מהי הסמכות העניינית בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה ? בסעיף 1 לחוק הירושה קובע הגדרת "ענייני משפחה" - ישנן שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה : סעיף 1(2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". אין חולק כי חלופה זו אינה רלוונטית לענייננו, באשר איננו עוסקים בסכסוך שעילתו במשפחה. סעיף 1(6): "תובענה לפי חוקים אלה: (ה) "חוק הירושה תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה , יהיו הצדדים אשר יהיו". מקורו ההיסטורי של סעיף 1(6)(ה), הוא בסעיף 151 לחוק הירושה , שהעניק לבית המשפט המחוזי את הסמכות העניינית והייחודית "לדון בסכסוכים לפי אותו חוק". כיום קובע הסעיף כי הסמכות לפי חוק הירושה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. בפסיקה המתייחסת לנוסחו של סעיף 151, נקבע כי תובענות המוגשות לטובת העיזבון או נגדו, יידונו בבית המשפט האזרחי על פי גדר סמכותו לפי חוק בתי המשפט, ובתביעות כאלו אין משמעות לזהות התובע, אם הוא מתדיין רגיל או יורש - ע"א 253/81 לוי נ. אסיאו פ"ד לו(2) 193 (להלן: "הלכת אסיאו"). באותו מקרה, נדונה השאלה מה דינם של ניירות ערך שהיו שייכים למנוח. בדומה, נפסק גם במקרים אחרים הנוגעים להיקף העזבון, ואשר סווגו כ"תובענות המוגשות לטובת העיזבון או נגדו" - ע"א 1662/99 חיים נ. חיים פ"ד נו(6) 295, ע"א 272/86 הכרי נ. הכרי ואח' פ"ד מב(2) 411. היו שמתחו ביקורת על הלכת אסיאו, וגרסו כי ראוי להרחיב את סמכותו של בית המשפט המחוזי הדן בענייני ירושה גם לתובענות של עיזבון או נגדו, המושתתות על ההכרעה אם הנכס השנוי במחלוקת כלול בעיזבון אם לאו - שלומית דרנס "תובענה לטובת עיזבון או נגדו - למי סמכות השיפוט?" הפרקליט לו 113. האם הלכת אסיאו עומדת על כנה גם כיום, לאחר תיקון מס' 8 לחוק הירושה תשנ"ח-1998, שהרחיב סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון גם ב"תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה , יהיו הצדדים אשר יהיו"? בע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32, הותיר השופט גרוניס את השאלה בצריך עיון (פסקה 11 לפסק הדין). נראה כי התיקון לחוק עולה בקנה אחד עם המגמה להרחיב את סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה, מתוך גישה כוללנית אינטגרטיבית המאפשרת טיפול במכלול סכסוך הירושה ולא בגזרה צרה שלו - תע' (ת"א) 9880/00 לזר נ. וולפמן ואח' (טרם פורסם, ניתן על ידי השופט גייפמן ביום 1.5.01). באותו פסק דין, גרס השופט גייפמן, באנלוגיה למבחן שנקבע בפרשת חבס, כי הפרשנות הראויה לחלופה של "עילתה סכסוך בתוך המשפחה" היא, שסכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה, וראה גם ת"א (תל-אביב-יפו) 34799/05 לולו עזרא נ. שולמית ברגר תק-של 2005(4), 6218. מכל מקום, סעיף 1(6)(ה) הוא חריג למגמה הכללית של החוק, המתמקדת בתא המשפחתי. אין צורך שהצדדים לסכסוך יהיו בני משפחה, באשר צדדים לסכסוך ירושה אינם בהכרח בני משפחה אחת - ת"ע (תל-אביב) 2280/00 עיזבון המנוח בצלאל נ. בנק הפועלים דינים משפחה כרך א' 613; ת"א (תל-אביב-יפו) 34799/05 לולו עזרא נ. שולמית ברגר תק-של 2005(4), 6218. די בכך שלצדדים לסכסוך יש זיקה לירושה , אם כיורשים על פי דין או על פי צוואה או כיורשים נטענים - ת"ע (תל-אביב) 1570/00 פלונית נ. פלוני דינים משפחה כרך א' 609. סמכות ענייניתירושהבית המשפט לענייני משפחה