מכרז קווי נסיעה

פסק דין ההליך 1. מדובר בעתירה מנהלית בה מבקשת העותרת לבטל את זכייתן של המשיבים 2 ו-3, במכרז שפורסם על ידי משיבה 1 מס' 394/2004 להסעות תלמידים, ולהעביר את קוי הנסיעות בהם זכו משיבים 2 ו-3 למציעים אחרים בהתאם להצעות שהוגשו על ידיהם. העובדות 2. משיבה 1 פרסמה את המכרז האמור שהתייחס לתשע קבוצות של קוי נסיעה. בתנאים להשתתפות במכרז נקבע בין השאר: "2.1 רשאים להשתתף במכרז זה אזרחי ישראל ותאגידים הרשומים כדין בישראל העומדים במועד הגשת ההצעות, בכל התנאים המצטברים שלהלן: 2.2 בידם רשיון בתוקף, על שמם, מאת המפקח על התעבורה, שהינם מורשים להסיע בשכר על פי תקנות משרד התחבורה והוראות הבטיחות של משרד החינוך והתרבות. 2.3 בבעלותם או שבמשרדם רשומים כלי הרכב בכמות הדרושה לביצוע ההסעות לגבי המסלולים להם נתנה על ידם הצעת מחיר. על הצדדים המשתתפים לצרף צילום רשיון רכב תקף המאשר את בעלותם על כלי הרכב. 2.4 ערבות בנקאית, שהוצאה על ידי בנק בישראל, לבקשת המשתתף, בסכום השווה ל-10% מסכום הצעה כולל מע"מ. "סכום ההצעה" לענין סעיף זה משמע התשלום היומי בכל אחד מהמסלולים להם הוגשה הצעה X 200 יום." בתאריך 22.11.04 נפתחה תיבת המכרזים ונערך שכתוב של פרוטוקול פתיחת ההצעות מיום 14.12.04. בתאריך 2.12.04 קיימה משיבה 1 דיון פנימי, בו פסלה את ההצעות שלדעתה לא עמדו בתנאי הסף, וקבעה את רשימת ההצעות הזולות שזכו בקוי הסעות. העותרת לא נכללה בין המציעות הזוכות. בין הזוכות היו משיבות 2 ו-3. בסעיף 2 לאותו פרוטוקול, נאמר: "דווח לחברי הועדה על ידי מנהל המחלקה והמזכיר כי בשיחות ההבהרה ענו לשאלות נציגי החברות אשר נכחו בפגישה, כי ערבות בנקאית צריכה להיות בגובה 10% מעלות ההצעה היומית כפול מספר הימים כשבפועל מיום 15.12.04 עד 30.06.05, כך שאם במסלול מסוים, ההסעה רק יום אחד בשבוע, יש להכפיל ב"מספר הימים שבפועל". 2. לטענת העותרת: א. הערבות שהגישה משיבה 1 היתה על סכום של 94,000 ₪ והיתה בשיעור נמוך ב-24.2% מהערבות הנדרשת, הואיל וההצעות היומיות שלה בכל הקוים בהם הגישה את הצעותיה עמדו על 563,710 ₪ ובהכפלה ב- 220 מגיע הסכום ל-1,24,016 ₪, כך שסכום הערבות היה צריך להיות 124,016 ₪. ב. סכום הנסיעות היומיות בהצעה של משיבה 3 עמד על 6,342 ₪, ובהכפלה ב-220 הגיע הסכום ל-1,395,240 ₪, כך שסכום הערבות היה צריך להיות 139,524 ₪ המהווה חוסר של 53.4%. ג. מנגד העותרת ומשתתפות נוספות, כגון: אגד, הגישו ערבות בהכפלה של ההצעה היומית ב-220, כנדרש. ד. עיון בתחשיב של משיבות 2 ו-3 מצביע על כך שהן הכפילו את ההצעה היומית במספר ימי הלימודים בפועל, שהיה 148 ולא ב-220, כפי שנדרש בתנאי המכרז. ה. במקרה דומה, בעת"מ 8599/04 ערבה נגב בע"מ נ. המועצה האזורית מנשה ואח', נקבע על ידי בית המשפט העליון שסיכויי הערעור להתקבל אינם טובים במכרז שלא עמד בתנאי ערבות הבנקאית שנקבע, וההכפלה של ההצעה היומית ב-220. ו. האמור בפרוטוקול מיום 2.12.04, כי בשיחת ההבהרות נאמר שסכום הערבות ייקבע על פי הכפלת סכום ההצעה היומית במספר ימי ההסעות בפועל, אינו סביר לאור העובדה שבפרוטוקול של אותה ישיבת הבהרות מיום 15.11.04, לא נרשם דבר בקשר לכך, אף שבפרוטוקול זה נרשם שהערבות תוגש ללא חישוב הליווי בחינוך המיוחד (נספח 7 לעתירה). מכל מקום, לא היה תוקף להבהרה כזאת, אף לו היתה נאמרת הבהרה כזאת באותה ישיבה, בהיותה מנוגדת לאמור בתנאי המכרז. ז. משיבות 2 ו-3 הגישו בהצעותיהם רשיונות בני תוקף של 2 אוטובוסים בלבד, בעוד שבמכרז הם התייחסו ל-6 אוטובוסים, לטענת העותרת, ולגרסת המשיבה ל - 4 קוי אוטובוס. ח. על מנת לנסות להכשיר את הצעתה שלא עמדה בתנאי הסף, הודיעה משיבה 3, לאחר פתיחת ההצעות, במכתב מיום 28.11.04, כי היא מסירה את הצעתה בקבוצה א', דבר שלא ניתן לעשות. לאור זאת היתה צריכה להיפסל ההצעה. ט. למשיבה 2 היו שני אוטובוסים בלבד בעוד שנדרשו בהצעתה בקבוצה א' של ההסעות 4 או 6 אוטובוסים ולכן נפסלה הצעתה בפרוטוקול בחירת הזוכים מיום 2.12.04, אך ההצעה נפסלה רק ביחס לקבוצה א', והוכשרה ביחס ליתר הקבוצות, בהן נקבעה משיבה 2 כזוכה.במצב האמור צריכה היתהכל ההצעה של משיבה 2 להיפסל. י. בהצעתה של משיבה 2 נפל פגם נוסף בכך שהיא צרפה להצעתה רשיון לניהול עסק על שם מרדכי אדרי, בעוד שההצעה היתה של חב' מרדכי אדרי ובניו בע"מ, כאשר נאמר ברשיון שהוא אינו ניתן להעברה, ואינו בר תוקף עם העברת הבעלות או השליטה בעסק. יא. בקבוצה ז' למכרז נדרשו הצעות מחיר לביצוע ההסעות על ידי אוטובוס ומיניבוס בנפרד, בעוד שהצעתה של משיבה 2 התייחסה רק לאוטובוס ולא למיניבוס, ולכן הצעתה היתה נמוכה ב-50% יותר מיתר ההצעות, בעוד שהתייחסות למיניבוס היתה מגדילה את סכום ההצעה. קביעת משיבה 1 שהצעת משיבה 2 באותה קבוצה היתה הזולה ביותר היתה שגויה. יב. על שינויים בתנאי המכרז, הנעשים לפני המועד האחרון להגשת המכרז, יש להודיע לכל דורשי מסמכי המכרז בדואר רשום ולאו בפקסמליה, כאמור בסעיף 7.2 לתנאי המכרז, ולא ניתן להסתפקב בהודעה על כך בישיבת ההבהרות בה לא משתתפים מציעים פוטנציאלים, שלא הגישו כל הצעה למכרז. 3. לטענת משיבה 1: א. אין להיזקק לבקשת העותרת למסור את העבודות למציעים אחרים שלא צורפו לעתירה. ב. העותרת היתה מודעת לאופן חישוב הערבות שהובהר לנציגי כל המשתתפים במכרז, ולא העירה דבר לגבי ההבהרות שניתנו. ג. מנסחי המכרז יצאו מהנחה כי המכרז יפורסם לפני תחילת שנת הלימודים, והיה מיועד לשנת לימודים מלאה, אך הואיל והמכרז פורסם במהלך שנת הלימודים לתקופה שמיום 15.12.04 עד 30.06.05, ניתנה ההבהרה כי הערבות תחושב לפי מספר ימי ההסעה שנותרו בפועל, ולא לפי 220 ימי הסעה, כפי שהיה צפוי ביחס לשנת לימודים מלאה. כמו כן היו קוים עם הסעה פעם בשבוע בלבד, ולא היה סביר שהצעתם היומית תוכפל ב-220 לענין חישוב הערבות. אי רישום ההבהרה האמורה בפרוטוקול ישיבת ההבהרות נגרם בשגגה. ד. בסעיף 7.1 לתנאי המכרז נקבע כי על המשתתפים להשתתף בישיבת ההבהרות, ובסעיף 7.2 נקבע כי הרשות רשאית להכניס שינויים במסמכי המכרז, לפני המועד האחרון להגשת המכרז, כאשר השינויים יובאו לידיעת כל רוכשי מסמכי המכרז בדואר רשום. ה. הצעת העותרת היתה היקרה ביותר והיתה למעלה מפי שתיים מהאומדן. ו. חישובי הערבות של העותרת לא כללו את קבוצות ז' ו - ח' (גיבוי יום). ז. לעותרת נשלחה הודעה על אי זכייתה והוחזרה לה הערבות הבנקאית במכתב מיום 9.12.04 (מש/12). ח. נציג העותרת הודיע לנציגים שונים של משיבה 1 כי כל מטרתו היתה "לטרטר את המועצה", כדי שמשיבה 1 תיתן לו לבצע מסלול אחד. ט. ברשיון העסק צויין שמהות העסק הינה "הסעות מרדכי אדרי ובניו", כך שהיה ברור שהוא נועד לחברה (נספח יד' לעתירה). י. לא היה בפסילת הצעת משיבה 2 כקבוצה א' עקב חוסר בכמות האוטובוסים, כדי לפסול את הצעתם בקבוצות אחרות, בהן היתה לה כמות של כלי רכב כפי שנדרש בתנאי המכרז. יא. טענת העותרת כי משיבה 3 זכתה בקבוצה ז' בטעות נכונה, ואין התנגדות למשיבה 1 כי ענין זה יוחזר לועדת המכרזים. יב. יש לדחות את העתירה עקב אי גילוי עובדות והעדר תום לב בהגשתם. 4. משיבה 2 חזרה על עיקרי טענת משיבה 1, לענין הערבות ורשיון העסק. 5. משיבה 3 הצטרפה לעיקרי טענות משיבה 1. דיון: 6. לאחר עיון בכתבתי הטענות, בתצהירים ובמסמכים שהוגשו, נראה לי שאין להיזקק לעתירה. העותרת לא ביקשה לקבוע אותה כזוכה, ולא ביקשה לבטל את המכרז, אלא לקבוע משתתפים אחרים שלא הצטרפו לעתירה כעותרים או כמשיבים כזוכים. במצב זה, אף לו היה מתברר כי העותרת צודקת בכל טענותיה או בחלק מהן, לא ניתן להעינות לסעד המבוקש, הואיל ולא ניתן לדעת אם משתתפים אחרים מעוניים או מוכנים לבצע את העבודה נשוא המכרז על פי ההצעה שהוגשה על ידיהם. מאידך גיסא, נראה לי שגם לפי גרסת המשיבים נפלו פגמים בהליך המכרז, בכך שנעשה שינוי בתנאי הערכות בלי שנשלח על כך מכתב רשום לכל המשתתפים במכרז, לפני המועד שנקבע להגשת המכרז. כמו כן, חלה טעות גם לדברי גרסת משיבה 1, ביחס לקביעת משיבה 2 כזוכה בקבוצה ז'. לאור זאת נראה לי כי אין הצדקה לחיוב העותרת בהוצאות, ובנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו. מכרז