להלן פסק דין בסוגיית רשיון למכירת ביצים: פ ס ק - ד י ן א. מהות העתירה זו עתירה למתן לצו שיורה על חידוש רשיון רוכלות ולמתן צו שיורה על הסדרת והתרת רוכלות ביצים בחקיקת משנה. ב. רקע עובדתי העותרת 1 עוסקת ברוכלות ברשיון ברחבי העיר חולון מאז 1990. בשנת 1992 צורף העותר 2, בנה של העותרת 1, לרשיונה של העותרת 1 על תקן עוזר לבעלת הרשיון. הרשיון, שהתיר לעסוק ברוכלות של פירות וירקות, חודש מדי שנה. בשנים 1994 ו- 1995 כלל הרשיון גם היתר למכור ביצים. משנת 1996 והילך מיאנה המשיבה 1 לחדש את רשיון הרוכלות לעניין מכירת הביצים. העותרים פנו לגורמים שונים אצל המשיבה 1 בבקשות להתיר להם לעסוק ברוכלות ביצים אולם נענו בשלילה. הטעם לסירוב היה שאין משרד הבריאות ואין הדין מתירים לרשות המקומית להעניק רשיונות לרוכלות ביצים. לדברי המשיבים הרשיון שניתן בשנים 1994 - 1995 ניתן בשוגג והיה שלא כדין. העותרים ניסו גם לפנות לגורמים שונים במשרד הבריאות בכדי לזכות באישור לרשיון. (ר' נספחים ה', ו', ו'1, ז', ט', י' לכתב העתירה). תשובתו הסופית של המשיב 2 בעניינם של העותרים ניתנה ביום 7.01.01 ע"י גברת פוהורילס, מהנדסת המחוז לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, שכתבה בתגובה למכתבה של גב' רנית חמצני (נספח ד' לכתב התשובה מטעם המשיבה 1), מנהלת מחלקת רישוי עסקים אצל המשיבה 1, שביקשה הבהרות לעניינם של העותרים: "ברצוני להבהיר אחת ולתמיד כי לא ניתן לאשר רוכלות ביצים וזאת בכפוף לתקנות רישוי עסקים - תנאים תברואיים נאותים לרוכלות מזון - תשל"ד 1973. סעיף 3 בתקנות מפרט את מצרכי המזון המותרים לרוכלות. הרשימה אינה כוללת רוכלות ביצים." (נספח ה' לכתב התשובה מטעם המשיבה 1) בשל סירוב משרד הבריאות ובשל לשון החוק סירבה המשיבה 1 להיענות לבקשות העותרים להעניק להם את הרשיון בו הם חפצים. ג. הפלוגתאות בין הצדדים מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות: - האם העתירה כנגד המשיב 2 נופלת בגדר סמכות בית משפט זה? - האם נפל פגם בהחלטת המשיבה 1 לא לחדש את רשיון הרוכלות? ד. האם העתירה כנגד המשיב 2 נופלת בגדר סמכות בית משפט זה? העותרים מבקשים מבית המשפט שיתן צו שיורה למשיב 2 להתקין תקנות בהן תוסדר ותותר רוכלות ביצים. סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים קבועה בחוק בתי המשפט המנהליים, התש"ס-2000 (להלן: "חוק בתי משפט מנהליים") שקובע בסעיף 5: 5. "סמכות בית המשפט [תיקון: תשס"א(2)] בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה - (1) עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה (להלן - עתירה מינהלית); (2) ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי); (3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית); (4) עניין מינהלי שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק." סעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט מנהליים קובע: "7. רישוי עסקים - עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, וכן צו לסגירת מקום לפי סעיף 229 לחוק העונשין, התשל"ז-1977". סמכותו של בית משפט זה, בעניינים הנוגעים לרישוי עסקים, מתפרסת על עתירות התוקפות החלטות קונקרטיות של הרשות בעניין הענקת רשיון, אי הענקת רשיון ואופן הפעלת סמכות זו. אין סמכות לבית משפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות התוקפות את עצם התשתית החקיקתית העומדת ביסוד הפעולה המנהלית של הענקת רשיונות לעסקים בפועל. מכאן שבהיעדר סמכות עניינית, דין העתירה כנגד המשיב 2 למען יתקין תקנות כראות עיניהם של העותרים, להידחות. הפורום המוסמך לדון בעתירה זו הנו בית המשפט הגבוה לצדק. ה. האם נפל פגם בהחלטת המשיבה 1 לא לחדש את רשיון הרוכלות? חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") מגדיר בסעיף 2א (ה) את המושג "רוכלות": (ה) " בחוק זה, "רוכלות" - עיסוק בקניה, במכירה, או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור שלא בתוך מבנה קבע". העותרים עוסקים במכירת מוצרי מזון ממשאית ולפיכך עיסוקם זה נופל בגדר "רוכלים" לאור ההגדרה הנ"ל. תקנה 3 לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון) תשל"ד-1973 (להלן: "התקנות") מונה את מוצרי המזון שמכירתם ברוכלות מותרת, ביצים אינם נמנים ברשימה זו. לשון הריישא של תקנה 3 היא: "לא ירכול אדם מצרכי מזון אלא - " לשון זו מבהירה כי רשימת המוצרים שבתקנה הנה רשימה סגורה, שכן התקנה אוסרת על רוכלות בכל מוצר מזון פרט לאלו המותרים בה מפורשות. אין בכוחה של המשיבה 1 להעניק רשיון לעסק מקום בו אין החוק מסמיך אותה לעשות כן. רוכלות ביצים אינה מותרת בתקנות ולפיכך אין בסמכותה של המשיבה 1 להעניק לעותרים את הרשיון בו הם חפצים. גרסו העותרים שיש לפרש את המונח "רוכלות" שבסעיף 1 לחוק לאור תכליתו של האיסור על רוכלות ביצים המופיע בתקנה 3 הנ"ל. תכלית התקנה היא שמירה על בריאות הציבור. פרשנות תכליתית זו תקבע את מרכז הכובד בסיווג פלוני "כרוכל" לא על היותו בעל עסק שהנו ארעי ונייד, בהתאם ללשון סעיף 1 לחוק, אלא על התנאים התברואתיים של עסקו. לאור פרשנות זו מקום בו פלטפורמת המכירה של העותרים, דהיינו המשאית שלהם, תימצא כמתאימה למכירת ביצים מנקודת המבט של תכלית שמירת בריאות הציבור, הרי שלאור הפרשנות התכליתית הנ"ל הם לא יהיו בגדר "רוכלים" לצורך סעיף 3 לתקנות, וגם או תושג תכלית התקנה ע"י שימוש במתקנים חדישים, כך שהעותרים, לשיטתם, ראויים להיחשב, לצורך תקנה 3, לא כרוכלים אלא כמעין "חנות ניידות" שאין מניעה להתיר לה למכור ביצים. לפיכך, פרשנות המושג "רוכלות" שבסעיף 1 לחוק, בהקשר של תכלית האיסור שבתקנות על רוכלות ביצים, תהיה כמעין חזקה בדבר החשש התברואתי, שקיים עלפי רוב, במכירת ביצים מפלטפורמות ארעיות וניידות. מקום בו אותה חזקה טכנית אמפירית נסתרת, אין באיסור מכירת ביצים על בעלי פלטפורמות מכירה ארעיות כדי לקדם את תכלית האיסור שבתקנות. הקושי באימוץ פרשנות זו נעוץ בסכנה הטמונה בהפעלת הסמכות של הרשות המנהלית. סמכותה של רשות מנהלית חייבת להיות בהירה וודאית. פרשנות לסמכות הרשות שתעמעם את מרחב סמכותה ותחייב כל פקיד לרישוי עסקים לשמש כפרשן תכליתי של הדין,- תחתור תחת עיקרון זה. בדיקת התממשות תכלית חקיקה בכל מקרה ומקרה אינה משימה לרשות המנהלית ולפקידיה, בכדי להבטיח וודאות, יציבות ויעילות בפעילות הרשות יש להבטיח שסמכויותיה יהיו ברורות וחדות. מעבר לקושי המנהלי ולעלויות שיהיו כרוכות בפרשנות מעין זו, בשל מנגנון הבדיקה והפיקוח שנדרש יהיה לפתח לבחינת מימוש תכלית התקנות אצל רוכלים, הרשות נעדרת גם את המומחיות להתמודדות הנדרשת עם משימה זו. כיצד תדע הרשות שתנאי המכירה של רוכל פלוני הנם מתאימים למימכר ביצים ושל אלמוני לא? כיצד תפקח הרשות על כך? הרשות המוסמכת והמתאימה לקביעת נהלים ברורים, חדים וקלים ליישום עבור הרשות המקומית היא הממשלה על משרדיה השונים, ואלו התקינו את התקנות בהן עסקינן, ועל יציבותן יש לשמור. בודאי שהדברים זוכים עוד למשנה תוקף מקום בו עסקינן בבריאות הציבור. נדמה שעמעום התקנות או שינויים דה-פקטו, בדרך של פרשנות תכליתית, מחייבת דיון מעמיק ומקיף של אנשי מקצוע ומוסדות ממשלתיים מתחום הבריאות והתברואה, וראוי שיבוא בדרך של שינוי חקיקתי מבוקר ומתאים. העותרים ישלמו לכל אחד מהמשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 9,000 ₪ + מע"מ. ענף הלול