להלן החלטה הסוגיית תשלום שכר טרחה לפסיכיאטר ילדים בבית משפט לענייני משפחה: החלטה 1. בתיק אימוץ זה הגיש ב"כ היועמ"ש בקשה להכריז על הקטין, שפרטיו בכותרת הבקשה, בר אימוץ . כדי לבסס הבקשה טרח ב"כ היועמ"ש לתמוך את הבקשה בחומר רב , בין היתר בחוו"ד מומחה , שהוזמנה ע"י ב"כ המבקש ומטעמו , בתסקיר פקיד סעד עפ"י חוק האימוץ , בתצהירי פקידי סעד לחוק הנוער ועוד. 2. למשיבה , אם הקטין , מונה עו"ד לייצגה לפי סעיף 24 (ב) לחוק אימוץ ילדים התשמ"א 1981. 3. בישיבת יום 4.11.98 ביקשה ב"כ המשיבה למנות מומחה מטעם המשיבה שיבדוק את המשיבה וגם את הוריה . ב"כ היועמ"ש הודיעה שאינה מתנגדת למינוי מומחה מומחה מטעם המשיבה. 4. ב - 10.11.98 נתנה החלטה לפיה מונה ד"ר סבר , פסיכיאטר , מומחה לילדים ולנוער , מנהל המרפאה לבריאות הנפש בגהה, מרפאת בריאות לנוער, לצורך הכנת חוו"ד ונכתב בה שלצורך הכנת חווה"ד יוכל המומחה להעזר בכל גורם מקצועי נחוץ לרבות עובד סוציאלי ופסיכולוג ואפשר שחווה"ד תערך ותחתם ע"י צוות רב מקצועי. ההחלטה נשלחה גם לב"כ היועמ"ש . 5. לצורך הכנת חווה"ד נדרשו המומחה ואנשי הצוות עימהם הכין את חווה"ד (ד"ר פינצי דותן - עו"ס) להפגש עם המשיבה בין כותלי בית הכלא נווה תרצה שם נמצאה המשיבה , שם גם נפגשו עם הורי המשיבה, שהציעו עצמם לשמש אפוטרופסים לקטין ולגדלו, (הוגש תצהיר מטעמם) וכן עם הקטין . המומחה ואנשי הצוות למדו את כל החומר שהוגש מטעם ב"כ היועמ"ש . לאחר האמור , לימוד החומר ומפגש עם המשיבה , הוריה והקטין , בכלא , הוגשה ב - 31.12.98 חוו"ד. 6. למומחה ואנשי הצוות נשלחו ע"י ב"כ המשיבה 10 שאלות הבהרה . ב - 28.1.99 השיבו המומחה ואנשי הצוות שלו על שאלות ההבהרה כשהם מפנים לאסמכתאות . 7. עפ"י החלטת ביהמ"ש נדרש המומחה מטעם המשיבה לעניין אימוץ פתוח ביחס לקטין והביא עמדתו לפני ביהמ"ש בכתב ב - 6.6.99 . 8. עפ"י החלטת ביהמ"ש התבקש המומחה להביע עמדתו ביחס למפגשים (קיומם או הפסקתם) של המשיבה עם הקטין , בהיותה בכלא , וזאת בנוסף להכנת חווה"ד ולכל המפורט לעיל . 9. עבור העבודה הנ"ל ביקש המומחה שכר בסך 3,000 דולר שיועבר למרפאת הילדים ונוער בבי"ח גהה. בהחלטה מ - 31.12.98 נקבע שב"כ היועמ"ש , משרד העבודה והרווחה , ידאג לתשלום כמבוקש. 10. ב - 18.3.99 הגיש ב"כ היועמ"ש בקשה להורות למומחה לפרט את העבודה שנעשתה בהכנת חוות דעתו לרבות מספר שעות העבודה לאור גובה הסכום המבוקש ע"י המומחה ועל מנת שהמבקש יוכל להתייחס לבקשה לתשלום הנ"ל . באותו יום נתנה החלטה לפיה אין צורך בפירוט . הוגשה חוו"ד , הוגש חשבון וביהמ"ש מצא שהסכום סביר לאחר ששקל העניין : את המומחיות , את מספר האנשים שנדרשו למתן חווה"ד - צוות , את העובדה שלצורך הכנת חווה"ד היה ביקור בכלא, ולאחר כל זאת הורה ביהמ"ש על התשלום . 11. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור עם נימוקים מנימוקים שונים .(בר"ע 2/99 מחוזי ב"ש ) . ביהמ"ש המחוזי הנכבד בהחלטה מ - 11.4.99 דחה את הבר"ע מהטעם שרוב נימוקי הבר"ע לא נטענו בבית המשפט קמא , ומהטעם שהבקשה נוגעת גם לזכויות המומחה (שלא צורף כצד לבקשה לרשות ערעור ). מבחינה מעשית ומבחינה עקרונית ראוי שהעניין , כך נקבע, יידון בפני הערכאה קמא לפני שיובא לביהמ"ש שלערעור . 12. ב - 29.4.99 הגישה ב"כ היועמ"ש בקשה (בש"א 8/99 ) ליתן הוראה למומחה מטעם המשיבה שיפרט את העבודה שנעשתה בהכנת חוות דעתו . בבקשה נטען : א. ביהמ"ש הורה ליועמ"ש לדאוג לתשלום שכר המומחה כפי שביקשה המומחה מבלי לבקש את תגובתו של המבקש שנושא בתשלום . ב. הסכום המבוקש גבוה מהמקובל על כן מתבקש המומחה לפרט העבודה . קבלת המידע תאפשר לב"כ היועמ"ש האם בקשה המומחה סבירה וללא טעויות . ג. תקנה 131 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 מעניקה סמכות לביהמ"ש לקבוע שכרו והוצאותיו של מומחה ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם אך זאת בכפוף לתקנה 187 ב לפיה אוצר המדינה לא יחוייב לשלם שכר של מומחה בעד חוו"ד העולה על השיעורים הנקובים בתוספת השניה . בתוספת השניה שכר למומחה רפואי בעד חוו"ד בכתב , כולל מתן עדות לעניין חווה"ד מישיבה אחרת של ביהמ"ש , עד 500 ש"ח. ד. בחוזר של חשב משרד העבודה והרווחה שהוא נציג אוצר המדינה במשרד נקבע תעריף , נכון ל - 8.2.99 לגבי שירותים פסיכולוגיים ובחוזר מ - 13.10.98 נקבע תעריף לשירותי רופאים הכולל פסיכיאטרים ופסיכולוגים . במכרז שהוצא ע"י משרד העבודה והרווחה אושר מחיר בסיס לבדיקת מסוגלות הורית וכתיבת חוו"ד סך 1,300 ש"ח ליחיד, 6,100 ש"ח למשפחה - מחצית הסכום המבוקש ע"י ד"ר סבר , המומחה שמונה ע"י המשיבה. ה. כאשר מדובר בתשלום כספי הציבור חובה על הגוף המשלם להזהר ולבדוק אם הסכום המבוקש הינו סביר. ו. כיון שהבקשה לשכ"ט של ד"ר סבר גבוהה במיוחד מתבקש ביהמ"ש להורות למומחה לפרט עבודתו לרבות מספר השעות . לבקשה צורפו : עותק מהבר"ע , החלטת בית משפט המחוזי, עותק חוזרי החשב , עותק מכרז והודעה על זכיה במכרז . 13. התבקשה עמדת המשיבה וד"ר סבר . ד"ר סבר התבקש ליתן פירוט לגובה הסכום שביקש לקבוע (תחשיב או הסבר ). ד"ר סבר לא התבקש להגיב לטענות הנוגעות להוראות תקנות סדר הדין , לחוזרי חשב משרד העבודה והרווחה ולטענות שבבקשה. 14. ב"כ המשיבה שהחליף את באת הכוח שמונתה תחילה) הודיע שהוא משאיר את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש . 15. ד"ר סבר בתגובה פירט כדלקמן: א. בבי"ח גהה פועל צוות רב מקצועי מזה שנים שגם פרסם והציג עבודתו במסגרות אקדמיות שונות . ב. שכה"ט משולם לביה"ח ולא למי מהצוות באופן פרטי . ג. במקרה דנן נערכו שתי חוו"ד מסוגלות הורית - אחת של המשיבה ואחת של הוריה . ד. עקב דחיפות הכנת חווה"ד והתנאים המיוחדים נערכו הבדיקות בבית הכלא ,במשך 5 שעות , בדיקות של כל אחד מיחידי הנבדקים ובדיקות אנטראקציה . ה. לימוד החומר והתייעצויות לרבות דיון עם המטפלות במשיבה בכלא וכתיבת חווה"ד ארכו עוד 6 שעות . ו. תשובות לשאלות הבהרה והשלמת חוו"ד בהתאם להחלטות ביהמ"ש בענינים שונים ארכו עוד שעתיים . 16. כאשר כל האמור לפני אני חוזרת ומאשרת את שכרו של המומחה בסך 3,000 $ (בש"ח כמובן בצירוף מע"מ) והוא ישולם ע"י משרד העבודה והרווחה. 17. בדיני נפשות ממש עסקינן בבירור תובענה להכרזת קטין בר אימוץ . כדי שחלילה לא יקופחו זכויות משיבים בתובענה מסוג זה, כדי שענינו של הקטין שגורלו על כף המאזניים , יתברר כדבעי נקבע ע"י המחוקק, בחקיקה ראשית, בסעיף 24 (ב) לחוק אימוץ ילדים התשמ"א 1981: "בדיון לפי סעיף 13 ובערעור עליו , רשאי ביהמ"ש למנות עו"ד להורה שאינו מיוצג ע"י עו"ד ; נתמנה עו"ד כאמור יחולו על המדינה שכה"ט וההוצאות שלו ושל העדים ". לא בכדי נדרש המחוקק להוראה מפורשת וברורה זו . כדי ליצור שיוויון ואיזון כוחות , כמתחייבים לצורך עשיית צדק , מול האפשרות של המדינה, להביא בפני ביהמ"ש עניניה, באמצעות עורכי דין מיומנים , שמומחיותם בתחום , שלרשותה מומחים ואנשי מקצוע (פסיכיאטריים , פקידי סעד , עובדים סוציאלים ועדים שונים ),לעומת אפשרות ההורים , המשיבים , להביא ענינם בפני ביהמ"ש , שהיא בד"כ מועטה, אם בכלל , מצא המחוקק לאפשר להורים ייצוג ומימון מלאים של הוצאותיהם והוצאות עדים מטעמם. הוראה מפורשת זו של המחוקק יש לקיים ולמלא בתוכן מהותי . אם נדרשת פרשנות להוראת החוק הרי שראוי שהפרשנות תהיה רחבה ולא מצמצמת משום הרציונל , הטעם, שעומד מאחורי הוראת החוק . הפעלת איזון האינטרסים הנדרש בין שמירה על כספי הציבור , כספי המדינה המממנת ובין ייצוג נאות והאפשרות לבסס הגנה בראיות , לרבות עדים ועדים מומחים , בכל מקרה לגופו ועפ"י הנסיבות , כולן , כפי שמתבררות בפני ביהמ"ש . 18. כאשר האמור לעיל לנגד עינינו אתייחס להלן לטענות ב"כ היועמ"ש אחת לאחת תוך התייחסות לעניין הספציפי שבפני: א. תמוהה אם לא נגועה בחוסר תום לב של ממש (ואף זאת בלשון המעטה) הזקקות ב"כ היועמ"ש לתקנה 187 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 והפניית ביהמ"ש לתוספת השניה לפיה ניתן לשלם שכר למומחה רפואי בעד חוו"ד בכתב , כולל מתן עדות לעניין חווה"ד בישיבה אחת של בימ"ש . השכר הקבוע בתוספת זו - 120 עד 500 ש"ח . סכום מגוחך זה , שלא ימצא אף מומחה שיסכים ליתן חוו"ד בעבורו , מבקשת באת כח היועמ"ש המלומדת לקבוע למומחה מטעם ההורים האומללים . אם לא די בכך הרי שעפ"י ב"כ היועמ"ש דין אחד למומחים ועדים מטעם המדינה ודין אחר למומחים ועדים מטעם המשיבים, הגם שלכולם התשלום ראוי שיהיה עפ"י אותה תקנה שב"כ היועמ"ש בחרה לאחוז בה . למומחה מטעם ההורים מבקשת ב"כ היועמ"ש שביהמ"ש יקבע שכר עד 500 ש"ח ואילו למומחה מטעם המדינה , כך עפ"י הבקשה ומכרז שאושר לאחרונה , שכר בגין חוות דעתו שיכול להגיע ל - 6,100 ש"ח . פי 12 ! . בעניין הספציפי שבפני , למומחה מטעם המדינה , ד"ר גוטליב לא שולמו 500 ש"ח עבור חוות דעתו , אלא תשלום העולה כמה מונים על סכום זה. לא יעלה על הדעת שלמומחה מטעם המשיבים , ההורים , ד"ר סבר, ישולמו 500 ש"ח לכל היותר, כהצעת ב"כ היועמ"ש. ב. לא בכדי לא נוקטת המדינה ביחס למומחים מטעמם עפ"י הוראות תקנה 187 (ב) ועפ"י הסכומים הנקובים בתוספת . אותה תוספת שניה ערכאית שהסכומים בה הותקנו ב - 3.7.84 (לפני 15 שנים ) , אפילו "עודכנו" משהו , אינה עומדת בשום קנה מידה סביר ולא פועלים על פיה . הגיעה העת לתת את הדעת לסכומים שבתוספת ולהתאימם למציאות . ג. עד עתה , משך יותר משנתיים בהם מתבררים תיקי אימוץ בבימ"ש לעניני משפחה לא התנגד ב"כ היועמ"ש בשום תיק לשכר שביקשו מומחים שמונו מטעם המשיבים , גם לא עמד על הוראות תקנה 187 (ב) והתוספת . לא זו אף זו , ב"כ היועמ"ש לא התנגד לתשלום סכומים , ע"י אוצר המדינה , שעולים על הסכומים הנקובים בחוזרים שהופצו במשרדים השונים (שאין להם תוקף מחייב את בימ"ש זה ) ואף עולים על הסכומים שאושרו במכרז , אותם ציינה ב"כ היועמ"ש . כך למשל בתיק אימוץ 29/97 , שהתברר בבימ"ש זה , אושר למומחה מטעם המשיבה (ד"ר שרון ) ע"י ביהמ"ש שכר כדלקמן: עבור חוו"ד 11,852 ש"ח ועבור תשובות הבהרה 3,334 ש"ח, סה"כ 15,186 ש"ח והמדינה שילמה. הסכום שאושר ע"י ביהמ"ש בעניין שלפני לד"ר סבר נופל מהסכום הנ"ל והוא עבור עבודה בהיקף רחב יותר (ראה לעיל סעיפים 5 עד 8 ) ובתנאים נוחים פחות . בשני המקרים מספר הנבדקים זהה (שלשה מבוגרים וקטין ) . לב"כ היועמ"ש פתרונים למידה הלא שווה שהוא מבקש לנקוט ביחס למומחים ולקפח דווקא את המומחה בעניין הספציפי שבפני . ד. ב"כ היועמ"ש הסכימה למינוי מומחה מטעם המשיבים; קיבלה את החלטת ביהמ"ש בדבר זהות המומחה ואף אפשרות המומחה לצרף אנשי מקצוע ככל שידרשו לצורך הכנת חווה"ד ולא התנגדה , אף לא במילה למינוי, גם לא התנתה ההסכמה בגובה השכר של המומחה , לא ביקשה לדעת מראש מה יהיה שכרו של המומחה וברור היה ששכרו של המומחה , אם יאושר ע"י ביהמ"ש , ישולם למומחה ע"י המדינה . אין מקום לכך שבדיעבד , לאחר שהמומחה עשה עבודתו , לא יקבע לו שכר ראוי . יתכבד בעתיד ב"כ היועמ"ש וישמור על האינטרסים של המדינה במועד ה ראוי לכך , בעת מינוי מומחה , יבקש ב"כ היועמ"ש לדעת שכרו של המומחה מראש ולהביא עמדתו בעניין בפני בימ"ש . בעניין ספיציפי זה שלפני החמיץ ב"כ היועמ"ש את המועד . אף על פי כן נתנה לב"כ היועמ"ש הזדמנות לטעון טענותיו וכאשר הן לפני , נוכח היקף העבודה של המומחה מטעם המשיבים וכל הטעמים שמניתי לעיל ולהלן , כאשר שקלתי הטענות לגופן, מצאתי ראוי לאשר את השכר המבוקש ואף להעיר שאילו היה נדרש שכר גבוה יותר יתכן שהיה מאושר ע"י ביהמ"ש משום שהסכום שהתבקש , לעבודה שבוצעה , אינו גבוה . ה. גם עפ"י חוזרי החשב שב"כ היועמ"ש טרחה להמציא לביהמ"ש (שאינם מחייבם את ביהמ"ש) הרי שעפ"י החוזר מ - 13.10.98 תחת כותרת "הערות" נכתב :"עבור ביקור הרופא בבית החולה או במוסד , ניתן להוסיף 50% ...". חשב משרד העבודה והרווחה היה ער לכך שכאשר מומחה נדרש להגיע למקום הימצא הנבדק ראוי להוסיף על שכרו 50% . בעניננו לא נדרש המומחה מטעם המדינה , ד"ר גוטליב להטריח עצמו , אל הנבדקת והוריה עת הכין את חווה"ד (רק לצורך השלמת חווה"ד נדרש להגיע לכלא ) , הוא יכול היה להנות מכך שהנבדקת והוריה הגיעו אליו ואילו הד"ר סבר , המומחה מטעם המשיבים , נדרש היה להגיע לבית הכלא משום שבאותה עת היתה המשיבה נתונה במאסר . אף על פי כן שולם למומחה שכר ע"י המדינה בסכום שדרש וב"כ היועמ"ש הודיע שהיא מסכימה כי ישולם למומחה מטעמה , ד"ר גוטליב , סכום נוסף עבור השלמת חוו"ד בסך 2,463 ש"ח , הודעה שהתקבלה ב - 29.6.99 . למותר לציין שגם ד"ר סבר הגיש לביהמ"ש השלמה של חווה"ד , בגינה לא ביקש שכר נוסף והתשלום עבורה נכלל באותם 3,000 דולר , שב"כ היועמ"ש נזעקה לחקור ולדרוש אודותיהם , להגיש בר"ע לבימ"ש המחוזי ובקשות לבימ"ש זה. ו. ב"כ היועמ"ש בחרה להתייחס לתשלומים בגין חוות דעת כשהיא מתעלמת מכך שבנוסף לחווה"ד שמוגשת מטעם המדינה מוגשים גם תסקירים ותצהירים של פקיד סעד ועובדים סוציאלים ששכרם ממומן ע"י המדינה ושכר זה, בראייה כוללת, מתווסף לעלות חווה"ד . חוו"ד המומחה מטעם המשיבה בהסתייעו בעובדת סוציאלית , כחלק מהצוות הרב מקצועי שמכין את חווה"ד, היא תשובה ואפשרות של המשיבים להביא עדים וראיות מול אלו של המדינה וכאשר מאשרים שכר בגין חוו"ד כזו ניתן להביא בחשבון את העלות של עדים אלו . 19. סיכומו של דבר מכל האמור לעיל מצאתי די בפירוט שהגיש ד"ר סבר בתגובתו כדי לאשר לו השכר שביקש ואפילו לא היה מגיש הפירוט הייתי מאשרת השכר . השכר המבוקש ראוי לעבודה שהושקעה , ראוי גם בהתייחס לסכומים שהמדינה משלמת למומחים מטעמה וראוי בנסיבות העניין כולן כפי שפורטו לעיל . שקלתי חיוב בהוצאות משום ההטרדה הלא מוצדקת ולא ראויה אלא שמכיון שבכספי מדינה עסקינן, בין אם מכיס זה ובין אם מכיס אחר , לא מצאתי טעם בחיוב כאמור . החלטה זו מסיימת גם בקשה 20/99 שהוגשה . ישולם איפוא למומחה ד"ר סבר , בתשלום למרפאה בבי"ח גהה , הסכום שנדרש בצירוף מע"מ , ע"י משרד העבודה והרווחה . בהזדמנות זו אני מאשרת לד"ר גוטליב (המומחה מטעם המדינה ) התשלום שביקש עבור השלמת חווה"ד . קטיניםהתחום הנפשיפסיכיאטריהבית המשפט לענייני משפחה