פסק דין תובענה של קטין לפסק דין הצהרתי בעניין אבהות. בדיקת רקמות, שאמינותה המדעית אינה מוטלת בספק, מאפשרת קביעת אבהות כמימצא חיובי. לתוצאות הבדיקה משקל של ראיה מכרעת ולא משקל של סיוע בלבד. זהו אחד הכלים החשובים שהעמיד מדע הרפואה בעשורים האחרונים לשימוש בתי-המשפט. 3. נתקבל סירוב של הנתבע להשתתף בבדיקת רקמות. הסביר ב"כ הנתבע: "הקשר היה מיני בלבד... מרשי לא יכול לחיות עם הרעיון שבאיזה שהוא יום על בסיס יחסים צר ... כל מהלך חייו אמור להשתנות". עוד הוסיף ב"כ הנתבע בע' 1 לפרוטוקול: "למרות שהנתבע מבין את המצב המשפטי הוא לא מוכן להיות שותף לבדיקת רקמות". 4. בהעדר הוראת חוק מפורשת, זכותו של כל אדם לא לבצע בדיקת סיווג רקמות, ולא ניתן לכפות עליו את עריכת הבדיקה. ראו : ע"א 548/78 שרוו ני לוי פ"ד לה (1) 736, 756-755. ע"א 1354/92 י"מ נ' פלונית פ"ד מח (1) 711, 724. 5. בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של בעל דין, ללא מתן הסבר סביר, משום ראיה שיש בה כדי לפעול לרעת המסרב בעניין קביעת אבהותו. הראיה המכרעת הנדרשת מצויה בתביעת אבהות בשליטת המסרב בלבד. לפיכך, רואים בסירוב, נימוק כבד משקל על פיו יוכרע הדין. זכות היסוד של כבוד האדם אינה שוללת מערכאה שיפוטית את היכולת להסיק מסקנה סבירה בדרך ההגיון מתוך נסיבות הסירוב. בעניין זה אומרת השופטת בן - עתו בהלכת שרון בע' 760 בין האותיות ה - ו: "ככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר ... העקרון הנדון הוא פרי הגיון פשוט ואין צורך בהוראת חוק לעשות בו שימוש". עוד הדגיש השופט אלון בפרשת שרון רע' 758: "בכבישת ראיה כגון זו יכול ויהא בסירוב הבאתה משום משקל מכריע כנגד מי שכובשה". 6. הוסבר לנתבע ההיבטים של משמעות הסירוב. לא הוכח בפני בית המשפט הסבר סביר, המניח את דעתו של בית המשפט, לעניין הסירוב. 7. בית המשפט הורה על שמיעת הוכחות בעניין האבהות. הקטין נולד ב - 25.7.97. 8. אם הקטין העידה בבית המשפט: (א) "הפעם הראשונה שנודע לי שאני בהריון היה בנוב' 96... נכנסתי במפגש השני בחודש נוב' 96 להריון מדני. היו לנו שני מפגשים בנוב' 96 . הכוונה שני מפגשים מיניים. סה"כ היו לנו 2 מפגשים בנוב' 96 " (עמ' 4 שורות 11-12). (ב) "נכנסתי להריון מיחסי מין בנוב' 96 שהיו אצלי בבית". (ע' 4 שורה 13). (ג) "קיימתי יחסים מלאים (יחסי מין - יג) עם גבר אחר לפני שנכנסתי להריון בערך כשנה וחודשיים שלושה (לפני ההריון - י.ג.)". (ע' 5 שורות 6 - 5). 9. הנתבע העיד בחקירתו: (א) "התאריכים שהתובעת העידה הם התאריכים הנכונים, הכרתיה בנוב' 96 אני מתקן (ע' 6 שורה 5). (ב) "במפגש הראשון שלי קיימתי איתה יחסי מין מלאים ... הקשר היה מיני בלבד". 1' 6 '?ורות 10 - 6). (ג) "איני מכחיש כי קיימתי איתה יחסי מין, אך "יש סיכוי מסוים שהיא נכנסה להריון כתוצאה מיחסי מין שבינינו, אבל נגררתי לתוך הסיטואציה הזו. לא בחרתי בה, היו הרבה תחנות בדרך שאפשר היה לתקן זאת, דיברתי איתה 4 - 3 פעמים הכוונה לתחנות יציאה - ביצוע הפלה" (ע' 7 שורות 18 - 15). (ד) "היא אמרה לי זאת בחודש ינואר 97 , אם היא נכנסה להריון ממני זה היה מהמפגש השני באוקטובר - נוב' 96 " (עמ' 8 שורות 8 - 7). 10. לא הובאו מטעם הנתבע עדים על יחסי מין שהיו לאם הקטין עם גברים אחרים בתקופה הרלוונטית. 11. עדות הנתבע מחזקת את עדות אם הקטין. סיוע נוסף ניתן למצוא בעובדה, שלא הוכח שבתקופה הרלוונטית להריון קיימה האם יחסי מין עם גברים אחרים. הנתבע לא טרח להביא עדים לעניין זה, ובכך יש למצוא חיזוק לגירסת אם הקטין. הונחה בפני בית המשפט תשתית עובדתית נסיבתית המוכיחה שהנתבע קיים יחסי מין עם אם הקטין בחודש נוב' 96 , בה בעת שהקטין נולד ב - 25.7.97. ניתן ל"קשור" נסיבה זו לתוצאה של הולדת הקטין. יש גם ליתן משקל לסירובו של הנתבע להשתתף בבדיקת הרקמות, ולכך שהראיה המכרעת נמצאת בשליטתו של הנתבע - ראיה שהיתה מושגת אם היתה נערכת, בהסכמת הנתבע, בדיקה רפואית של סיווג רקמות. הדעה המקובלת היא כי מידת ההוכחה הדרושה במשפט אבהות היא זו הנהוגה במשפט אזרחי. ראו : ע"א 534/69 שושני נ' אלזם פ"ד כד (1) 145. במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי אין מניעה להצהיר על האבהות כמבוקש בתובענה. 12. אשר על כן הנני מורה כדלקמן: (א) מוצהר בזה שהנתבע הינו אביו של הקטין. (ב) המזכירות תעביר העתק הפסק לפקיד מרשם האוכלוסין. (ג) הנתבע ישלם לאם התובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח +מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל. (ד) ניתן לפרסם את הפסק ללא שמות הצדדים. פסק דין הצהרתיאבהות / בדיקת רקמות