עקרון הבטלות היחסית

מהו עקרון הבטלות היחסית? עקרון חוקיות המינהל הוא עקרון יסוד של שלטון החוק, ומכוחו מחויבת הרשות המנהלית לפעול בהתבסס על הסמכה ברורה בחוק או מכוחו. לצד עקרון הבטלות היחסית, על הרשות לשמור על כללי המשפט המנהלי, ביניהם החובה לנהוג בסבירות, במידתיות וללא משוא פנים, תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים והימנעות מקביעת תנאים מפלים. יחד עם זאת, לא תמיד הפרת החובה לנהוג לפי כללי המשפט המנהלי תביא לבטלות המעשה המנהלי, וגם פעולה שנעשתה בחוסר סמכות אינה בהכרח בטלה על פניה. לעניין זה נפסק כי יש להבחין בין הכללים שלאורם חייבת הרשות המנהלית לפעול, ובין התוצאה המתחייבת מהפרת אותם כללים. התוצאה המתחייבת מהפרת הכללים או מחריגה מסמכות תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובאיזון בין אינטרס הפרט שנפגע מההחלטה המנהלית לבין אינטרס הציבור שעשוי להיפגע אם תבוטל ההחלטה. הכלל לפיו לא כל פגם במעשי הרשות מביא לבטלות החלטתה, הוכר בפסיקה כ"עקרון הבטלות היחסית", ביטוי זה בביטוי "התוצאה היחסית", ובפסיקה מאוחרת יותר אימץ בית המשפט העליון את הביטוי המוצע. המשמעות העיקרית של תורת הבטלות היחסית היא, שבכל מקרה בו נפל פגם משפטי, אם בפסק דין של בית משפט ואם בהחלטה של רשות מינהלית, בגדר הסמכות או מחוץ לסמכות, יש לבדוק את נסיבות המקרה, בראש ובראשונה של מהות הפגם, ולהתאים את הסעד שיינתן על ידי בית המשפט לכלל הנסיבות. עקרונות משפטייםעקרון הבטלות היחסית