להלן החלטה בסוגיית תמיכה כספית ממשרד החינוך: החלטה בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 14.3.07 בבג"ץ 8912/05, שבו נדחתה עתירתה של העותרת כנגד ההחלטה לדחות את בקשתה לקבלת תמיכה כספית ממשרד החינוך במסגרת כספי התמיכה שחולקו על ידו לתיאטרונים רפרטוארים בשנת 2005. העותרת הינה עמותה שפעילותה מתמקדת בניהול תיאטרון "מפגשים". ביום 7.8.05 דחתה ועדה התמיכות של משרד החינוך, שהיא הגוף במשרד האמון על חלוקת כספי התמיכות, את בקשתה של העותרת לקבלת כספי תמיכות לשנת 2005. החלטה זו של ועדת התמיכות התקבלה בהתחשב בהמלצתו של המדור לתיאטרון, שהינו ועדת משנה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, הפועלת מכוח חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002. המלצה זו, שלפיה העותרת אינה עונה על המבחנים לקבלת כספי תמיכה של משרד החינוך, ניתנה בהתאם לסעיף 2 למבחנים להענקת תמיכה במוסדות תרבות התיאטרון, שקובע כי על ועדת התמיכות להתחשב בהמלצתו של המדור לתיאטרון בבואה להחליט על הענקת כספים. בעקבות דחיית בקשתה של העותרת לקבלת תמיכה כספית ממשרד החינוך הוגשה העתירה, שפסק הדין שניתן בה הוא נשוא העתירה לדיון נוסף שבפניי. בעקבות הדיון שנערך בעתירה נבחנה מחדש ההחלטה בעניינה של העותרת על ידי ועדת התמיכות, וכן ניצבה בפני ועדת התמיכות המלצה מחודשת של המדור לתיאטרון, שאף בה צוין כי העותרת אינה עונה על הקריטריונים לקבלת תמיכה של ממשרד החינוך. בעתירתה לבית משפט זה העלתה העותרת טענות במספר מישורים. העותרת טענה כי מבחני התמיכה שנקבעו על ידי משרד החינוך הם מעורפלים וכי הם מביאים לפגיעה בשוויון ולהרחבת שיקול הדעת הסובייקטיבי שבידי חברי המדור לתיאטרון. כן העלתה העותרת טענות בנוגע לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצידם של חלק מחברי המועצה והמדור לתיאטרון נוכח קשרי תעסוקה בינם לבין מוסדות הנתמכים כספית על ידי משרד החינוך. עוד טענה העותרת כי ועדת התמיכות של משרד החינוך הפרה את חובתה לשקול מהותית את הטענות שבפניה וכי הוועדה משמשת אך כ"חותמת גומי" להמלצות המדור לתיאטרון. העותרת הוסיפה וטענה כי ההחלטה בעניינה הייתה גם שגויה לגופה, משום שהיא עומדת במבחנים שקבע משרד החינוך; ועל כן, כך טענה העותרת, אילו ועדת התמיכות הייתה מפעילה את שיקול דעתה באופן אובייקטיבי וראוי ההחלטה בעניינה הייתה שונה. בפסק הדין נשוא העתירה דנן דחה בית המשפט העליון (מפי המשנה לנשיאה א' ריבלין ובהסכמת השופטות א' חיות וד' ברלינר) את עתירתה של העותרת. בנוגע למבחני התמיכה שלאורם מגבש המדור לתיאטרון את המלצתו קבע בית המשפט כי הם מקיימים את דרישת השוויוניות וקובעים באופן ברור ומפורט מהן אמות המידה לאורן נערכת בדיקת הגופים הפונים. כן ציין בית המשפט כי בחלק ניכר ממבחני התמיכה נעשה שימוש באמות מידה אובייקטיביות, אולם בהתחשב במטרייה בה מדובר אין מנוס מעשיית שימוש בפרמטרים שאינם ניתנים להערכה אובייקטיבית גרידא, ואף אין זה רצוי לעצב מבחנים החופשיים מכל הערכה אמנותית-מהותית, כאשר מבקשים לקבוע מיהם הגופים שזכאים לתמיכה מכספי הציבור. לפיכך, דחה את בית המשפט את טענות העותרת נגד מבחני התמיכה של משרד החינוך וקבע כי מדובר במבחנים שוויוניים וסבירים, המתאימים למטרה שלשמה גובשו. בנוסף דחה בית המשפט את טענות העותרת בנוגע לניגוד עניינים בפעולת המדור לתיאטרון וועדת התמיכות של משרד החינוך. בהקשר זה עמד בית המשפט על המתח שקיים בין הצורך בהעסקתם של אנשי מקצוע בעלי שיעור קומה בתחומם לבין הכלל האוסר על ניגוד עניינים, כאשר התשובה היא באיזון בין שני האינטרסים, וזאת בראש ובראשונה על ידי הטלת חובות ציבוריות על אותם אנשים שלגביהם עלול להתעורר החשש בדבר ניגוד עניינים. בנסיבות המקרה דנן מצא בית המשפט כי חברי המועצה והמדור לתיאטרון פעלו בהתאם להנחיות הלשכה המשפטית של משרד החינוך לגבי ניגוד עניינים פוטנציאלי, כי הם לא היו נגועים בניגוד עניינים וכי אין חשש ממשי למשוא פנים בהמלצתו של המדור לתיאטרון לועדת התמיכות. טענה נוספת של העותרת שנדחתה בפסק הדין נשוא העתירה שבפניי הייתה הטענה לפיה ועדת התמיכות התפרקה משיקול הדעת המוקנה לה כשאימצה את המלצת המדור לתיאטרון. בהקשר זה קבע בית המשפט כי בהיותו של המדור לתיאטרון גוף מומחה בתחומו ונוכח הבדיקה המקצועית, הפרטנית והדקדקנית של פעילות העותרת, שלפיה גיבש המדור לתיאטרון את המלצתו, לא נפל פגם באימוץ ההמלצה על ידי ועדת התמיכות. בנוסף דחה בית המשפט את טענות העותרת בנוגע להחלטה הקונקרטית שנתקבלה בעניינה. בית המשפט ציין כי פנייתה של העותרת נדחתה על סמך בחינה עניינית ומעמיקה, שהתבססה הן על חוות דעת מקצועית ומהימנה, והן על בחינה אובייקטיבית של המדדים הקבועים במבחנים; ולפיכך מצא בית המשפט כי החלטת ועדת התמיכות איננה בלתי סבירה ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית. בעתירה לדיון נוסף שבפניי טוענת העותרת כי פסק הדין נשוא העתירה מנוגד לכללים שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה בנוגע להשפעתו של ניגוד עניינים בקבלת החלטה מסוימת על חוקיותה של אותה החלטה, וכי באיזון האינטרסים שערך בית המשפט בפסק דינו הוא ייחס משקל נמוך יתר על המידה לחשיבות לשיקול של מניעת הפרת אמונים וניגוד עניינים ברשות המנהלית. העותרת טוענת עוד, כי במקרה דנן ניגוד העניינים בו מדובר איננו ניגוד עניינים פוטנציאלי בלבד אלא ניגוד עניינים תוצאתי, שמעולם לא הוכשר בפסיקתו של בית משפט זה. בנוסף מעלה העותרת טענות שונות בנוגע לניגוד העניינים הקיים בקרב חברי ועדת התמיכות והמדור לתיאטרון, שלטענתה אינם יכולים להימנע מהימצאות בניגוד עניינים ככל שימשיכו לעבוד בגופים המתוקצבים על ידי המדינה. דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא הוכשר על ידי בית המשפט ניגוד עניינים כלשהו, שכן בית המשפט לא מצא כי מבחינה עובדתית ההחלטה שהתקבלה בעניינה של העותרת הייתה כרוכה בניגוד עניינים. בית המשפט עמד אמנם בפסק דינו על המתח הקיים בין הכלל האוסר על ניגוד עניינים לבין הצורך בהעסקת אנשים מוכשרים ומעורים בתחומם, אולם בפסק הדין לא נקבעה הלכה חדשה כלשהי בנוגע לסוגית ניגוד העניינים; אלא יושמו בו הכללים שפותחו זה מכבר במשפטנו המנהלי בנוגע לצורך במבחנים שוויוניים לחלוקת תקציבים על ידי המדינה ולמניעת ניגוד עניינים ומשוא פנים בהחלטותיה של הרשות המנהלית. בנסיבות אלה אין מתקיימים במקרה דנן תנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. אשר על כן, העתירה נדחית. דיני חינוךמשרד החינוך