סעיף 6 לחוק החברות

העקרון המשפטי הבסיסי בדיני החברות הינו כי יש לתת תוקף לקיומה המשפטי העצמאי והנפרד של חברה, באשר היא אישיות משפטית הנבדלת מבעלי מניותיה. עם זאת, עם השנים התגבשו בפסיקה נסיבות חריגות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בין החברה לבעלי המניות שלה, והמאפשרות את ייחוס חובות החברה להם. עילות אלה עוגנו לבסוף בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ובכך הכיר הדין באפשרות כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה עלול להיות מנוצל לרעה ולהביא להתחמקות מהתחייבויות שנטלו על עצמם מי שמסתתרים כעת מאחוריו. סעיף 6 לחוק החברות תוקן בשנת 2005, ותיקון זה נכנס לתוקף ביום 17.3.05. בסעיף 6, בנוסחו לאחר תיקון 2005, נקבע כך: "(א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד. (ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון לפניו. סעיף 6, בנוסחו החדש, צמצם את שיקול דעתו של בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות, ביחס לנוסח הקודם של הסעיף. לפי הנוסח הקודם, רשאי היה בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות אם "בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן", ואילו לפי הנוסח החדש - רשאי הוא להרים את מסך ההתאגדות במידה ו"צודק ונכון לעשות כן", ובנוסף - מתקיימת אחת מעילות הרמת המסך הנקובות בסעיף. כוונתו זו של המחוקק עולה גם מדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון חוק החברות (הצעת החוק הממשלתית - הצעת חוק החברות (תיקון), תשס"ב-2002, הצ"ח 3132, עמ' 638, מיום 18.6.02), שם נאמר כי סעיף 6 עשוי להתפרש כרחב מדי ולא בהיר ולהותיר את הקהיליה העסקית בחוסר ודאות ובסיכונים שאינם ניתנים לצפיה. כדי להבהיר כי לא היה בכוונת המחוקק להרחיב את קשת המקרים שבהם יורם מסך ההתאגדות לעומת המצב קודם לתחילתו של החוק, מוצע לקבוע כי המקרים שבהם ייוחסו חובות החברה לבעלי המניות יהיו אך ורק כאשר נכון, צודק ויעיל לעשות כן ובהתקיים אחד מן המקרים המפורטים בסעיף המוצע. בכך בעצם צומצמה האפשרות להרמת מסך לרשימת מקרים סגורה ובלבד שנכון, צודק ויעיל לעשות כן. בשוקלו שיקולי יעילות מודרך בית המשפט לבחון את התועלת להתפתחותה של הכלכלה באמצעות השימוש בעקרון האחריות המוגבלת; כמו כן מוצע להבהיר כי בבחינת ה'צודק ונכון' בית המשפט ייקח בחשבון את שיעור אחזקותיו וקיום חובותיו של בעל המניות כלפי החברה. עוד מוצע להבהיר כי הרמת מסך במקרה של מימון דק תתבצע רק כאשר החברה, באמצעות האורגנים שלה בהתאם לסמכויותיהם, פעלה באופן הפוגע בטובת החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה..." דיני חברותחוק החברות