמי, החלטת הנתבעת שלא לדרוש מן התובע תשלום עבור המכשיר החלופי, תשלום אשר היה מחוייב בו על פי ההסכם, די בה כדי להוות פיצוי על העיכוב במסירת המכשיר החלופי. האם נגרם לתובע נזק? 7. אוסיף ואומר כי לבד מן השיחות וההמתנות כאמור לשליחי הנתבעת, לא מצאתי כי נגרם לתובע נזק כלשהו. התובע החזיק במכשיר סלולרי משך כל אותם 12 ימים ויכול היה להשתמש בשירותי הנתבעת באותה תקופה. לא הוכח כי התובע היה מנותק משירותי הנתבעת למשך פרק זמן או כי נגרם נזק כלשהו לעבודתו או לפרנסתו באותם ימים. ההפך הוא הנכון. הוכח כי התובע החזיק במכשיר זמני מושאל וגם אם נגרמה לו בכך אי-נוחות, הרי שזו יכולה היתה להימנע, לו היה נוטל מכשיר מדגם אחר אצל הנתבעת, כמכשיר חלופי. האם רשאי התובע לסיים את ההסכם, טרם זמנו, נוכח התנהגות הנתבעת? 8. בנסיבות המתוארות לעיל, , איני רואה מדוע התנהגות הנתבעת באירוע אבדן המכשיר, יש בה כדי להצדיק הפסקת ההסכם על ידי התובע. 9. באשר לטענת התובע כי באירוע נוסף בו הביא את מכשיר הסלולרי של בתו לתיקון ובמהלך התיקון מחקו עובדי הנתבעת את כל המידע שהיה שמור במכשיר, לאירוע זה התייחס התובע בקצרה וללא מתן פירוט כלשהו בכתב התביעה. רק במהלך הדיון הבהיר כי מסר את הטלפון של בתו לתיקון והוא הוחזר ללא כל המידע שהיה עליו קודם לכן. כאשר שאל כיצד זה נמחק המידע, נאמר לו כי היה עליו לשלם 5 ₪ על מנת לשמור את המידע, אולם לדבריו, לא הוצע לו הדבר כאשר מסר את המכשיר לתיקון ולו היה מוצע לו דבר זה, היה משלם בחפץ לב. עיון בהסכם בין הצדדים בשאלה זו מעלה כי הנתבעת אינה מתחייבת להצליח לשמר את המידע המצוי על גבי המכשירים בעת שאלו נמסרים לתיקון (ראה "תנאים כלליים..." בנספח ה'- 1 לכתב ההגנה). מאחר שטענות התובע לא נטענו בפירוט הנדרש בכתב תביעתו, לא ניתן היה לברר, לעומקן, את טענותיו באירוע זה, מה גם שהנתבעת טענה כי לא נתקבלה אצלה כל תלונה שהיא אודות אבדן מידע במכשיר ומאחר שהטענות לא הועלו במועד, לא יכולה היתה הנתבעת לבררן טרם הדיון. 10. כך או כך, גם אירוע זה אינו מהווה, לדעתי, עילה מספקת לסיום ההסכם עם הנתבעת, אלא לכל היותר לפיצוי צנוע כלשהו, אם אכן לא הוצע לתובע, מבעוד מועד, לשלם 5 ₪ עבור שמירת המידע שעל המכשיר. סוף דבר 11. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. בגין עגמת הנפש אשר נגרמה לתובע במהלך אירוע אבדן מכשיר הסלולרי שלו, עגמת נפש אשר כאמור, יכולה היתה להיחסך, ברובה, לטעמי, לו היה התובע מוותר על דרישתו לקבל מכשיר זהה לזה שאבד, בגין כך פיצתה הנתבעת את התובע בכך שנמנעה מלחייבו בתשלום ההשתתפות העצמית. מעבר לעגמת הנפש כאמור, לא מצאתי כי הוכח שנגרמו לתובע נזקים נוספים. כך גם לא מצאתי כי התנהלות הנתבעת מהווה הפרת הסכם כזו המצדיקה הפסקת ההסכם מצד התובע. לפיכך, התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו והתביעה נדחית. 12. הגם שהחלטתי היא לדחות את התביעה, הרי שבנסיבות, ולאור עגמת הנפש שנגרמה לתובע בשני האירועים האמורים, לא אחייבו בהוצאות הליך זה. התביעה נדחית. 13. זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק. סלקוםסלולר (תביעות)חוב