אשם תורם ברשלנות רפואית

האם המושג "אשם תורם" קיים בתביעות רשלנות רפואית ? בית המשפט דן במקרה של חולה שלא מסר לרופאים ממצאים של בדיקה רפואית ופסק כי אפשר לדרוש מחולה שלידיו נמסרו כל עותקי הממצאים כי ידאג לכך שממצאים אלו יגיעו לידיעת הרופא המטפל ובהימנעות זו מצד המטופל יש משום אשם תורם. דבר זה נכון כאשר אין ראיה לכך שהחולה יכול היה לסמוך על מסירת אינפורמציה בין הגורמים הרפואיים בדרך אחרת. מסירת כל עותקי הממצא לידי החולה מצביעה על כך - ללא נסיבות נוספות - שהגורמים הרפואיים סומכים על מסירת המידע בידי החולה. כאמור, נוהל זה אינו תקין, אך השאלה היא האם בהתקיים נוהל כזה אין לדרוש מהחולה כי הוא יעמוד בקשר עם הרופא המטפל בעניין זה. בית המשפט פסק כי אפשר לדרוש בנסיבות אלה מן החולה, כי יצור קשר עם הרופא המטפל כדי לוודא כי הממצאים המצויים בידי החולה ידועים לרופא המטפל. במקרה אחר דן בית המשפט ב"חלוקת האשמה" ופסק כי על החולה לקבל את המידע הדרוש והנחוץ לטיפול שאותו הוא מקבל או אמור לקבל, בהתאם לרמתו והבנתו במקרה שמדובר במוסד רפואי מצד אחד וחולה שאינו בקי ברזי הרפואה מצד שני, הרי שהכוחות אינם שקולים. במקרה זה במהלך ההיריון השני האישה היא זו שהייתה צריכה ליזום קבלת בדיקות והיא זו שהזכירה לרופא שיש לבצען, מכאן, שהיא היתה ערנית ומעורה בבדיקות ולפיכך היה עליה להתעניין אף באפשרות של היעוץ הגנטי ודיקור מי השפיר והעיתוי לערוך בדיקות אלה. לסיכום גישת בית המשפט לעניין אשם תורם ברשלנות רפואית היא כי אדם אשר ניזק אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים, כי אם מוטלת עליו "החובה" להפחית את הנזק אשר הצד שכנגד גרם לו. אם לא עשה כן, אין פוסקים לו את מלוא הנזק שנגרם, אלא רק אותו שיעור שלא היה בידו למנעו, אילו עשה את כל הדרוש כדי להקטין את הנזק. "חובה" במרכאות, שכן למעשה אין זו חובה ממש שעל הפרתה נענשים, אלא המזיק פטור מלפצות את הניזק במידה שזה יכול היה למנוע את הנזק. רפואהתביעות רשלנות רפואיתאשם תורם