קנסות מנהליים

חוק העבירות המינהליות נועד לייעל הליכים משפטיים בעבירות שהוגדרו כ"עבירות מינהליות" ולפשט אותם, בין היתר באמצעות מנגנון מסודר הקובע את סדרי הדין וכלי ההגנה של מי שהוטל עליו קנס מינהלי קצוב זאת, מבלי לגרוע מהסמכות להגיש כתב אישום במקרים בם "הנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס", או אם הביע הנקנס רצונו להישפט על העבירה [סעיף 15 לחוק עבירות מינהליות]. בהתאם, יכול הנקנס לנקוט בדרכי פעולה אלה: 1. בתוך 30 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלת הקנס המינהלי עליו להודיע בכתב לתובע המוסמך על רצונו להישפט על העבירה [סעיף 8 (ג) לחוק]; 2. לשלם את הקנס המינהלי בתוך 60 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלת הקנס [סעיף 16 לחוק]; 3. להגיש לתובע המוסמך בקשה לביטול ההודעה על הטלת הקנס המינהלי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת הקנס [סעיף 8א(א) לחוק]; 4. נדחתה בקשת הנקנס לביטול הודעת הקנס- יכול הנקנס להגיש לתובע המוסמך בתוך 30 יום ממועד המצאתה בקשה להישפט [סעיף 8א(ה) לחוק]. 5. להגיש לבית המשפט המוסמך, בקשה להארכת המועד להישפט. הוגשה בקשה כאמור, רשאי בית המשפט "... מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור" [סעיף 13(ב) לחוק כפי שתוקן בתיקון תשס"ג (ס"ח 1875 (21.11.2002) עמ' 76]. בית הדין לעבודה פסק כי אמת המידה אשר ראוי כי תנחה את בתי הדין בבואם להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, היא זו של טעם מוצדק או סביר לאיחור" ולא אמת המידה המחמירה של "טעמים מיוחדים"; בנוסף לבחינת ההיבט הפלילי של העבירה, יידרש בית הדין גם לביקורת שיפוטית על החלטתו של הגוף המינהלי המוסמך בעניינו של הנקנס. במסגרת זו יבחן בית הדין האם הבקשה מגלה טעם סביר ומוצדק להארכת המועד להישפט, וישתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי - להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס. "המסלול המינהלי" הינו דרך המלך - בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המינהליות ואילו "המסלול הפלילי" ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל. קנס מנהליקנס