להלן פסק דין בסוגיית זכות בחירה לאסירים פלסטינים: פסק-דין הנשיא א' ברק: 1. עם מותו (ביום 11.11.04) של יאסר ערפאת, יושב ראש הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות), הוחלט על קיום בחירות לראשות הנהגת הרשות (בהתאם להוראות חוק הבחירות הפלסטיני משנת 1995). מועד הבחירות נקבע ליום 9.1.05. העותרים 1-2, נציגי האסירים הפלסטיניים הכלואים במתקני כליאה שבשליטת מדינת ישראל, פנו (ביום 20.12.04 וביום 30.12.04) למשיבים ולנשיא המדינה בבקשה לאפשר לאסירים הפלסטיניים, הכלואים בישראל, להשתתף בבחירות. פניות העותרים 1-2 לא זכו למענה. בין לבין, התקיימו שיחות בין העותר 3, השר לענייני אסירים ברשות, לבין נציגי ממשלת ישראל ובכללם המשיב 3, שעניינן השתתפות אסירים פלסטיניים בבחירות. לטענת העותרים, המשיב 3 מסר לעותר 3 (ביום 2.1.05), כי המשיבים 1-2 החליטו, כשבוע קודם לכן, שלא לאפשר לאסירים פלסטיניים ליטול חלק בבחירות לראשות הנהגת הרשות. 2. על רקע זה הוגשה (ביום 3.1.05) העתירה שבפנינו. העותרים טוענים, כי החלטת המשיבים שלא לאפשר לאסירים פלסטיניים לבחור פוגעת בזכות היסוד לבחור ולהיבחר. לטענתם, על אסירים פלסטיניים המוחזקים במשמורתה של מדינת ישראל חלות הזכויות הניתנות לאסירים תושבי ישראל או אזרחיה ובכללן הזכות לבחור. זאת ועוד, העותרים טוענים כי הזכות לבחור הוכרה במשפט הבינלאומי כזכות החלה על כל אדם (בהתאם להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם משנת 1948 ולאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות משנת 1966). היא אינה ניתנת לשלילה על בסיס של השתייכות לאומית. כמו כן היא אינה ניתנת לשלילה אך מהטעם שמעמדה הריבוני של המדינה או הארץ, אליה משתייך הבוחר, מוגבל. לבסוף, העותרים טוענים כי על המשיבים מוטלת החובה לאפשר את מהלכן התקין של הבחירות לרשות, מתוקף השליטה האפקטיבית של מדינת ישראל על שטחי הרשות ולאור חובת ישראל כמעצמה הכובשת להבטיח את התנהלותם התקינה של החיים הציבוריים בשטח הכבוש (בהתאם לתקנה 43 לתקנות האג בדבר דיניה ומנהגיה של המלחמה ביבשה משנת 1907). על רקע זה העותרים טוענים, כי המשיבים לא ביססו טעם אשר ביכולתו להצדיק את שלילת זכותם של האסירים הפלסטיניים לבחור. כן הם טוענים, כי אין קושי מהותי להיערך לקיום הבחירות במתקני הכליאה בהם מוחזקים האסירים הפלסטיניים. 3. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות. לטענתם, הגשת העתירה בסמוך למועד הבחירות לוקה בשיהוי, אשר מצדיק את דחייתה על הסף. בעניין זה המשיבים מציינים, כי פרק הזמן שנותר מיום הגשת העתירה עד למועד הבחירות מציב בפניהם קשיי התארגנות ממשיים. קשיים אלה מתבטאים, למשל, בזיהוי האסירים, בהכנסת ועדות קלפי למתקני הכליאה, בהצבת משקיפים מהסיעות השונות ומשקיפים חיצוניים ובהנהגת סדרי הצבעה. לגופה של העתירה נטען, כי בין נציגי ממשלת ישראל לבין נציגי הרשות התקיימו מגעים שעניינם היערכות לבחירות לראשות הנהגת הרשות. במסגרת זו נציגי הרשות ביקשו לאפשר לאסירים פלסטיניים להשתתף בבחירות. נציגי הצד הישראלי התנגדו. סוכם כי הבחירות יתקיימו במתכונת עליה הוסכם בהסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (מיום 28.9.1995) ובתנאים בהם נערכו הבחירות להנהגת הרשות בשנת 1996. בבחירות אלה לא השתתפו האסירים הפלסטיניים שהוחזקו על ידי מדינת ישראל. סיכום זה עוגן (ביום 26.12.04) בהחלטת ממשלה מס' 2962. לטענת המשיבים, החלטת הממשלה סבירה ומכל מקום אינה מקימה עילה להתערבות באשר היא עוסקת בענייני מדיניות של מדינת ישראל. כן נטען, כי העותרים לא הניחו תשתית נורמטיבית המבססת את טענתם בדבר זכותם, כאסירים פלסטיניים המוחזקים על ידי מדינת ישראל, לבחור. 4. לאחר ששמענו את טענות הצדדים פסקנו (ביום 5.1.05) כי דין העתירה להידחות. בפסק הדין נקבע, כי: "נתנו דעתנו לתוכן העתירה על מכלול טעמיה, וכן לתגובתה של המדינה. כן שמענו את טיעוניהם המפורטים על-פה שהשמיעו הצדדים. שקלנו את מכלול היבטיו של הענין, ובאנו לידי מסקנה כי, אף שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות חשובות וכבדות משקל, לא נוכל להיענות לה, ולו נוכח השיהוי שחל במועד הגשת העתירה וקשיי ההתארגנות הממשיים אשר אינם מאפשרים היערכות ארגונית מתאימה בתוך הימים הספורים שנותרו, כנדרש על מנת לאפשר השתתפות האסירים בבחירות." כן קבענו כי נימוקינו המפורטים לדחייה יינתנו במועד אחר. הנה נימוקינו. 5. התשובה לשאלה, אם אסירים פלסטיניים הכלואים בישראל זכאים להשתתף בבחירות הנערכות ברשות הפלסטינית, אינה פשוטה כלל ועיקר. לא נצרכנו להכריע בה, שכן העתירה שלפנינו הוגשה באיחור כה רב, עד כי יש בכך כדי להצדיק דחייתה. עם תחילת הדיון שאלנו את נציג שירות בתי הסוהר, אם ניתן היה להתארגן לקראת הצבעתם של האסירים לו ממשלת ישראל היתה מחליטה על כך. תשובתו היתה בשלילה. ביקשנו פירוט תשובתו. הוא ציין בפנינו כי במתקני הכליאה של שרות בתי הסוהר מצויים כ-4,000 כלואים פלסטיניים. כמספר דומה מצויים במתקני כליאה צבאיים. הוא הדגיש בפנינו כי לעניין הכלואים בשרות בתי הסוהר יש לערוך בטרם הצבעה מכלול של פעולות, שאין כל אפשרות להתמודד עימן בזמן הקצר שנותר. לטענתו, שירות בתי הסוהר זקוק לפחות לחודשיים להתארגנות לקיום הצבעה כדת וכדין. בין הפעולות החיוניות שיש לבצע צויינו לפנינו הפעולות הבאות: זיהוי האסירים; בדיקת זהותם של חברי ועדות הקלפי ואישור כניסתם ל-14 מרכזי הכליאה בהם שוהים האסירים הפלסטיניים; קביעת סדרי ההצבעה שימנעו מפגש אסירים שיש לגביהם הוראות בעניין זה; הבטחת הצבעה חופשית, אשר תימנע השתלטותם של מספר מנהיגים על כלל המצביעים; מניעת הברחות של מסרים באמצעות סימנים על כרטיסי ההצבעה; הסדרים באשר לקבלת הקלפיות (כמאתיים במספר) ולהעברתן; סדרי הצבעה מיוחדים לאסירים בהפרדה ולאסירים מסוכנים. זוהי אך רשימה חלקית של בעיות. היא מצביעה על כך, כי אם לוקחים את ההצבעה ברצינות, ומבקשים להבטיח שוויון בבחירות והגינות בבחירות, וקיום שאר הכללים האלמנטריים של דרכי הצבעה, אין אפשרות להיערך לקיומן של בחירות מיום רביעי אחר הצהריים (מועד שמיעת העתירה) ועד ליום ראשון שלאחריו (מועד ההצבעה). 6. אכן כלל גדול הוא בדיני בחירות, כי יש להיערך אליהן מראש ובזמן; יש להבטיח האפשרות הממשית של הגשמת העקרון כי לכל קול ינתן קול. על כן חייבים לקבוע מראש "כללי משחק" עקביים; יש להבטיח אפשרות של בדיקה מראש כי מצביע יוכל לבדוק אם שמו כלול ברשימת הבוחרים. יש להבטיח נגישות לנכים; יש לשמור על כללי הפרטיות וסודיות ההצבעות; יש לקבוע נוהלים ברורים ומובנים; יש לשנן כל אלה לאחראים על הקלפיות. כל זאת דורש זמן. באחת הפרשות ביקשו העותרים כי נורה לוועדת הבחירות המרכזית לאפשר הצבעה ב"פתק לבן", באופן שהצבעה באמצעותו תימנה בכלל הקולות הכשרים. דחינו העתירה בשל השיהוי בהגשתה. וכך כתבנו: "השיהוי הוא אובייקטיבי, שכן יש חשש שלא ניתן לקיים הליך בחירות תקין אם ישונו כיום כללי המשחק. אכן, שיקול מרכזי במדיניות בחירות הינו הצורך לקיים כללי משחק עקביים, ולא לשנותם ימים מספר לפני עריכת הבחירות... עריכת בחירות היא משימה קשה ומורכבת. היא מחייבת התארגנות מראש. היא מחייבת הנחיות ברורות ופשוטות... היא מחייבת שינון והדרכה. את כל אלה אין להגשים אם יהא שינוי בהלכה חמישה ימים לפני עריכת הבחירות" (בג"ץ 606/01 ברקה נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראש הממשלה, פ"ד נה(2) 577, 580). דברים אלה יפים שבעתיים בעתירה שלפנינו. מטעמים אלה דחינו (ביום 5.1.2005) את העתירה. ה נ ש י א השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. בית סוהר / כלאאסיריםפלסטינים