להלן פסק דין בסוגיית הסרת שלטי פרסום בנתיבי איילון: פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותרים מבקשים כי המשיבים יימנעו מנקיטת כל פעולה להסרת שלטי הפרסום המוצבים בנתיבי איילון או בכל אחרת שאינה דרך בין עירונית, וזאת עד להסדרת הנושא בחקיקה במסגרת תיקון לחוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו- 1966 (להלן חוק הדרכים), הנמצא בהליכי חקיקה על פי הצעת חוק פרטית של העותר. ב. עמותת "פעולה ירוקה" עתרה (עת"מ (ת"א) 1729/06) נגד העיריות (המשיבות הפורמליות כאן), חברת נתיבי איילון, המשרד לאיכות הסביבה וחברות שילוט. בעתירה נטען כי שלטי הפרסומות המסחריים הנראים מנתיבי איילון הם בלתי חוקיים, באשר הצבתם מנוגדת לחוק הדרכים. ביום 3.12.06 הגיעו הצדדים להסכמה, לה ניתן תוקף של פסק דין . בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (מפי השופטת גדות), לפיה הסעדים שנתבקשו בעתירה יתקבלו בהסכמת הצדדים, בכפוף לכניסתם לתוקף החל מיום 31.12.07, קרי, הם יוסרו באותו מועד. בנוסף הוצהר, כי לאחר המועד האמור לא יוצבו שלטים בניגוד לחוק. ג.(1) ביום 6.11.06 הניח העותר, חבר כנסת, על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שנועדה להסדיר את השילוט בדרכים כגון נתיבי איילון. הצעה זו עברה קריאה טרומית ב-27.6.07. (2). בעתירה נטען, כי אם יתקבל החוק, יוסדר נושא הצבת השלטים ותינתן לו גושפנקה חוקית; משעברה ההצעה בקריאה טרומית והועברה לדיון בועדות הרלבנטיות, מתבקש כי תינתן אפשרות נאותה להשלמת הליכי החקיקה. עוד נאמר, כי עתירתו של העותר מכוונת למנוע פגיעה אנושה בציבור רחב של מפרסמים רבים ובעובדיהם, בקופה הציבורית של הרשויות המקומיות ובמשק בכללותו. ד. חברת השילוט "נור סטאר"(משיבה פורמלית מס' 8) פנתה לבית המשפט לעניינם מינהליים בבקשה לדחות את מועד ביצועו של פסק הדין עד ליום 30.6.08. בהחלטה מיום 18.12.07 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע, כי נושא החקיקה, שכבר עמד על הפרק במועד בו הגיעו הצדדים להסכמה, לא היה חלק מההסכמה וחלק מפסק הדין. בקשת רשות ערעור (בר"מ 10823/07 נור סטאר נ' עמותת פעולה ירוקה), על ההחלטה נדחתה בבית משפט זה היום (30.12.07) מפי השופט פוגלמן. בהחלטה צוין כדלקמן: "למבקשת ניתנה בפסק הדין עצמו תקופת מעבר בת שנה, שנועדה לאפשר לה את ההיערכות הנדרשת לביצוע פסק הדין במועד. המבקשת לא הוכיחה כי ביצוע פסק הדין במועד הקובע יגרום לה אי-צדק משווע וכי נבצר ממנה לבצע את פסק הדין במועד הקובע. במישור האזרחי נסמכות טענות המבקשת על שיקולים כלכליים בעיקרם, בעוד אלה שוקללו כבר במסגרת הפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ומצאו ביטוי בתקופת המעבר עליה הסכימו הצדדים. משניתן פסק הדין ובו תקופת מעבר מוסכמת, משתנה נקודת האיזון ויש ליתן משקל הן לעקרון סופיות הדיון, הן לעקרון שלטון החוק. כעולה מפסק הדין, המצב הקיים הוא מצב בלתי חוקי (בגדר הסעד הרביעי בעתירה המינהלית, נקבע כי שילוט החוצות הנצפה מנתיבי איילון הוא בלתי חוקי באשר הוא עומד בניגוד לחוק הדרכים שילוט). בנסיבות אלה לא תשמע המבקשת בטענה כי השילוט הוא חוקי. במצב עניינים זה, כאשר אין מחלוקת כי פסק הדין הינו בעל תוקף מחייב וכי הוא ניתן לביצוע בפועל, אין בכוח שיקולי מאזן הנוחות להם טוענת המבקשת כדי להכשיר את המשך המצב הקיים - שהוא בלתי חוקי על פי פסק הדין (השוו: בר"ם 7515/07 גלינה בר בע"מ נ' ראש עיריית תל אביב-יפו, (לא פורסם, 5.9.2007) פסקה 11 להחלטתה של השופטת מ' נאור). 15. אשר להליכי החקיקה בכנסת בסוגיה האמורה - מוכן אני להניח לטובת המבקשת, כי בנסיבות מתאימות מוסמך בית המשפט לענינים מינהליים להאריך מועד שנקבע בפסק דין מטעם זה. דא עקא, שנסיבות מעין אלה לא הוכחו במקרה שלפנינו, נוכח השלב הראשוני של הליכי החקיקה. כעולה מתגובת המדינה, וועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק החליטה להתנגד הן להצעת החוק של ח"כ מרציאנו (החלטה מיום 14.1.2007), הן להצעת החוק של ח"כ חסון (החלטה מיום 4.11.2007). בוועדת הכלכלה של הכנסת הוחלט שלא לקיים הצבעה על נוסח הצעת החוק של ח"כ מרציאנו (שעברה קריאה טרומית) וטרם הסתיימה הכנתה לקראת קריאה ראשונה (ראו מכתב יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ גלעד ארדן, מיום 12.11.2007 שצורף לבקשה). ביום 26.12.2007 הודיע מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ליושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת כי הנחה את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבצע מחקר מקיף בשנת 2008 שיבחן האם שלטי חוצות גורמים לפגיעה בבטיחות בדרכים. תוצאותיו יוגשו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולחברי וועדת הכלכלה של הכנסת הדנים בהצעות החוק בתום שנה (ראו מכתב מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מיום 26.12.2007 שצורף לתגובה המשלימה מטעם המדינה). כפי שעולה ממכתב זה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל בהתייחס להצעת החוק בהתאם לעמדת הממשלה, כפי שנקבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק (אשר שוללת, כאמור, את הצעת החוק). מן המקובץ עולה כי הליכי החקיקה בכנסת נמצאים בשלב ראשוני בלבד ואף לא ניתן להעריך את סיכויי השלמתם. במצב דברים זה אין בהליכי החקיקה כדי לבסס השעיה נוספת של ההצהרה על אי-החוקיות (כאמור בסעד ד לעתירה) בחלוף תקופת המעבר הממושכת שנקבעה בהסכמת הצדדים." ה. (1) לאחר העיון בעתירה ובנספחיה, אין בידינו להיעתר לה. ראשית, לא מצאנו עילה משפטית כנגד השרים המשיבים, שמכוחה בידינו ליתן את הסעד המבוקש. אין המדובר בנושא חריג ויוצא דופן, הזועק לשמים, ושבו יש איפוא מקום לעשות שימוש בסעיף 15(ג) לחוק יסוד השפיטה, שאליו הפנתה באת כוחו המלומדת של העותר, כבפרשת בג"צ 3511/02 עמותת הפורום לדו קיום בנגב נ' משרד התשתיות פ"ד נז(2) 102. יוזכר כי השיקולים הכלכליים שהעלה העותר הועלו על ידי נפגעים פוטנציאלים ישירים בעתירה המינהלית ונדחו, שכן- כדברי השופט פוגלמן- "שוקללו כבר במסגרת הפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין." (2) שנית, כאמור, הצעת החוק הוגשה כבר לפני למעלה משנה והתהליך מתנהל מזה זמן- אך הליכי החקיקה עודם מצויים בשלב ראשוני, לאחר קריאה טרומית בלבד, הדרך עודנה ארוכה, ואין נהיר מתי תבוא אל סופה. ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה כאמור להצעה; העותר טוען עתה בפנינו כי קיבל את הסכמת שלושת השרים המשיבים להקפאה, אך לא ניתן לכך ביטוי בעמדת המדינה בהליך לפני השופט פוגלמן, ואדרבה הסתייגותה היתה נחרצת, ואין בידינו לצאת מהנחה כי היא מדברת בשני קולות, בהליך ההוא מזה ובאוזני העותר מזה. אכן, שם היה המשיב השר לאיכות הסביבה וכאן שלושה שרים; אך כולם בממשלה אחת, ומדינה אחת היא. במצב דברים זה אין מקום להתערבות של בית משפט זה בשבתו כבג"צ, לא כל שכן כשהמדובר בהותרת מצב בלתי חוקי על כנו. בפרט אמורים הדברים משפסק הדין בבית המשפט לעניינים מינהליים התקבל כאמור בהסכמת הצדדים, בשעה שכבר הוגשה הצעת החוק, וניתנה שהות להסדרת הנושא. (3) בהיעדר עילה ונוכח כל אלה, לא נוכל להיעתר לעתירה. ברי כי אם תתקבל הצעת החוק, ובעניין זה אין בידינו להביע דעה, ניתן יהא להחזיר את השלטים. אין זה המצב לעת הזאת. פרסוםשלט