מכרז שירותי גביית חובות

להלן החלטה בסוגיית ביטול מכרז שירותי גביית חובות: החלטה 1. משיבה 1 היא עיריית באר שבע (להלן: "העיריה"), פרסמה מכרז למתן שירותי גביית חובות עבר ואכיפת חובות שוטפים. המבקשת, המשיבה 2 והמשיבה 3, השתתפו במכרז בו זכתה משיבה 2 (להלן: "המשיבה"). המבקשת הגישה עתירה מנהלית ובקשה למתן צו ביניים, וצו ארעי במעמד צד אחד. דחיתי את הבקשה למתן צו במעמד המבקשת בלבד וקבעתי את העניין לדיון. הצדדים הסכימו לסכם את טענותיהם בכתב. טענתה העיקרית של המבקשת הינה שהמשיבה לא עמדה בתנאי סף במכרז. 2. המסגרת הדיונית של החלטה זו, הינה אפוא עתירת המבקשת למתן צו ביניים נגד ההוצאה לפועל של זכיית המשיבה במכרז. באורח כללי, קיימת נטיה נגד מתן צו ביניים, שהרי לא ניתן, בשלב זה, פסק דין לטובת העותרת, ואם כן, מה ההצדקה לפגוע בזכויות המשיבה? האמור נכון ביתר שאת בתחום דיני המכרזים. מכרז ציבורי נועד כדי לאפשר לרשות לבצע את מלאכתה. עיכוב ההליכים פוגע לא רק בזוכה במכרז, אלא באינטרס הציבורי לקבלת שירות זה או אחר. עם זאת, במקרה המתאים, יהא זה נכון שבית משפט יורה על צו ארעי או צו ביניים, בכדי למנוע נזק בלתי הפיך, לצד שעשוי בסופו של יום לזכות בעתירתו. מכאן, יש לבדוק היטב את סיכוי הלכאורה של המבקשת לזכות בעתירתה באופן שישתנו תוצאות המכרז. היה והסיכוי האמור מבוסס, ברי כי אי מתן הצו פוגע בצורה ממשית במאזן הנוחות. מהצד האחר, היה ויתברר אף בשלב זה שסיכוי הלכאורה של המבקשת לזכות בעתירה אינו רב, אל לו לבית המשפט לתקוע מקל בגלגלי המכרז שכבר יצא לדרך. הטענה לפיה זוכה במכרז שאינו עומד בתנאי הסף, כפי שנטען כאן, מושכת את העין אף בשלב זה. אם אכן אלה פני הדברים לכאורה, יתעצם הצידוק למתן צו ביניים. לצד זאת, היה ובית משפט יגיע למסקנה שהטענה לפיה זוכה לא עמד בתנאי סף במכרז, אינה טענה חזקה בשלב המקדמי, אזי אין מקום להתערב בהליך המכרז על ידי מתן צו ביניים. 3. תנאי סף במכרז הנידון הינו צבירת נסיון "של עשר (10) שנים לפחות, בחישוב מצטבר לשלוש רשויות מקומיות שגודל כל אחת מהן 30,000 בתי אב לפחות" (סעיף 1.1.1.1 למכרז). עוד נדרש ש"היקף הגביה הכולל (בכל הרשויות בהן עבד המשתתף גם יחד), בעשר השנים שקדמו למועד הגשת ההצעות למכרז, עומד על סך של לפחות 80,000,000 [שמונים מיליון] ש"ח בשנה, חובות שוטפים וחובות עבר" (סעיף 1.1.1.3 למכרז). תנאי נוסף במכרז הינו צירוף אישור רואה חשבון בנושא הגבייה האמורה. לטענת המבקשת, על מציע להצביע על היקף כולל של 80,000,000 ש"ח לשנה של גבייה "כתוצאה מפעולות אכיפה לגביית חובות". לעומת זאת, המשיבה הודיעה על נסיון לא רק בגבייה כתוצאה מפעולות אכיפה, אלא גם בגבייה שוטפת. מכאן מסקנת המבקשת שהמשיבה לא עמדה באחד מתנאי הסף המכרז. הפרשנות המוצעת על ידי המבקשת הינה אפשרית. למשל, בתיאור הכללי של המכרז (ראה עמ' 2), כתוב "והגבייה שבוצעה בפועל, בוצעה לפי פקודת המיסים (גבייה) והתקנות". ברם, ניתן לפרש מסמך, ויתכן שראוי לפרש מסמך, לא רק על פי סעיף אחד שמופיע בו, אלא תוך התייחסות אליו כיחידה אחת. במכרז הנידון, כאמור כתוב בסעיף 1.1.1.1: "הנסיון בגבייה הוא של עשר (10) שנים", וכן כתוב "היקף הגבייה כולל". מעבר לכך, המכרז מוגדר כ"מתן שירותי גבייה, חובות עבר ואכיפת חובות שוטפים עבר". משמע, עיון במסמך הכולל מאפשר את הפרשנות המוצעת על ידי המשיבה, לפיה מדובר בגבייה ואכיפה ולא רק גבייה דרך אכיפה. יתרה מזו, הסוגיה אוזכרה במסגרת שאלות הבהרה שהוגשו קודם הגשת ההצעות לוועדת המכרזים. המשיבה ביקשה את התייחסות העיריה לדוגמא בה מציע העניק שירותי אכיפה וגבייה לרשות אחת ושירותי ניהול לרשות אחרת. העיריה אישרה שצירוף נסיון כזה יענה על תנאי המכרז. הווה אומר שהפרשנות המוצעת על ידי המשיבה היא גם הפרשנות המקובלת על ידי העירייה. ויודגש שעסקינן בסעיף שמופיע במכרז שנערך על ידי העיריה. לשון אחרת, סעיף שנערך על ידי המזמין. בית המשפט המנהלי לא ישמש פרשן מחייב מקום בו הפרשנות המוצעת נופלת במתחם הסבירות. שונים פני הדברים ממקרה בו הרשות מפרשת לשון החוק. במצב כאמור לבית המשפט המנהלי תפקיד אחר מהרשות. ברם, מכרז כולל מרכיב של "חופש המציע" בכפוף לעקרונות המשפט המנהלי. בכל מקרה, אף אין טענה שהמבקשת נפגעה הואיל ואף היא מילאה אחר התנאי. על סמך האמור, סבורני שהמשיבה עמדה בתנאי הסף, ודאי לכאורה. מסקנה זו מחלישה את עתירת המבקשת למתן צו זמני. 4. טענה אחרת של המבקשת מופנית נגד נכונות הנתונים המופיעים בהצעת המשיבה. הלה רשמה בהצעתה את היקפי הגבייה שנערכו על ידה עבור עיריות קרית אתא וקרית מוצקין. לשיטת המבקשת, הנתונים המפורטים מעלים תמיהות. למשל, הסכומים שנגבו על ידי המשיבה, על פי הצעתה, חופפים את היקף הגביה הכולל של הרשויות האמורות. דוגמא נוספת הינה טענה בדבר שיחה טלפונית שקיימה ב"כ המבקשת עם מנהלת מחלקת הגבייה בעירית קרית מוצקין. נטען שלמרות שהמנהלת חתמה על האישור, היא מסרה שנתוני הגבייה בכתב יד הכלולים בטבלה באישור, לא מולאו ולא נכתבו על ידה. טיעון מהסוג האמור מחייב בחינתו בשתי נקודות זמן. האחת, המועד בו החליטה ועדת המכרזים לאשר את הצעת המבקשת. באשר להחלטה זו, אין בסיס לקבוע שהיה על הועדה לשלול את ההצעה על סמך טענות שאינן עולות מן "הנייר" ולא היו ידועות לה. נקודת הזמן האחרת, הינה לאחר המועד בו נקבע הזוכה, כאשר המבקשת העלתה הסתייגויות שונות מן הנתונים על סמך "חקירתה". בעניין זה תחילה יש לתת משקל לתגובת המשיבה. היא טוענת שכלל הגבייה בעיריות האמורות, נגבה על ידה. טענה זו תואמת את הצעתה לפיה מהות העבודה הינה "ניהול כולל". עיון בהצעת המבקשת מלמד שהיא עונה על דרישות המכרז. כך עולה מלשון כתב ההזמנה. האמור חושף את קו הטיעון האמיתי של המבקשת. היא מעוניינת לפתוח במעין חקירה כדי לבדוק אם הנתונים שהוצעו על ידי המשיבה תואמים את המציאות. ברם, המבקשת אינה יכולה לדרוש זאת על בסיס פיסות מידע ורכילות. זאת ועוד, צודקות העיריה והמשיבה שאין זה תפקידה של העיריה לנהל חקירה ממצה כדי לבדוק את אמיתות הנתונים. אין חזקה שהצעת מציע מלווה בשקרים. הדרישות במכרז כגון אישור רו"ח, תצהיר ועוד, נועדות לבסס את הנתונים. אכן צורף תצהיר והאישור של רואה החשבון של המשיבה אינו פורמלי או חלקי כטענת המבקשת. מציע אינו רשאי להציע איך לנהל את המכרז ולקבוע אילו מסמכים יוגשו לרשות. כתב ההזמנה הינו סביר. הצעת המשיבה עונה על הדרישות. קבלת עתירה לפתיחת חקירה על סמך תהיות הנשענות על ראיות לא קבילות, וטענות לא מבוססות, תפגע ביעילות המנגנון של המכרז. ביסוד המכרז הציבורי עומדים גם שיקולים מעשים. כפי שמחובתו של בית המשפט המנהלי להתערב בהליכי המכרז במקרה המתאים כך חובתו שלא להתערב במקרה אחר בו אין הצדקה לכך. כלל זה נכון אף בשלב המקדמי בו על בית משפט להחליט אם להעתר לבקשה למתן צו ביניים. בענייננו סבורני שהמבקשת לא הצביעה על סיכוי לכאורה לזכות בעתירה בעוצמה שמצדיקה מתן צו לעיכוב הליכי המכרז. 5. סוף דבר, הנני דוחה את הבקשה למתן צו ביניים. המבקשת תשא בהוצאות בסך 10000 ש"ח להיום הן לעייריה והן למשיבה. מכרזגביית חובחוב