מחיר יום אשפוז סיעודי

להלן פסק דין בנושא מידע על מחיר יום אשפוז סיעודי: פסק דין א. מהות העתירה זו עתירה לפי חוק חופש המידע לפיה מתבקש בית המשפט ע"י העותרת להורות למשיבים להעביר לעותרת מידע המבוקש על ידה והכולל: את הקריטריונים הנוהגים במשרד הבריאות ב - 8 השנים האחרונות לקביעת תעריף יום גריאטרי; כיצד הוחלו הקריטריונים הנ"ל על גופים שונים המאשפזים חולים גריאטריים; פירוט תעריפי האשפוז הנוהגים ב - 8 השנים האחרונות והמשולמים למוסדות שונים ע"י משרד הבריאות. בעיקרי הטיעון של העותרת צומצמה העתירה לכך שהעותרת מעונינת לקבל את המידע לגבי 31 מוסדות פרטיים.(רשימת המוסדות פורטה בנספח א' לעיקרי הטיעון). היא אינה עותרת לקבלת מידע זה לגבי המוסדות הממשלתיים. (עמ. 8 לעתירה) ב. עובדות רלבנטיות העותרת הינה חברה פרטית, העוסקת בהחזקה הפעלה וניהול של מוסדות גריאטריים באזור ירושלים. מאז 1993 היא מפעילה את המחלקה הסיעודית בהוד ירושלים; מאז 1999 את בית החולים הסיעודי: "בית ראובן"; היא גם הבעלים המפעילה והמנהלת של בית החולים הגריאטרי הוד אדומים. כולם להלן: "מוסדות העותרת". העותרת פנתה למשיב מס. 1 לקבל את הקריטריונים לקביעת תעריף יום אישפוז של חולים סיעודיים במחלקה. משלא נענתה, הוגשה עתירה זו. תגובת המשיבים לגופו של ענין היתה, בקצירת האומר שבחלק מהעתירה אין מדובר בבקשה למתן מידע, כהגדרתו בחוק, ובחלק אחר -תעריפי אישפוז - יש בהישג יד המשיבים מידע רק לגבי שנים ממוחשבות, קרי לפני שנת 1998, אין בידי המשיבים מידע. לעמדת המשיבים במדינה פועלים כ - 290 מוסדות ממשלתיים, פרטיים-ציבוריים ופרטיים, מהם מקבלת או רוכשת המדינה שירותי אישפוז סיעודיים לקשישים ותשושי נפש. (סעיף 15 לתשובה). חלקם מוסדות ישנים, חלקם חדשים, כשרמת השירות בהם שונה. "המחירים עבור יום אשפוז אותם משלמת המדינה לגופים השונים, הינם פרי התפתחות הסטורית, והסדרים פרטניים שנקבעו בין המדינה לבין המוסדות השונים או קבוצות של מוסדות על בסיס אופי התאגיד המנהל את המוסד...". (סעיף 16 לתגובה). ובהמשך: "המחירים שמשלם משרד הבריאות מבוססים בעיקרם על מודל המבוסס על תמחור דרישות הסף של משרד הבריאות מן המוסד...בתוספת תמריצים ותוספות המשקפים איכות והוצאות מיוחדות. בשל אותה התפתחות הסטורית היו למשרד הבריאות דרישות סף שונות מסוגי מוסדות שונים, לפי אופי הבעלות דבר שיצר חוסר אחידות בין המוסדות השונים. חוסר אחידות זה הביא את משרד הבריאות לנסות ולגבש מדיניות חדשה בתחום קביעת מחירי יום אשפוז למוסדות השונים, אשר תתבסס על קריטריונים שוויוניים, ועל פרמטרים מדידים ואוביקטיביים". (סעיף 18 שם) רק החל מנובמבר 1998 לגבי בתי חולים פרטיים, ומאוגוסט 1997 לגבי בתי חולים ציבוריים, - יש בידי אגף התקצוב והתמחור במשרד הבריאות נתונים במחשב בדבר מחירים עדכניים של כל המוסדות מהם רוכש המשרד שירותים כיום. המשיבים מדגישים, כי לפני הקריטריונים החדשים, לא היו למשיבים קריטריונים כתובים כלשהם לקביעת תעריף יום אישפוז גריאטרי, והמחיר היה פרי הסדר בין המדינה לבין המוסדות השונים בהסכמה הדדית. לכן אין בידי המשיבים מידע בכתב, ומטעם זה, גורסים המשיבים יש לדחות את הבקשה. עוד מציינת התגובה כי:"מתן תשובה בדבר דרך החלת הקריטריונים אינה בבחינת "מידע" עפ"י חוק חופש המידע, לאור העובדה שאין המדובר בקריטריונים הקיימים בכתב, בצורה זו או אחרת. (סעיף 22). למשיבים טענה מקדמית כי העתירה הוגשה לבית המשפט, לפני שמוצו הליכי הפניה עפ"י חוק חופש המידע. ג. הפלוגתאות בין הצדדים: - האם העתירה מוקדמת. - האם יש להמציא את הקריטריונים ואת תעריפי האישפוז ? - הדרישה לפרט את דרך החלת הקריטריונים לקביעת התעריף נופלת בגדר חוק חופש המידע? ד. האם העתירה מוקדמת? מהמסמכים שצורפו לעתירה (א1 - א5) עולה כי החל משנת 1995 מתכתבת העותרת ביחוד באמצעות הוד ירושלים בנושא של העלאת תעריפי משרד הבריאות לשירותים הניתנים במסגרתה. במכתב מתאריך 27.8.2000 נאמר מפורשות כי היתה פניה למשרד הבריאות לקבלת מטופלים ולקביעת תעריף ליום אשפוז, וכי : "כל נסיונותי במשך השנים לקבל קריטריונים ברורים לקביעת התעריף של משרד הבריאות ליום אשפוז עלו בתוהו". (עמ. 2 למסמך א5) העותרת חוזרת על דרישה זו במכתב מתאריך 29.9.00 (א8), מ-11.1.2001 (א10), ב - 6.3.2001 (א11) 2.7.2001 (א13). יש לציין כי פניות אלו נעשו ברובן לד"ר אהרון כהן ראש האגף הגריאטרי שבמשרד הבריאות, למר יעקב נבו, ממשרד הבריאות. ולד"ר חן זמיר, רופאה מחוזית לשכת הבריאות ירושלים. (א11). בתאריך 28.6.2001 הוציא ד"ר א' כהן , ראש האגף לגריאטריה חוזר למנהלי מוסדות סיעודיים הודעה לפיה החליט משרד הבריאות לשנות את שיטת חישוב מחיר יום אשפוז למוסדות סיעודיים ולקבוע שיטת תעריפים חדשה, וביקש את התיחסותם לנושא. (נספח ד' לעתירה).כשהוא מצרף נייר עמדה למכתב זה ובו פירוט הקריטריונים. ההתכתבויות נמשכו בין העותרת לבין בעלי תפקידים שונים, לרבות יועצים משפטיים של המשיבים (ר' נספחים בהמשך עד נספח יג). בתאריך 24.10.2001 פנתה עו"ד דורית קרני לגב' נימה עמית הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות. בתאריך 9.12.01 הוגשה העתירה. חוק חופש המידע הינו משנת 1998. עפ"י ההוראות הנקובות בו הוא נכנס לתוקף שנה לאחר פרסומו. גם לפני הכנסו לתוקף העותרת היתה זכאית לקבל ממוסד ממשלתי מידע מלא אודות קריטריונים ודרך קביעת תשלום כספי, במיוחד כשטענתה היא אפליה כלפי מוסדות אחרים. לפני כניסתו לתוקף של חוק חופש המידע, החלה העותרת לטפל בנושא, כשאז לא היתה כל פרוצדורה מסויימת למי לפנות למטרה זו. על כל פנים נראה שהיא פנתה לכל גורם אפשרי אצל המשיבים, וספק רב לי אם הפרוצדורה לפי חוק חופש המידע, צריכה לחול במקרה כזה. מסתבר מההתכתבות העניפה, החוזרת על עצמה, שבמידה והיא קיבלה תשובה, היתה זו תשובה חלקית ולא מלאה. אם לכך נצרף את העובדה, שהעותרת המתינה 45 יום, 15 יום יותר מאשר דורש חוק חופש המידע לצורך קבלת תשובה ולו לקונית בטבעה,- נראה לי שטוב היה אילו המשיבים לא היו מעלים טענה זו. אשר על כן הטענה בדבר אי מיצוי הליכים, - נדחית. ה. האם על המשיבים להמציא את הקריטריונים, דרך הפעלתם ותעריפי האישפוז? המדינה בתגובתה יצאה מנקודת המוצא, שאין בנמצא קריטריונים כתובים, עובר לפניתה (כמפורט לעיל) למוסדות השונים להגיב על קריטריונים חדשים המוצעים על-ידה. מכאן ,כך גרסה, אין לה גם מה להמציא, במסגרת הבקשה הראשונה והשניה של העותרת בעתירה זו. למסקנה זו אין מקום, ולא זה מה שעולה מחומר הראיות שהוגש בעיקרי הטיעון ע"י העותרת. נספח 6 שצורף לעיקרי הטיעון הוא הסכם בין מדינת ישראל משרד הבריאות לבין אירגון בתי חולים פרטיים לחולים כרוניים בישראל שנחתם ב - 30.7.1997 עולה כי דמי אשפוז מורכבים מ: מרכיב שכר, מרכיב קניות וארנונה, מרכיב מזון, ו-פיצוי להתיקרויות (סעיף 2 שם). בסעיף 2.2 לאותו הסכם נאמר כי: "עד לקביעת תוספת הקריטריונים החדשה כמשמעותה בסעיף 2.2.2 להלן, תשולם לכל אחת מחברות הארגון תוספת קריטריונים של בין 0% - 3% מתעריף יום האשפוז כפי שיעודכן מעת לעת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהסכם בין הצדדים מיום 18.3.1988 ובהסכם 1992 כמפורט בנספח ג' המצ"ב"... נספח ג' הינו דירוג מוסדות סיעוד בסקטור הפרטי. החוזה משנת 1992 (נספח 7 לעיקרי הטיעון) בסעיף 2.1 מציין סכומים לכל המרכיבים של תעריף יום אישפוז. עדכון תעריף יום אישפוז וכיצד ייעשה קבוע בסעיף 3 לאותו חוזה. כפי שציינתי לעיל, טוענים המשיבים כי עובר לעריכת הקריטריונים החדשים, לא היו קריטריונים כתובים כלשהם לקביעת תעריף יום אישפוז גריאטרי והמחיר ששולם היה פרי הסדרים פרטניים שנקבעו בין המדינה לבין המוסדות השונים בהסכמה הדדית. ( סעיף 20 לתשובה). אפילו אם "אזרום" ברוח תשובת המשיבים, אזי גם מהסדרים פרטניים, ניתן אולי לדלות קריטריונים משותפים לסוג זהה של התקשרות עם מוסדות סיעוד פרטיים. אם המדינה לא העלתה על הכתב קריטריון "ממוצע" שיחול בכל התקשרויותיה עם מוסדות פרטיים, - אזי בהתקשרויות , כפי שהודגם לעיל, ניתן אולי לראות את הבסיס להן. אם המדינה תמציא את מלוא ההתקשרויות הקיימות שלה עם 31 המוסדות הפרטיים, - הנקובים בעתירה בנספח א' לעיקרי הטיעון, - סביר להניח, שדרך קביעת המחיר, והשימוש בקריטריונים, עשוי לעלות מהם. ייתכן, ומאחר והמדובר בהתקשרויות "הסטוריות" כלשון המדינה, לא ניתן יהיה לעמוד על דרך קביעתו של התעריף הבסיסי, שייתכן והיה נתון לתוצאות מו"מ לא מסודר, אבל ניתן יהיה לעקוב ואולי גם ללמוד על המשך הדרך של קביעת המחיר, והאם הוא פרי מו"מ חסר תכנון וחסר הנחיות, דבר שאיני רוצה ליחסו למדינה, או שמא ביסודו יש אמות מידה כאלה או אחרות, ששימשו את המדינה לצורך המשך התקשרויותיה. במסגרת חוק חופש המידע, איני סבורה שתפקידו של בית המשפט זה לגרום לכך שהמדינה תתחיל עכשיו להיערך לעשיית גראפים וסטטיסטיקות ישנים, מחומר שאינו ממוחשב ואשר לא ניתן להפיקו בקלות, ואשר לא ישמש את צרכיה השוטפים היא, ומבחינתה אכן המדובר בהסטוריה בלבד. אבל, יחד עם זאת, לאור העובדה, שזכותו של האזרח לקבל מידע עפ"י דין הינה זכות בסיסית ויסודית, ולאור העובדה שלא הועלתה טענה שהדבר יקשה על המדינה באיתור החומר ויכביד על דרך עבודתה, ומאחר והמידע , ככל הנראה, מצוי בתיקים פרטניים המצויים בגנזך משרד הבריאות, , נראה לי כי המדינה צריכה להיערך בצורה כזו שהיא תמציא לעותרת כל חוזה וחוזה, שבה היא התקשרה עם מוסדות פרטיים שונים, במהלך 7 השנים האחרונות. מאחר ובהקשר לחוזים אלה,לא שמעתי טענה שצד ג' עלול להיפגע מגילויים הזה, - ניתן יהיה לדלות את הקריטריונים שהיו, אם היו כפי שהודגם בחוזים שהוצגו לבימ"ש זה בעיקרי הטיעון, כיצד הם הוחלו על הגופים השונים, וגם את תעריפי האשפוז. הצגת החוזים תתיחס לאותם 31 מוסדות שפורטו בעיקרי הטיעון של העותרת. המשיבים יכולים לצאת ידי חובתם בהמצאת המידע בדבר מחירי האישפוז, אם ימציאו חומר ממוחשב לעותרת , החל משנת 1998 .לגבי התקופה עובר לעידן המחשב, ימציאו המשיבים את החוזים הפרטניים הרלבנטיים. בית המשפט רשם בפניו את הסכמת המשיבים להמציא את המסמכים האמורים בסעיף 32 (א) ו (ב) לתשובה, והם יעשו זאת תוך 30 יום ממתן פסה"ד. העתירה, מתקבלת, כמפורט לעיל. המשיבים ישלמו לעותרת שכר והוצאות בסכום של 20,000 ₪ פלוס מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. רפואהאשפוז סיעודי